אליעזר (לייזר) רוט
בשבוע שעבר הבאנו כאן ב'לקראת שבת', את חלקה הראשון של השיחה שקיימנו עם הרה"ח ר' חיים שלום פריינד, אחראי מקום מבחן בבית המדרש 'בני הישיבות' בשכונת 'גרין פארק' שבמודיעין עילית. הרב פריינד סיפר על התעמולה שהוא עושה, ועל המכשולות המצויות אצל מי שאינם לומדים הלכה באופן קבוע ויומיומי. לאחר שהביא מספר דוגמאות שאירעו עם מכריו בחג הסוכות האחרון, הוא עובר לעסוק בנושאים נוספים.
"חוסר הידיעה הזה בהלכות בסיסיות, בקרב מי שאינו לומד הלכה בצורה מסודרת, קיים לא רק בהלכות סוכה כמובן", מטעים הרב פריינד, "אלא בכל תחום הלכתי אחר. ידוע ומפורסם מה שכותב ה'יערת דבש' ומובא בהקדמה של המשנה ברורה לחלק ג' העוסק בהלכות שבת, שמי שאינו בקי בהלכות שבת על בוריין, לא ימלט שייכשל באיסורי שבת החמורים בלי ידיעתו.
"בשכונה בה אני גר, קורה לא פעם שאנשים יוצאים עם הילדים לטייל בשטח פתוח, שנמצא סמוך לשכונה. הבעיה שהשטח הזה נמצא מחוץ לעירוב, ולכן רבה המכשלה, ואפשר לראות שאנשים רבים יוצאים ונכנסים בלי לדעת שהם יוצאים מרשות היחיד לכרמלית ומכרמלית לרה"י, ועוברים משום כך באיסור חמור מדרבנן.
"למרבה ההפתעה, אפשר לראות לא פעם אנשים שנראים כתלמידי חכמים, ושלא עולה על דעתם שהם עוברים איסור. הילדים שלי מאוד ערניים לזה, ותמיד מנסים להזהיר מחלון הבית אנשים רגע לפני שעוברים את הגבול.
"פעם אחת ראיתי אברך כולל חשוב שיוצא לשם כשבידו הוא מחזיק תינוק קטן. הילדים שלי צעקו לו מהחלון 'שבת', אבל הוא הסתכל עליהם בחיוך השמור למבינים בלבד, ואמר להם בביטחון מלא שמותר להוציא את התינוק, כי 'החי נושא את עצמו'. נו… הוא למד את הגמרא במסכת שבת, אין ספק שהוא יודע את מסכת שבת, אבל הוא לא יודע שיש כמה שיטות אם 'החי נושא את עצמו', נאמר גם על תינוקות או לא, והוא לא יודע שבכל מקרה, מדרבנן בוודאי שאסור לשאת גם את החי ולהעביר אותו מרשות לרשות, כי אומנם המטלטל את החי פטור, אבל בוודאי שעובר על איסור שבת מדרבנן, ומומלץ לכל אחד לעיין שם בשו"ע בסימן שח (סעיף מ"א), במשנה ברורה שם.
"אז האברך הזה הוא תלמיד חכם גדול בגמרא, הוא יודע את רוב הש"ס בעל פה, ויש לו ידיעה מאוד רחבה בסוגיות הישיבתיות, בעיון אמיתי. הוא מתמיד גדול ולומד רוב שעות היממה בשקידה מופלאה, אבל למרות הכל ואחרי הכל הוא נשאר עם הארץ גדול בהלכה, אין לו מושג מה מותר ומה אסור!".
ת"ח עם הארץ
"לפני תקופה הצלחתי להשפיע, בסייעתא דשמיא, על בחור צעיר שיתחיל ללמוד 'דף היומי בהלכה' מדי יום. אחרי שבועיים פגשתי את הבחור ושאלתי אותו מה קורה, אתה לומד 'דף היומי בהלכה 'כמו שסיכמנו?
"הבחור השיב לי בשלילה: 'אני לא לומד!'. הופתעתי… הוא היה נראה מאוד נלהב מהרעיון, הוא נראה בחור רציני שעומד ביעדים שהוא קובע לעצמו, מה קרה שהוא לא עומד בהחלטה הזאת שהחליט לפני שבועיים?
"הסביר לי הבחור הצעיר, שאבא שלו לא מרשה לו ללמוד משנה ברורה. חד וחלק. אבא שלו לא מרשה לו ללמוד הלכה!
"אמרתי לו: 'בחור צעיר, אתה בטח לא שמעת טוב את אבא שלך… לא הבנת אותו, זה לא יכול להיות, אני מכיר את אבא שלך, הוא יהודי תלמיד חכם וירא שמים. אני לא מקבל עליו כזה לשון הרע!'.
"אחרי שהבחור המשיך להתעקש, שהוא לא לומד הלכה כי אבא לא מרשה לו, התקשרתי לאביו ואמרתי לו: 'תשמע צדיק, לא נעים לי ואני לא רוצה להתערב, אבל אתה צריך להסביר את עצמך יותר טוב לילד. משום מה הוא חשב שאתה לא מרשה לו ללמוד הלכה, כמובן שאני מבין שזאת טעות של בחור צעיר, אבל חבל שהוא לא לומד הלכה, כי לא הסברת את עצמך כראוי'…
"להפתעתי העצומה האבא אישר את דברי בנו: 'אכן', הוא אמר בפה מלא ובלי לגמגם, 'אני לא מרשה לבני ללמוד הלכה. זה מפריע לו ללימוד שלומדים בישיבה. הוא צריך להיות שקוע בסוגיות שלומדים בישיבה, בלי להתעסק עם דברים חיצוניים. לימוד הלכה זה דבר חשוב, בעזרת ה', אולי קצת בבין הזמנים ילמד הלכה, ואחרי שיתחתן הוא יוכל להקדיש זמן קצוב כל יום ללימוד הלכה, אבל לא על חשבון הצמיחה שלו בתורה!!!'…
"הרגשתי שאני עומד להתעלף", מספר הרב פריינד, "בכל כוחי התאפקתי לא לצעוק, אבל דיברתי אל האבא בכאב רב: 'אתה רוצה שהבן שלך בינתיים יחלל שבת?! בינתיים הוא יברך ברכות לבטלה, בינתיים הוא ייטול ידיים שלא כדת ויאכל בלי נטילת ידיים, בינתיים הוא ייכשל באיסורים של סקילה, הוא יצבור ערימות ענקיות של עבירות וחטאים במשך כל שנות בחרותו, עד שיתחתן ואז אולי יצליח למצוא לעצמו קצת זמן ללמוד הלכה'…
"האבא השיב לי: 'איך אתה מדבר? הבן שלי צדיק! הוא לא יחלל שבת, והוא יודע טוב מאוד איך נוטלים ידיים, הוא רואה אותי נוטל ידיים ועושה בדיוק כמוני!'.
"אני לא ויתרתי, אבל בסופו של דבר בחסד ה' זכיתי להשפיע על האבא, הגענו אל העמק השווה ועשינו פשרה שבנו ילמד כל יום הלכה במשך חצי שעה, שלא על חשבון הסדרים…".
"אני יכול להעיד", מוסיף הרב פריינד, "וכמוני יכולים עוד רבים וטובים להעיד, שכל מי שהתחיל ללמוד 'דף היומי בהלכה' באופן קבוע, מספר על שינוי עצום שהתחולל בחיים שלו. כל המהות שלו השתנתה, כל צורת הדיבור, המחשבה, ההתנהגות, הכל נראה אחרת.
"אני שומע את זה בכל פעם מחדש, מכל אחד ששכנעתי ללמוד ולהיבחן. ממש כל אחד, בלי יוצא מן הכלל! אנשים מבוגרים וצעירים, בחורי ישיבה, אברכי כולל, כולם מודים ומעידים פה אחד: הלימוד הזה שינה לנו את החיים! יראת השמים שלנו נראית אחרת, הלימוד שלנו הפך להיות גבוה יותר, מרומם יותר, התפילות שלנו נאמרות ממקום עמוק יותר בלב, האווירה בבית הפכה רגועה ושמחה יותר. מדהים!".
ה'שפיץ' של השבת!
"מה שהכי חשוב כשמדברים על הנושא הזה של לימוד הלכה, שהוא יהיה כמו שאמרו חז"ל 'בכל יום', לימוד הלכה זה לימוד שחייב להתבצע באופן עקבי, כל יום ויום. לא מספיק ללמוד פעם אחת את כל ההלכות ולסמוך על הזיכרון, חייבים ללמוד הלכה כל הזמן.
"לפני חודשים אחדים, היתה שבת הוקרה של מוסדות חסידי באיאן לחברי הקהילה, שנתנו הוראות קבע בסכום כולל של 20 אלף שקלים או יותר לטובת המוסדות. השבת נערכה בראשותו של הרבי, ולמעשה נסעו לטבריה כבר ביום חמישי ונשארו שם עד מוצאי שבת, עם תוכניה ונסיעה לקברי הצדיקים ביום שישי ועוד.
"מאת ה' היתה זאת, שהשבת הזאת יצאה בדיוק ביום שישי שבו היה מבחן של 'דרשו', ביקשתי וגם קיבלתי מהנהלת 'דרשו' אישור לקיים מוקד בחינה של כל מסלולי ומבחני 'דרשו' באופן חד פעמי, במיוחד עבור חסידי באיאן ששבתו בטבריה, ושנבחנים ב'דרשו' בקביעות. עמדתי על כך שהמארגנים יקבעו שעה מיוחדת למבחני 'דרשו', ויכניסו אותה בתוכנייה של השבת, שתהיה שעה שבה אין שום פעילות אחרת, רק מבחן של 'דרשו'. הם אכן נעתרו לבקשתי.
"והנה בהגיע השעה היעודה הודיע כ"ק מרן אדמו"ר מבאיאן לגבאי שלו, שהוא רוצה לפקוד את המקום בו נערך המבחן, ולסקור מקרוב את הבחינה: 'כבר זמן רב שאני מחפש הזדמנות, להפגין את הכבוד וההערכה שאני רוחש לארגון 'דרשו', ולאברכים שנבחנים בו בקביעות, יש לי הזדמנות לבקר במקום, להראות שזה חשוב לי ושאני מעריך כל אברך שנבחן ב'דרשו".
"ואכן הגיע הרבי בהפתעה גמורה אל מקום המבחן, ושמח מאוד למצוא שם עשרות נבחנים. הרבי אף הסתובב ביניהם הציץ לכל אחד במבחן, התעניין על מה הוא נבחן, אם זה על גמרא, או הלכה, אם זה עם תוס' או בלי תוס', עם 'ביאור הלכה' או בלי 'ביאור הלכה' וכו'.
"הרבי גם שאל אותי אם הוא יכול גם לקחת מבחן, אם יש מספיק, כי הוא לא רוצה שבגללו אחד הנבחנים יישאר בלי טופס בחינה. כמובן שהשבתי שיש מכל סוגי המבחנים בשפע, והרבי לקח מכל אחד מהמבחנים עותק אחד.
"במוצאי השבת נשא הרבי דברים, והודה מקרב לב למארגנים ולתורמים והאציל עליהם מברכותיו, כשהוא מפרט את כל הפעולות הרבות שנעשו על ידם, ואינו שוכח להודות על כל העניינים הגשמיים והרוחניים, שהועמדו למען הקהל הקדוש, בעמל וביגיעה מצד המארגנים.
"כך הלך הרבי מהקל אל הכבד, ואז הוא הגיע אל ה'שפיץ' של השבת, החלק הכי הכי חשוב, יותר מהכל – המבחן של 'דרשו'. הוא הדגיש שהדבר גרם לו קורת רוח מיוחדת במינה כשראה את האברכים נבחנים על יגיעתם בתורה מהחודש האחרון, והזכיר את דברי ה'אור החיים' הקדוש בפרשת פנחס, על בני משפחות 'יששכר חמור גרם' עמלי התורה, וגודל מעלתם ושבחם.
"במיוחד ציין הרבי כי התרגש לראות, שגם בזמן שהאברכים היקרים נסעו לשבת הוקרה, שהיא לכאורה שבת של מנוחה ומרגוע, תוך התרחקות ממרוץ החיים השוטף למקום של שקט ושלווה, גם לשם נשאו עמלי התורה את עול התורה הקדושה על גבם בגיל וברננה, וישבו להיבחן על תלמודם מהחודש האחרון.
"כמובן שהדברים עשו רעש גדול בקרב כלל חסידי באיאן, ורבים נוספים הצטרפו ללימודי 'דף היומי' ו'דף היומי בהלכה', והתרבה משמעותית מספרם של חסידי באיאן הנבחנים במבחני 'דרשו' השונים, ואף נפתח ארגון מיוחד בבאיאן המכונה 'למען ידעו', וכל חסידי באיאן למדו הלכות סוכה בלי יוצא מן הכלל. עד כדי כך, שבמוצאי שבת סליחות, לפני הסליחות הראשונות בצל הקודש, התקיים מבחן של 'דרשו' והשתתפו בו מאות אברכים ובחורים בס"ד".