בתקופת מלחמת המפרץ, סיפרתי לאאמו"ר הגה"צ [רבי לוי הכהן רבינוביץ זיע"א מחבר ספר 'מעדני השלחן' ועוד] זללה"ה על ההפצצות המתוחכמות שמפעילים באמריקה על עיראק, כפי שהופיע בכתבי עת, שמטוס עושה חור בבונקר, ואח"כ הגיע מטוס שני ונכנס בדיוק לאותו מקום שהתחיל הראשון וממשיך בעשיית החור, ובדרך זו הרסו בונקרים שעיראק התפארה שאפילו פצצות אטום לא יכולות להרוס בונקרים כאלו.
וענה לי אאמו"ר על אתר: לפי זה מובן המאמר חז"ל, ברכות דף ו' ע"ב, "כל הקובע מקום לתפילתו, אלקי אברהם בעזרו", כיון שבאותו מקום שמתפלל שוב ושוב, הדרך סלולה לו עד כסא הכבוד.
וז"ל ספר הגן ודרך משה (ליום תשיעי): אף בבית הכנסת עצמו, צריך לברור לו מקום אחד להתפלל שם תמיד, ולא היום במקום זה ומחר במקום אחר, ועל זה הביא משל נאה בכתבי האריז"ל, משל למלך שרוצה ללכוד חומת העיר ורוצה לעשות נקב בחומה, אזי לוקח קנה שריפה (שקורין 'ביקס'), ויורה כמה פעמים במקום אחד עד שינקב החומה. אבל אם הוא טיפש, ויורה פעם אחת כאן ופעם אחת במקום אחר, אז החומה נשארת שלימה ולא יועיל כל פעולותיו שעשה. כך מיום שחרב בית המקדש נעשה הפסק חומת ברזל בינינו לאבינו שבשמים (ברכות דף ל"ב ע"ב), והתפלה שלנו היא כמו קנה השריפה, ואם אדם מתפלל כל פעם במקום אחד, אז תפלתו עושה שביל אחד לנקוב החומה של ברזל, ואם לאו, לא יכול לנקוב (הובא בליקוטי מהרי"ח סדר הנהגת התפלה ד"ה יקבע).
גיליון 'אספקלריא', מדור 'עובדות דרבי לוי' מאת בנו הגאון רבי אלחנן הכהן רבינוביץ שליט"א, ראש כולל 'מעדני השלחן', מח"ס 'מועדי קדשיך' ושא"ס [באדיבות מכון 'גם אני אודך']