במוצאי השבת הקרובה, אור לכ"ה חשון (31.10.21), בשעה 2:00 לפנות בוקר, יזיזו את מחוגי השעון בארץ שעה אחת לאחור, לשעה 1:00. כך ייכנס לתוקפו שעון החורף. שעון החורף יהיה תקף עד ליום שישי, כ"ב באדר ב' תשפ"ב (25 במרץ 2022).
קצת הסטוריה
בנג'מין פרנקלין שהיה שגריר ארצות הברית בצרפת, שלח בשנת 1784 לעיתון The Journal of Parisהצעת ייעול: במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה, כדאי לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם. בצורה כזו, חישב פרנקלין, יוכלו הצרפתים לחסוך בכל שנה כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות…
שעון הקיץ אומץ לראשונה בגרמניה ובבריטניה, בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאשר כל חיסכון כלכלי למשק היה קריטי.
מהלך המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, עלתה סוגיית שעון הקיץ לדיון שוב ושוב במדינות רבות, ויש אזורים שונים בהם הוא הונהג ובוטל חליפות.
חשוב להבין שהשעון האמיתי הוא שעון חורף. בימי הקיץ מזיזים את השעון כדי להתאים את שעות הערנות של האזרחים לשעות זריחת השמש, כדי לחסוך אנרגיה המתבזבזת על תאורה.
היממה בה מתרחש המעבר לשעון קיץ, היא יממה קצרה שאורכה 23 שעות, ואילו היממה בה מוחזרים מחוגי השעון לאחור נמשכת 25 שעות.
שעון חורף בישראל חל במועדים בהם יש פחות שעות יום מאשר שעות לילה, והוא מותאם לאי-פעילות בשעות הלילה, לעומת פעילות שעות היום.
שעון הקיץ בישראל חל בין התאריכים: יום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 02:00 לבין יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר בשעה 02:00. ומדוע דווקא בימי שישי ומוצ"ש? זאת מכיון שבמקומות עבודה רבים הונהג שבוע עבודה מקוצר, על כן הוחלט לקבוע את המעבר לשעון קיץ לשעה 02:00 בלילה שבין יום חמישי ליום שישי. המעבר לשעון חורף מתרחש באותה שעה במוצאי שבת.
שעון קיץ נוהג כמעט בכל מדינות אירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד, ובמספר מדינות בדרום אמריקה ובמזרח התיכון.
לא לשכוח לכוון
מכשירי סלולר ותקשורת, יש לוודא כי הזמן מוגדר לפי רשת התקשורת של מפעיל הסלולר, כדי לעבור אוטומטית לשעון זה (לרוב, נמצא בהגדרות המכשיר). במכשירי דיגיטל רבים, לרוב עוברים לשעון זה אוטומטית ללא צורך בביצוע פעולה.
ומה לגבינו?
לגבינו כיהודים, יש השלכות הלכתיות בכמה תחומים הנוגעים לזמן, וצריך לשים לב לכמה שינויים שיכולים להביא איתם מכשולים (או הזדמנויות):
מטבע הדברים, ככל שהלילה ארוך, כך היום נעשה קצר, ועל כן:
א. כניסת השבת נעשית מוקדמת מאוד. מאחר שהשינוי נעשה באופן דרסטי, הרגלי הקיץ יכולים להיות בעוכרנו, ולכן נדרשת היערכות בהתאם.
ב. זמן קריאת שמע בבוקר ותפילת שחרית מוקדמים בשעה ויותר. כך למשל סוף זמן קריאת שמע הראשון (לדעת המגן אברהם) ביום האחרון של שעון הקיץ (שבת קודש כ"ד מר-חשון) מגיע לשעה 09:02, למחרת – עם כניסת שעון החורף, זמן קריאת שמע האחרון יהיה בשעה 08:02. כך גם סוף זמן תפילה וברכות קריאת שמע – זמנו האחרון ביום האחרון לשעון הקיץ יהיה בשעה 10:30, בעוד שלמחרת עם כניסת שעון החורף לתוקף, יהיה סוף זמן התפילה וברכות ק"ש בשעה 09:30…
ג. למשכימים להתפלל תפילת נץ, זמן הנץ מוקדם בשעה. לממהרים לעבודה הדבר חיובי, בעוד שמי שניצל את ההזדמנות לקום כרגיל ולהרוויח תפילת נץ, אם ירצה להמשיך בהנהגה החשובה הזו, יאלץ להשכים שעה אחת קודם.
ד. תפילת מנחה מוקדמת; בעוד שבימות הקיץ, לא ניתן להתפלל מנחה לפני השעה 13:10 לכל הפחות, בימות החורף ניתן להתפלל כבר מהשעה 12:10 -15:00 תפילת מנחה.
ה. היתרון המשמעותי הוא חובת לימוד תורה בלילה שנעשה אפשרי ורלוונטי מתמיד. מאחר ושעת הערב מוקדמת, ישנה אפשרות יתרה ללמוד בשעות הלילה, וכמו שפסק השו"ע (סי' רל"ח) שצריך להזהר בלימוד הלילה יותר מבשל יום, וכתב המשנ"ב מה שאמרו חז"ל בע"ז (דף ג:) "שכל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום" שנאמר: "יומם יצווה ה' חסדו (בזכות) ובלילה שירה עמי". וזה דבר מופלא שקל יותר ליישמו בימות החורף.
ו. תיקון חצות; אם בימות הקיץ נצטרך להמתין לשעת חצות המאוחרת באזור השעה 12:40, בימות החורף ניתן לומר תיקון חצות כבר מהשעה 23:35-40, ובקלות ניתן לקיים את ההנהגה החשובה הזו.
חשוב לציין שבשנת השמיטה נהוג לומר רק את תיקון לאה שבתיקון חצות, ללא תיקון רחל.
השעה ש(לא) נוספה
ולסיום, נביא מעשה שהיה אצל מרן הגר"ח שליט"א, והובא בעלון דברי שי"ח:
מידי חורף משנים בארץ ישראל את שעון הקיץ, ומזיזים שעה אחורה לשעון חורף, כך שזמן השקיעה מוקדם יותר (בערך בשעה 5) והלילה ארוך מאוד. הסיבה לשינוי זה, הוא על פי חוק המדינה בהתאם לחישובים שונים של כלכלה ועוד סיבות שונות.
כמה וכמה שאלו: הלא סדר יומו של רבינו מחושב הוא מאוד בכל רגע ורגע, ואם כן, מה הוא עושה בשעה 'המיותרת'?
אכן הקושיא אינה במקומה, מעולם לא הזיז רבינו את השעון בביתו, וגם לא הזיזו בבית מדרשו 'לדרמן' את השעון… שם, תפילת מנחה כל השנה בשעה שתים עשרה וחצי, ובשעה שתים לפנות בוקר הוא כבר קם. השעון לא משתנה וגם סדר היום לא. אצל הסובבים הכל משתנה בגלל השעה, וזמן מנחה בקיץ הוא בשעה אחד ושלושים…
פעם שאלו את רבינו על מנהגו זה, וענה בקיצור: "וכי משום שהמשוגעים בממשלה החליטו להזיז את השעון עלי לשמוע להם?"…
אלא, שנוהג זה לא פעם גרם לבלבולים משונים. קרה, ורבינו קבע חברותא עם פלוני לפי השעון 'הרגיל' והלה הבין שהכוונה לפי שעון העולם, ואיחר בשעה… וכן כשקבעו עם רבינו לבוא לשמש כסנדק בברית בשעה פלונית, הוא סבר שהכוונה כפי השעון שלו שהוא הנורמלי כי אין משנים אותו… והיה צריך כל פעם להבהיר בדיוק לפי איזה שעון מתכוונים.
פעם אחת, קרה שרבינו דיבר בשבח החלפת השעון. היה זה בתקופה שלפני כעשור וחצי שנים, שאז קיבל רבינו בקביעות קהל כל ערב בין השעות 9-10 , וכשהחליפו את השעון לשעון קיץ, אצל רוב העולם זה היה כבר מאוחר מאוד, כי אצל העולם השעון זז קדימה וב-11 בלילה קשה לבוא, ובפרט מחוץ לעיר באותם שנים. או אז התבטא רבינו -הנה רווח אחד יש מהשעון שמזיזים, שעל ידי זה פחות אנשים באים ואני יכול ללמוד עוד חצי שעה…