האם אדם שלא נענע את ארבעת המינים יצא ידי חובה ?

כ"ח בחשון תשפ"ב- סימן תרנ"א- סעיף י"א- סעיף י"ב
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה הדין במקרה שחסר לאדם את אחד מארבעת המינים?האם יוצאים ידי חובה בנטילת כל מין בפני עצמו?ומה הדין באופן שאדם בירך על ארבעת המינים ולאחר הברכה נמצא שחסר לו את אחד מהם?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרנ"א סעיפים י"א – י"ב]

חיבור האתרוג עם ג' המינים

אומר השולחן ערוך, אף על פי שהאתרוג לא מתחבר באגודה אחת עם הלולב ההדס והערבה, בכל זאת צריך לחבר את האתרוג ללולב בשעת הנענועים, ולנענע בכולם יחד.

הנענועים אינם מעכבים

אומר הרמ"א, כל הנענועים אינם מעכבים, וכן, באיזה דרך שנענע, יצא בדיעבד, ולכאורה, אם הנענועים אינם מעכבים, מדוע הרמ"א צריך להוסיף שבאיזה דרך שנענע יצא בדיעבד? ומבאר המשנה ברורה, שיש כאן שני דברים, הנענועים אינם מעכבים, אבל אם אדם לא נענע, טוב לחזור וליטול את ארבעת המינים ולנענע, ואם לא נענע בצורה המסודרת שמבוארת לעיל בסעיפים הקודמים, הדין הוא, שאינו צריך לחזור ולנענע.

חסר לאדם אחד מהמינים

ארבעת המינים מעכבים זה את זה, משום שצריך 'לקיחה תמה', וכולם מצוה אחת הם, ואם חסר לו אחת מהם, לא יברך על השאר, ואפילו אם יודע בבירור שבסוף יהיה לו את כולם, בכל זאת, כיוון שכרגע בשעת הברכה הם לא מצויים לפניו, לא יברך עליהם, אבל נוטל אותם לזכר בעלמא בין ביום ראשון ובין בשאר ימים, ואומר המשנה ברורה בשם הרש"ל, שבאופן כזה שחסר את אחד מהמינים, הורה לשליח ציבור בלבד ליטול ולנענע לפני ההלל, ובשעת ההלל בלי ברכה, כי אין לו את כל המינים, אבל שאר הציבור לא ינענעו כך, שמא יעשו כך גם בשנה הבאה, אבל האליה רבה סובר, שגם אחרים ינענעו כך, ואדרבה, אם רק השליח ציבור יטול, יוכל לצאת מזה מכשול לשנה הבאה, שיחשבו שרק השליח ציבור צריך ליטול ארבעת המינים ולא שאר הציבור.

נטילת כל מין בפני עצמו

אם כל ארבעת המינים מצויים אצלו, אלא שנטל כל אחד בנפרד, ולא כולם ביחד, יצא ידי חובה, ומוסיף המשנה ברורה, שכל האגד שאנחנו עושים בלולב כדי ליטול את שלשת המינים יחד, זה רק למצוה בעלמא ולא לעיכובא, ולכן אם נוטל את כל אחד בנפרד, יצא, ובלבד שיהיו כולם לפניו, ובאופן כזה, יטול את הלולב בתחילה ויברך עליו, ותהיה דעתו גם על המינים האחרים, ואם דיבר ביניהם, צריך לברך על כל  אחד בפני עצמו.

בירך על ארבעת המינים ונמצא שחסר אחד מהם

אדם שבירך על נטילת ארבעת המינים משום שחשב שיש לו את כולם, ונמצא לבסוף שחסר לו הדס או ערבה, הדין הוא, שאם ההדס או הערבה היה בביתו באופן שאינו צריך להפסיק בין נטילת ג' המינים לבין נטילת המין החסר, אז יברך ברכה מיוחדת על המין החסר, ולא צריך לחזור ולברך שוב על נטילת לולב, אבל באופן שלא היה לו בביתו את המין החסר, יוצא שגם ברכה על נטילת לולב לא יצא ידי חובה, וכאשר מזדמן אליו המין הרביעי, צריך לחזור ולברך שוב על נטילת לולב.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

1/83
דילוג לתוכן