בעל 'ברכת אברהם', ומראשי ישיבת קול תורה: הגאון רבי אברהם ארלנגר זצ”ל
המונים רבים מבני ירושלים ומחוצה לה הלכו אתמול בצהרים בכאב ביגון ובתוגה אחר מיטתו של הגאון רבי אברהם ארלנגר זצוק"ל בעל ה'ברכת אברהם', מראשי ישיבת קול תורה, ומזקני ראשי הישיבות בדורנו.
בהסתלקותו נעקר אחד ומיוחד ממרביצי התורה שזכה והעמיד אלפי תלמידים בתורה ועבודת ד' באהבת התורה אין קץ, וביראתו המופלגת. שיעוריו הבהירים היו לשם דבר בהיקף ובעמידה על האמת בחתירה להבנת כל דבר מראשיתו ועד תומו. כשמלבד גדלותו בתורה ועומק עיונה, העניק מושגי אמת ונצח באהבת התורה שיקדה בו והיא בערה בו והבעירה את כל רואיו לדעת יגיעת התורה עד היכן היא.
באישיותו הנדירה חברו יחדיו גאונות בתורה לצד נעימות ופשטות מופלאה, כשבכל שנותיו נודע במסכת הרבצת התורה, כשהוא עומד על תלמידיו ומכה על קדקודם שיגדלו ויצמחו לשם ולתפארה. כמי שזכה עוד להכיר את אותו דור דעה של גדולי ראשי הישיבות ידע להעביר את קנייני התורה כפי שקיבל מהם לדורות הבאים לכל צורבא מרבנן ולכל דרדק שהחל זה עתה את חייו בתורה ועבודה.
מאוצרותיו הברוכים והבלתי נדלים בדרכי התורה וקניניה העניק לתלמידיו דליים שלמים של תורה ומוסר והכל מתוך ענוותנותו המופלגת ואצילות רוחו הנדירה.
תלמידיו הרגישו מקושרים אליו בעבותות של אהבה וכמים הפנים לפנים הראה להם אותות של אהבה ומתוך חיבה יתירה גילה להם פנים בתורה והשריש בלבם את אהבת התורה וקנייניה. תלמידיו ינקו ממנו את משנתו בתורה ודרך הלימוד המיוחד שלו. הללו חבים לו את כל חיי הנצח שלהם בקנייני התורה.
גם את מאוויי לבם בכל צרכיהם בחיי היום יום היו שוטחים באזניו, כמו בענייני שידוכים או בכל דבר גשמי אחר, והוא ברוב טובו וחסדו וברוחב שכלו הישר היטיב להם בעצה ותושיה עד שפשטו ונעלמו כל ספיקותיהם. חכם הרזים היה ובחכמתו ידע לנווט את דרכיו של כל אחד ואחד מבין תלמידיו הרבים.
סידרת ספריו המופלאה 'ברכת אברהם' הפכה לאבן דרך בקרב כל הלומדים ורבבות הלומדים בארץ ובגולה ראו בכך אבני פינה להבנת כל הסוגיות והנקודות הדורשות עיון והסבר להבינם עד תומם, הספרים שהפכו לחלק מארון הספרים הישיבתי במשך עשרות השנים האחרונות, קיבלו מעמד של כבוד התורה, כספר מאחד האחרונים, בהיות ודברותיו הישרים נגעו בכל פרט בסוגיא, אף במקום שאין יד הרבים דשה בהם, ומדי תקופה היה מוציא מהדורה חדשה של ספריו שהפכו לספרים נצרכים בישיבות בארץ ובעולם.
בהגיעו לגיל שבעים החליט לפרוש מהישיבה על מנת ללמוד מסכתות שאינן נלמדות בסדר הישיבתי הקבוע, אך המשיך במסירת חבורות בביתו לבחורים בכל מקצועות התורה. ומאז מעידים תלמידיו הרבים שלמרות רום גדלותו, הוא הפך לנער צעיר שלא ימיש מתוך האהל, כשקבע חברותות קבועות לכל סדר יומו בכל מקצועות התורה, כשהותיר זמן קצר בלילה מדוד ונקוב שבו ענה לשאלות הרבים וניאות להעניק מזמנו בעבור הרבים. למרות שהתבקש למסור שיעוריו ושיחותיו, הוא לא ניאות לבטל מסדריו ולימודי החברותות הקבועים.
יראתו שקדמה לחכמתו היתה לשם דבר, דקדוקו במצוות ונקיותו המושלמת היו לאות ומופת בעיני כל רואיו. תפילותיו היו לשם דבר, עם זאת למרות גדלותו, הוא תמיד התהלך בצידי דרכים וברח מן הפרסום, ובז להצעות נוצצות להגדיל שמו. כנאמן לדרכי רבותיו מבריסק התרחק כל ימיו מעיסוקי הכלל וההשקפה, ולא אחת התבטא שבענינים אלו עלינו רק לעמוד על משמר המסורת כפי שקיבלו גדולי הדור שהם היחידים היכולים להורות בכך הלכה ומעשה.
נולד בו' טבת תרצ"ב בשווייץ, לאביו רבי שמשון רפאל זצ"ל, שהיה נכדו של הגאון רבי אברהם ארלנגר זצוק"ל, מראשי הקהילה החרדית בשווייץ, ירא שמים מרבים, תלמידו המובהק של הגאון רבי יצחק דב הלוי במברגר זצוק"ל, בעל יד הלוי, ולאמו הצדקנית מרת טויבע ע"ה לבית וורשנר, שזכתה להשתתף בוינה ב'כנסיה הגדולה', בו פגשה את מרן רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצוק"ל ובאה עימו בדברים, וסיפרו שמרן הגרח"ע התפעל מדבריה, עד שאמר שהיא אשה גדולה ויש לעמוד מפניה.
בצעירותו נפטרה עליו אמו ע"ה, שאמרה בהזדמנות שאינה פוחדת מהמוות כי 'פה ואוזן שלא שמעו ולא דברו אבק לשון הרע אין להם מה לחשוש', וניכר היה כמה ינק הגאון זצוק"ל מהוד קדומים זה ומנקיות הדעת שאפפו את כותלי ביתו, את אישיותו המרוממת והמיוחדת שעמה העמיד תלמידים לאלפים כל ימיו.
לאחר פטירת אמו, והוא עודנו נער צעיר, למרות הדחק ששרר באותה עת בביתו הוא נשלח ללמוד בישיבת לוצרן, ומשם המשיך לישיבת גייטסהד, שם נעשה תלמידו הקרוב של ראש הישיבה הגאון רבי לייב גורביץ זצוק"ל, עד שנקרא בפי כל בישיבה 'הבחור הבקי בנשים נזיקין על בוריים' כשידע כל תוספות ותוספות בעיון עם המפרשים המבארים את דברותיו.
בשנת תשי"ב עלה לארה"ק ונכנס ללמוד בישיבת מיר, שם זכה ללמוד בחברותא עם הגאון רבי נחום פרצוביץ זצוק"ל, ויחדיו היו לתלמידים נאמנים לראש הישיבה מרן הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל שהיה רבם המובהק.
בהמשך עבר ללמוד בישיבת בריסק, שם הפך עד מהרה לתלמידו המובהק של מורו ורבו הגאון רבי יוסף דב בן מרן הגרי"ז זצוק"ל מבריסק, והיתה לו קביעות לדבר בלימוד עם מרן הגרי"ז זצוק"ל מדי מוצאי שבת, כשמרן הגרי"ז האזין לתורותיו והתפעל מהם. בישיבת בריסק זכה ללמוד יחד עם רעיו הגאון רח"ש ליבוביץ זצוק"ל והגאון רז"א זלזניק זצוק"ל, עמהם היה מפליג בעומק הסוגיות ודלה מהם מים אדירים.
מניחוחה המיוחד של תורת בריסק ינק את כח החידוש, להקיף כל התורה בלימודו, ולדייק בכל דבר לאמיתה של תורה, כפי שסיפר לימים, שמרן הגרי"ז שמר על בנו הגרי"ד רבו המובהק שישאר בישרותו ולא יקבל השפעה עקומה, וכשהיה בן ט"ו שנים כבר ידע כל הספר חידושי רבינו חיים הלוי, כשבהוראת אביו למד הספר כולו הגם שעדיין לא עסק בכל הענינים הללו, שכשיגיע ללמוד הענינים, הדבר יסייע לו לגשת מלכתחילה בישרות, ומכח זה סלל את דרכו בתורה ויר"ש. והוסיף לספר, 'פעם אחת התווכחו כל בני החבורה כולם כאחד על סברא אחת שהזכיר, והוא עמד על שלו, וכולם נתווכחו עמו, חשבנו שאם כולם לא מבינים את סברתו, אם כך הפעם הצדק עמנו, ניגש הגרי"ד לאביו מרן הגרי"ז וסיפר לו תוכן הדברים, ואביו הסכים עמו, והסביר זאת שהוא ספג את הדרך ושמר על הראש הבהיר, ועל כן הצדק היה עמו, והוא חתר לגדול כך בכל ימיו, בתכלית הבהירות והשלימות'.
בשנת תשט"ז דיברו אודותיו נכבדות, והוא נלקח אחר כבוד להינשא לרעייתו הרבנית מרים שחי' בת הגאון רבי חיים יוסף יעקובוביץ זצ"ל, ששימש בתחילה כאחד מרבני פרנקפורט ומרביצי התורה שבה, ולאחר מכן מרבני ישיבת 'קול תורה', ומיד אחרי נישואיו הוא נפטר לדאבון לב חותנו, והוא נקרא למלאות מקומו בישיבה. לאחר שהתייעץ עם מרן הגרי"ז זצוק"ל, נאות לקבל את המשרה על שכמו, וכאן החלה מסכת הרבצת התורה העצומה שזכה להרביץ תורה לאלפים ולהעמיד תלמידים לאלפים עשרות בשנים בתורה ויראה ועבודת ד'.
באחד מכינוסי הבוגרים של ישיבת 'קול תורה' שהתקיים בבניני האומה, הוא ביקש לעמוד ולומר רק כמה מילים לאלפי תלמידי ובוגרי הישיבה, ואז נעמד ואמר, "באתי לבקש מחילה מאלו שיכולתי לעורר אותם יותר לתורה וירא"ש ולא עוררתי די הצורך, ומאלו שעוררתי אותם יתר על המידה".
ידע מכאובים רבים כשבשנת תשע"ח שיכל את כלתו מרת חיה רבקה ע"ה, אשת בנו רבי ישראל מאיר שליט"א, ובעשרה בטבת באותה השנה שיכל את בתו החשובה מרת דינה ברענדל פרג ע"ה, שנפטרה ל"ע מהמחלה הנוראה, והצדיק עליו דין שמים בדומיה כשחיזק את המשפחה כולה.
לאחר יוהכ"פ נחלה בקורונה, ועקב קשיי נשימה הובהל לביה"ח, ומאז נישאו תפילות רבות להחלמתו, בשב"ק חלה הרעה במצבו, ואמש בשעת ליל נצחו אראלים את המצוקים והוא השיב נשמתו ליוצרה במעמד בני המשפחה והמוני תלמידים שמיררו בבכי וזעקו את פסוקי הייחוד בבכי קורע לב, נוכח הסתלקות רבם ומאורם הנערץ.
בשעות הצהרים נאספו המונים לחלוק לו את כבודו האחרון. ראשון המספידים היה מרן הגרי"ג אדלשטיין שספד דרך הטלפון ממעונו. לאחר מכן ספדו הגאון רבי משה יהודה שלזינגר שליט"א ראש ישיבת קול תורה, ומרן הגאון רבי אברהם יהושע סאלאווייצ'יק ראש ישיבת בריסק שביכה בקול בוכים והוזיל דמעות על האבידה הגדולה, גיסו הגאון רבי צבי וובר שליט"א רבה של נווה יעקב, הגה"צ רבי יצחק ירוחם בורדיאנסקי שליט"א משגיח ישיבת קול תורה, הגאון רבי יצחק סולובייצ'יק שליט"א ראש ישיבת שערי שמחה, הגאון רבי צבי קושלבסקי ראש ישיבת 'היכל התורה', וכן בניו וחתניו שליט"א.
לאחר אמירת הקדיש יצא מסע הלוויה דרך מלכי ישראל ושרי ישראל להר המנוחות חלקת הרבנים הישנה, שם נטמן סמוך לציון מרן הרב מבריסק זצוק"ל.
הותיר אחריו את הרבנית תחי', ודור ישרים מבורך, הרבנים הגאונים בניו: רבי יצחק זאב שליט"א ראש ישיבת 'מדרש יחיאל' ביתר עילית, רבי עקיבא שליט"א ראש כולל ללימוד תורת הסוד בירושלים, רבי חיים יוסף שליט"א מראשי ישיבת משכן ישראל ורבי אליהו שליט"א מראשי ישיבת נועם התלמוד, וחתניו: רבי שמעון פרג שליט"א ר"מ בישיבת מיר, רבי רפאל שווב שליט"א ר"מ בישיבת דעת תורה, ורבי יעקב מרגלית שליט"א מח"ס שיעורי רבי דוד פוברסקי, נכדים ונינים הממשיכים במורשתו הדגולה.
האזינו לשיעוריו של הרב זצ"ל: (קרדיט: קול הלשון)
תחילת זמן חורף:
פרשת לך לך:
צפו בגלריה מההלוויה: