כיצד איטר יד נוטל ארבעת המינים? │ מה היא העצה המובחרת ביותר לברך על ארבעת המינים עובר לעשייתן? │ ומדוע צריך לברך מעומד?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרנ"א סעיפים ג'–ה']
אופן נטילת לולב באיטר יד
בסעיף ב' מבואר, שצריך ליטול את הלולב ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל, וטעם הדבר הוא, משום שהלולב כולל ארבעה מינים, לולב, הדס, וערבה, ומכיוון שהם מרובים, הם החשובים יותר, והם צריכים להיות ביד ימין, אבל האתרוג שהוא יחיד, הוא ביד שמאל, בסעיף שלנו סעיף ג', עוסק השולחן ערוך בדין 'איטר', ואומר, שהולכים אחר ימין ושמאל של כל אדם, ולא אחר ימין של האיטר עצמו, ויש אומרים, שהולכים אחר הימין של האיטר, ולכן, יש ליטול את הלולב בימין שלו, דהיינו, יד שמאל של כל האדם, ואת האתרוג בשמאל שלו, שהיא יד ימין של כל אדם, כלומר, האיטר נוטל ארבעת המינים ההפך משאר אנשים, ומבאר המשנה ברורה, ששתי הדעות נחלקו, האם להשוות את נטילת הלולב להנחת תפילין, שהרי בהנחת תפילין קיימא לן, שאיטר הולך אחר ימין שלו ואחר שמאל שלו, ולכן מניח תפילין ביד ימין שלו שהיא השמאלית שלו, ונחלקו, האם להשוות לולב לתפילין, מצד אחד, יש להשוות ביניהם, וכך סובר היש אומרים שמביא הרמ"א, אבל השולחן ערוך סובר, שתפילין זה דאורייתא, אבל לולב מכיוון שמה שנוטלים בימין זה רק מדרבנן משום חשיבות בעלמא, שהלולב יש בו שלשה מינים, והאתרוג יש בו רק מין אחד, לכן יש ליטול כמו הימין והשמאל של כל אדם, ומסיים הרמ"א, שכך נהגו שהאיטר נוטל לולב בימין שלו, ובכל אדם בין באיטר ובין שאינו איטר, אדם שהפך ונטל את הלולב בשמאלו ואת האתרוג בימינו, יצא ידי חובה, ומביא המשנה ברורה דעה מחמירה, ולכן טוב לחזור וליטול בלי ברכה.
שולט בשתי ידיו בשווה
אדם שאין אצלו ימין ושמאל אלא שניהם שווים, דהיינו, שעושה כל המלאכות בשני ידיו שווה בשווה, נוטל את הלולב בימין, ואת האתרוג בשמאל ככל אדם, אבל אם קל לו יותר לעשות מלאכה בשמאל, אף על פי שהוא יכול לעשות את אותה מלאכה גם בימין, זה לא נחשב שולט בשתי ידיו, אלא נחשב איטר.
נטילת לולב באדם שאין לו יד או זרוע
אדם שאין לו ידים בכלל, נוטל את הלולב בזרועו הימנית, ואת האתרוג בזרועו השמאלית, שהרי לא כתוב בפסוק 'ולקחתם' – ביד, אלא נטילה בזרוע גם היא נטילה, וכוונת הדבר, בבית השחי, אבל אם יש לו זרוע, נוטל במרפק, כיוון שזה גם נקרא לקיחה, אבל אם אין לו זרוע בכלל אלא הכל קטוע, לא ייטול בפה, משום שאין זה נחשב לקיחה, והביכורי יעקב חולק וסובר, שיכול ליטול לולב גם בפה, וזה נחשב לקיחה.
מי שיש לו יד אחת בלבד
אדם שיש לו יד אחת בלבד, הדין הוא, שבאותה יד אף על פי שהיא שמאלית ייטול בה את הלולב, שביחד עם ההדס והערבה הם החשובים יותר וכנ"ל, ואת האתרוג שהוא פחות חשוב כיוון שהוא יחיד, ייטול בזרוע השנייה, ואם אינו יכול ליטול את האתרוג בזרוע, ייטול את שניהם באותה יד בזה אחר זה.
אופן נטילת הלולב לפני הברכה
מצד אחד, יש לנו דין שהברכה צריכה להיות 'עובר לעשייתן', דהיינו, לפני שעשו את המצוה, ומצד שני, יש לנו דין שאי אפשר לברך הרבה לפני המצוה, ולכן מבאר המשנה ברורה, שכאשר הלולב מונח עדיין בכלי, אין לברך עליו, כי זה עדיין רחוק מהמצוה, ולכן קודם כל נוטלים את הלולב ביד, ולפני שנוטל גם את האתרוג שהוא המין הרביעי, אז הוא מברך, ובכך הוא מרוויח, שההפסק בין הברכה לנטילה לא מדאי גדול, וגם מרוויח שזה עובר לעשייתן, או שיהפוך את האתרוג, דהיינו, שהעוקץ יהיה מלמעלה, שאז הוא לא יוצא בזה ידי חובה כיוון שצריך ליטול דרך גדילתן, ולאחר הברכה יהפוך את העוקץ למטה כדרך גדילתו, ויוצא בזה, וגם בזה מרוויח שההפסק בין הברכה לנטילה הוא לא גדול, וגם מרוויח שזה עובר לעשייתן, ויש עצה נוספת והיא הטובה ביותר, שייטול את כל הד' מינים, אלא שיכוון שלא לצאת במצוה עד שמברך, וממילא הברכה היא עובר לעשייתן, ואומר הגר"א, שהיא העצה המובחרת ביותר, ובהערות למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' מובא, שהטעם שהיא העצה הטובה ביותר, הוא משום שבגמרא בפסחים ז: משמע, שלכן תיקנו את נוסח הברכה 'על נטילת לולב', שמשמעות הלשון היא לשעבר, ולא תיקנו נוסח 'ליטול לולב' שמשמע להבא, משום שהוא מברך אחרי שהוא מחזיק את כל המינים בידו, ולא כאשר הוא מחזיק רק את חלק מהמינים, עוד מביא הגר"א, שכיוון שהוא הופך רק את האתרוג, ואת שאר המינים הוא נוטל דרך גידולם, הוא יוצא בזה ידי חובה כדין אדם הנוטלם זה אחר זה, שהשולחן ערוך פוסק להלן בסעיף י"ב, שכאשר כל המינים לפניו ונטל אותם אחד אחד, יוצא ידי חובה, ונמצא שהברכה אינה עוברת לעשייתן, עוד מובא כאן בהערה, שכך נהג החזו"א, שבעת שבירך על האתרוג לא הפך אותו, אלא נטל אותו כדרך גידולו וכדברי הגר"א, שיכוון שלא לצאת ידי חובה עד אחר הברכה, ומובא בשם החיי אדם, שכך ראוי לעשות ולא להפוך את האתרוג, כי על ידי ההיפוך של האתרוג, עושים נקבים באתרוג.
אופן הברכה
צריך לברך מעומד, משום שכל ברכת המצוות צריכה להיות מעומד, ומברך פעם אחת ביום אפילו אם נוטל אותם כמה פעמים, ויברך ברכת 'על נטילת לולב', וכן ברכת 'שהחיינו'.
שכח לברך לפני נטילת הלולב
אדם ששכח לברך לפני הלקיחה, מברך אחר כך, משום שגם נענוע של הד' מינים הוא מהמצוה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א