דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע תולדות בשעה שלוש אחר חצות, הוא מרגיש לפתע שמישהו מנסה להרים לו את הכרית, ולתחוב לו דבר-מה (שאת תוכנו כבר ידע…). הוא מזנק ממיטתו, ורואה לפניו זקן יהודי כבן שמונים וחמש, עם דג מלוח וביסקוויט בידו…

בשעה שלוש אחר חצות, הוא מרגיש לפתע שמישהו מנסה להרים לו את הכרית, ולתחוב לו דבר-מה (שאת תוכנו כבר ידע…). הוא מזנק ממיטתו, ורואה לפניו זקן יהודי כבן שמונים וחמש, עם דג מלוח וביסקוויט בידו…

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, על ההבדל בין קודש לחול ובין ישראל לעמים
כ"ט חשון תשפ"ב
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"ויהי עשו איש יודע ציד… ויעקב איש תם" (כה כז)

"נסעתי באוטובוס", סיפר הגאון רבי מנחם צבי ברלין, "ולפני ישב אדם שקרא עיתון. והנה נתקלו עיני לפתע בכותרת מרעישה, המספרת על נס גדול שארע לבחור אחד, ששכב שנתיים שלמות כ'צמח', ולפתע פתאום, ללא הסבר רפואי כלשהו קם, נתרפא, והיה כאחד האדם!

"בעיתון היה כתוב פרט נוסף, מרעיש עולמות ומזעזע: הדבר הראשון שהנער הזה ביקש כשפתח את עיניו לאחר שנתיים, היה: 'אבא, אני רוצה לראות משחק כדורגל!'…".

הרב משה ברים זצ"ל, אחיו של הגר"ח ברים, שכב גם הוא במשך חדשים ארוכים במחלה קשה, ולא תיפקד כמעט לחלוטין. לפני שחלה, שוחח עם תלמיד-חכם אחד על סוגיא קשה, ועל ישוב קושיית התוספות בסוגיא ההיא.

גם לרב ברים היה נס רפואי. אבל, המילים הראשונות שהוציא מפיו לאחר שפקח את עיניו, היו: "אולי כך אפשר ליישב את התוספות", ואמר פלפול שלם על הנושא…

זה, אף כשישן – חלם על הכדורגל, ולהבדיל, הר"מ ברים, גם בתרדמתו הארוכה – חשב כיצד לישב את התוספות. המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך!

**

האדמו"ר רבי שלומק'ה מזוויעהל זצ"ל עשה פעם את דרכו מירושלים למירון, וחצה את העיר שכם. ישוב זה שהיה מועד לפורענות עוד מימי קדם, לא האיר את פניו גם לאיש אלוקים קדוש זה, ובעברו בין הסמטאות ניסו ערבים להתנכל לשיירה בה נסע.

האדמו"ר ציווה על נהגו להמשיך ולנסוע. ולא להתחשב בפורעים הערבים, שתאוות הרצח נשקפה כבר מפניהם. "אל תדאג! אם הם יתקרבו אלינו, אלחם נגדם ואנצחם!".

ואכן, כאשר התקרבו הערבים אל המכונית, יצא האדמו"ר ונופף בידו כמאיים עליהם, וצעק לנגדם שכל ערבי שלא יסתלק מכאן בזה הרגע, ינזק!

וראה זה פלא: כל הרוצחים הללו ברחו כל עוד רוחם בם, ונעלמו מן המקום כהרף עין!

המקורבים שהיו עדים למעשה המופלא, שאלו לאחר מכן את האדמו"ר כיצד לא ירא לנפשו מאימת המרצחים, ובכלל – כיצד הצליח יהודי קשיש כמוהו להניס את הערבים הידועים בעזותם?

השיב הרבי אומר: "מטבע הבריאה אין לגוי שליטה על יהודי, אלא שהקב"ה טבע את ההנהגה הזו בעולמו כל עוד היהודי נשאר יהודי. ברם, כאשר נכנס בו קצת מן ה'גוי' אין לו עדיפות על פני הגוי האמיתי…

"כשהערבים החלו להתגרות בנו", הסביר הרבי, "הוצאתי מלבי את כל ההרגשות ה'עמלקיות' שאולי נותרו בי, וממילא לא היתה להם כל שליטה עלי".

***

בקיץ תשס"ד נהרג אחד ה'נחשים' הגדולים של ראשי הטרור בעזה, וסיפרו עליו שבמקצועו היה רופא ילדים מומחה. אני התפלאתי מאוד, האם אין בכך סתירה עצומה, שאדם כזה עומד בראש ארגון טרור שכל מטרתו להרוג יהודים, רח"ל, ולהביא להרס העם היהודי, בה בעת שהוא משמש כרופא ילדים, מקצוע שמעצם טבעו זקוק העוסק בו לרחמנות ולרכות הלב?

עוד זאת, שנה לפני כן התרחש פיגוע קשה במסעדה בחיפה, וזכורני שהתפרסם אז שהמחבלת המתאבדת היתה במקצועה, לא פחות ולא יותר, עורכת דין… מקצוע הדורש מן האדם, לכאורה, אינטליגנציה רבה.

וגם כאן שאלתי את עצמי: כיצד יתכן שאדם בדרגה כזו של אינטליגנציה מבצע מעשים שכאלה?

ונזכרתי בדברים שנכתבו על ידי הגאון רבי שמעיה אליעזר דיכובסקי זצ"ל. היה זה לאחר הפוגרום הנורא שעשו הערבים בבני ישיבת חברון בשנת תרפ"ט, והגאון ההוא, בעל מחבר הספר 'בנאות דשא', שהתכונן באותה תקופה לעלות ארצה, נכנס אל ה'חפץ חיים', כדי לשמוע את חוות דעתו, אם כדאי לו כבר עתה לממש את תכניתו, או שמא בגלל הפוגרום וההחמרה במצב הבטחוני בארץ ישראל, כדאי לדחות את העליה.

וכך כתב הרב דיכובסקי: "בטרם הספקתי להביע בפניו את החששות שבלבי, ובמיוחד החשש הגדול מהמצב הבטחוני שבארץ ישראל, בגלל בני ישמעאל המתנכלים לכל יהודי אשר יושב שם, הוא הקדימני, ולא הייתי נצרך להעלות שאלה זו כלל.

"וכך אמר ה'חפץ חיים': 'הנה התורה הקדושה אומרת על ישמעאל: 'והוא יהיה פרא אדם'. הלא ידוע כי התורה שלנו היא נצחית, ואם היא אומרת על ישמעאל שיהיה פרא אדם, הרי משמעות הדברים שישמעאל יישאר פרא אדם לנצח. ואפילו יתאספו כל עמי התרבות בעולם, וירצו לחנך את ישמעאל ולעשותו לבן תרבות, לא יצליחו בשום אופן, ולא יעלה בידם כלל, כי לא בן תרבות הוא, כי התורה העידה עליו שיהיה פרא אדם. דהא כתיב 'והוא יהיה', פירוש, גם לעתיד ולנצח.

"'ואפילו אם ישכיל ישמעאל ללמוד, ויהיה למשל עורך דין, אז יהיה עורך דין פרא אדם; ואם ישכיל להיות רופא, אז יהיה רופא פרא אדם. כי הפראות שבו לא תסור ממנו לנצח!'".

עד כאן היו דבריו של ה'חפץ חיים', ומהם הבין השואל שאין כל טעם לדחות את תכניתו, שהרי ישמעאל היה תמיד אותו ישמעאל. ואגב, מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל אמר שמתוך שהתורה כתבה 'פרא אדם', ולא 'אדם פרא', אות הוא שהכח העיקרי של ישמעאל הוא ה'פרא' ולא ה'אדם'.

והנה לנו גם תשובה מדויקת על השאלה שהוצגה לעיל. כי באמת אין זו סתירה כלל! יכול היה הרופא ההוא לעמוד גם בראש ארגון טרור, ויכולה עורכת דין לבצע פיגוע התאבדות, כי למרות התואר המוצמד לשמם – הם היו ויישארו פראי אדם!

בסיום דבריו, נאנח ה'חפץ חיים' ואמר: "מי יודע מה הפרא-אדם הזה עלול עוד לעשות לעם ישראל באחרית הימים!"…

***

בסיפור הבא שסיפר הגר"י גלינסקי, מתקופת היותו יושב בכלא הרוסי בגלות סיביר, מתגלה ההבדל התהומי בין היהודי לגוי בצורת התייחסותו לזולת:

"יחד עמי", סיפר הגר"י זצ"ל, "ישבו גם שני אישים נכבדים, שהיו שרים בכירים בממשל הפולני, שר המשפטים ושר חינוך.

"יום אחד מגיעים אלי שני השרים ובפיהם בקשה מוזרה: 'אנחנו רוצים לעמוד אצלך לדין תורה… הגם שהנך בחור צעיר, אבל רואים עליך שיש לך מידות טובות ויכולת-שיפוט'. השרים כמעט כפו עלי לשפוט ביניהם, ולא היתה לי ברירה אלא להסכים.

"עד מהרה התברר ששר החינוך לשעבר בממשלת פולין, תובע מעמיתו שר המשפטים, מי שהיה ממונה על עשיית הצדק בכל מדינת פולין, שגנב לו את מכנסיו… שמעתם?!" – מספר הגאון רבי יעקב גלינסקי – "שר המשפטים גנב את מכנסיו של שר החינוך…

"בתוך זמן קצר התברר שאכן אלו הם פני הדברים, ושר המשפטים אכן ביצע את הגניבה. הוא נימק את מעשהו בכך שביקש לתת 'שוחד', לאיש שהכין את האוכל במטבח של בית הכלא, כדי שייתן לו כף מרק יותר גדולה… וכיון שלא היו לו 'נכסים עצמיים', גנב את מכנסיו של שר החינוך, והעניקם לאיש המטבח"…

הבחור הצעיר, בן ישיבת נובהרדוק שבביאליסטוק, נתמלא בגאון ובגאווה יהודית, והחל לצעוק על שר המשפטים: "כיצד העזת לעשות כדבר הזה?! הרי בתוקף תפקידך לשעבר היית צריך לייצג את הצדק!".

"אמרתי לשרים הללו", כך סיפר הגר"י, "שאם ברצונם לשמוע מה היא דרך ההנהגה הטובה שבין אדם לחברו, שישמעו את הסיפור שברצוני לספר להם:

"בימים האחרונים", כך מספר הרב גלינסקי לשני השרים, "אני מתעורר מידי בוקר ומוצא מתחת לכרית שלי דג מלוח עם ביסקוויט… בתחילה סברתי שמישהו חמד לו לצון, אבל לאחר שעובר עוד בוקר ועוד בוקר, ובכל פעם אני מוצא את ה'מציאה' הזו מתחת לכרית, הרגשתי שאני מוכרח לדעת מי הוא זה ואי זה הוא, המוותר על מצרך כה יקר, מנת האוכל שלו ליום שלם ומעביר אותה אלי!"…

רק מי שיודע את ערכו של מצרך זה, דג מלוח עם ביסקוויט, בסיביר, יוכל להבין את פליאתו של הגר"י גלינסקי, על הדבר המאוד לא מובן. מאחר וכל ניסיונותיו לעלות על זהות המניח האלמוני עלו בתוהו, החליט בלילה אחד לעשות מאמצים כבירים שלא להירדם, למרות העייפות הגדולה, עד שיתפוס את האלמוני הלז…

וכך היה.

בשעה שלוש אחר חצות, הוא מרגיש לפתע שמישהו מנסה להרים לו את הכרית, ולתחוב לו דבר-מה (שאת תוכנו כבר ידע…). הוא מזנק ממיטתו, ורואה לפניו זקן יהודי כבן שמונים וחמש, עם דג מלוח וביסקוויט בידו.

"מה זה? מדוע הנך מעביר אלי את מנת-האוכל שלך?" – הוא שואל את הקשיש.

והזקן שהופתע הפעם מהעובדה שהגר"י היה ער, לא איבד את עשתונותיו, והשיב: "אני הייתי אדם עשיר מאד, ולא חסר לי דבר. אבל כיום אני יודע שהכסף אינו שווה מאומה. החיים כאן לימדו אותי שלא על הכסף לבדו יחיה האדם"… ולאחר שהאריך לדבר על פחיתותו של הממון, המשיך ואמר:

"הסיבה שאני מביא לך מידי לילה את המנה שלי, היא פשוטה; לי האוכל הזה כבר לא יעלה ולא יוריד מאומה. אני מסתפק בפת קיבר המחולקת לנו מידי בוקר, אבל אתה עדין צעיר, ועתידך לפניך, אם תאכל את הדג עם הביסקוויט – תוכל לחזק בכך את עצמותיך, ולכן אני מעביר לך את המנה שלי מידי לילה"…

והגר"י גלינסקי פנה אל שני שרי הממשלה לשעבר, ואמר להם: "כך צריכים להתנהג! להקריב מן האחד לשני, ולא ההפך!"…

לסיפור זה יש המשך: "לכשסיפרתי את כל ההתרחשות הזו למרן הגרי"ש כהנמן זצ"ל, הגאב"ד דפוניבז', פרץ הגאון בבכי, ואמר לי שהיהודי הזה התגורר בעיירה פוניבז'. 'הסיפור כולו כפי שסיפרת אותו' – כך אמר הגאב"ד זצ"ל – 'גרם לי אישית לחיזוק רב!'" – – –

 

(מתוך הגדה של פסח 'חשוקי חמד')

 

 

הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א פרשת השבוע פרשת תולדות תולדות

אולי גם יעניין אותך

צפו בווארט לפרשת השבוע מאת האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט''א
"ראינו במוחש הארה משמים שהעירוב הוא שמירה"
"וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם"
העזתי פני ושאלתי 'והיכן הם חלקיו הנוספים של הספר'?
גם אם לפעמים נראה שהכל מסביב שחור - צריך לדעת שבעזרת ה' יהיה טוב!
ברגע אחד עצרו כולם את נשימתם והביטו בבעתה במחזה...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
על דא ועל הא

השופט שמע את השם 'הרב קרליץ' והוא נע בכיסאו שלא בנוחות. כשעורך הדין סיים את דבריו, אמר לו השופט: חביבי, אין שוחד, זה סיפורים

וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח

על דא ועל הא

למחרת נקרא התלמיד הבחור רבי משה שטנרבוך לחדרו של ראש הישיבה, בטוח שעומד לשמוע נזיפה על הכישלון. אבל ראש הישיבה קיבל אותו בחיוך רחב, לחץ את ידו בחום ואמר: יישר כוחך! הצלת הישיבה נזקפת לזכותך"

רגע של ביטחון

על דא ועל הא

הם יצאו ביחד ועצרו רכב מיניוואן. למי שמכיר, בארץ ישראל אין מחיר קבוע, הנהג מפעיל מונה ונוסע, וכל הזמן שהוא נוסע המונה מתקתק, וככל שהנסיעה מתארכת המחיר עולה יותר...

המגיד רבי אברהם מרדכי מלאך: חכמים, היזהרו בדבריכם

על דא ועל הא

ויהי בחצי הלילה. בשעה 1:01 עובר האברך החשוב בסמוך לאולם שמחות הנמצא במקום ריק מבנייני מגורים, שאין שם אלא אולם שמחות וכמה ישיבות קדושות, והנה הוא שומע קולות אדירים, קולות שבר וזעקה ועמם יחד קולות ניפוץ ושבירה

כששיעורו של הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א התעכב בשעתיים..

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר