מתי מותר לאדם לקחת ארבעת המינים של חברו בלי ידיעתו ?

י"ח בחשון תשפ"ב- סימן תרמ"ט- סעיף ה'- אמצע הסעיף בהגה "ומותר לכתחילה"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה החילוק בין פסול דאורייתא לבין פסולי דרבנן בעניין ארבעת המינים?ובאיזה אופן מועיל להכשיר אתרוג פסול?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ט סעיף ה']

פסול בארבעת המינים מדאורייתא ומדרבנן

כל הפסולים של אתרוג או של שאר המינים מפני גזל וגניבה, וכן הפסולים מחמת 'הדר' ומחמת 'חסר', שיטת הרמב"ם היא, שהפסול שלהם הוא רק ביום טוב הראשון בלבד, משום שהוא מדאורייתא, אבל בשאר ימים מהיום הראשון ואילך, מכיוון שזה רק מדרבנן בלבד, הכל כשר, ואף על פי שכאשר גזל ארבעת המינים זה מצוה הבאה בעבירה, בכל זאת מותר, אבל לא יברך עליהם, משום 'בוצע ברך נאץ ה', ומביא המשנה ברורה, שדין זה הוא נגד מה שמבואר בסעיף א', שלגנב ולגזלן עצמו גם בשאר הימים זה אסור, ולא כמו שכתוב כאן שהאיסור של גזל וגניבה הוא רק ביום הראשון, ומביא המשנה ברורה בשם המגן אברהם, שמה שמשמע בסעיף א' שבשאר הימים פסול גזול וגנוב, זה רק לכתחילה, אבל בדיעבד, יוצאים ידי חובה בזה גם ביום הראשון, ויש שפוסלים גזול וגנוב בכל שבעת הימים, אבל אם זה שאול, בשאר הימים יוצא בזה ידי חובה.

המשנה ברורה מבאר, שאמנם חז"ל תיקנו ליטול ד' מינים גם בשאר ימים, אבל תיקנו רק את עיקר הנטילה, כלומר, שצריך ד' מינים, וצריך כל אחד ואחד ליטול ד' מינים ולא שאחד מעם ישראל ייטול בשביל כולם, אבל בשאר פסולים, דהיינו, 'חסר', וכן 'שאול', על זה לא תיקנו שזה יפסול בשאר הימים.

נטילת ארבעת המינים של חברו

ביום הראשון לא מועיל שאדם ייקח ארבעת המינים בלי דעתו של חברו, ואף על פי שנוח לו לאדם שיעשו מצוה בממונו, אבל מיום הראשון ואילך, אמנם גזול פסול משום מצוה הבאה בעבירה, אבל שאול, מכיוון שנוח לו לאדם שיעשו מצוה בממונו, ממילא, זה לא גזל, ואמנם זה לא שלכם, אבל בשאר הימים, לא צריך שיהיה שלכם, אלא צריך רק שלא יהיה גזול, והרי זה לא גזול, אבל כל זה דווקא פעם אחת, אבל לא ייקח את של חברו בכל שבעת הימים, משום שיתכן שחברו מקפיד על זה, ולכן, אותו אדם ששאל מחברו בלי ידיעתו, אסור לו לקחת את הלולב הזה ולתת למישהו אחר, משום שיתכן שהוא מקפיד, ואומר המשנה ברורה, שאמנם יש לנו כלל, שניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה, אבל במקום שאפשר לברר בקלות, לא סומכים על החזקה, ולכן, אם אפשר בקלות לשאול אותו במפורש שחברו ישתמש בארבעת המינים שלו, צריך לשאול אותו, ואפילו באופן שבעל הלולב לא נמצא, כל ההיתר לקחת את ארבעת המינים שלו, הוא דווקא באותו מקום, אבל לא להוציאו למקום אחר.

הכשרת אתרוג פסול

אתרוג שהוא יבש או מנומר שהפסול שלו הוא מחמת 'הדר', וממילא זה פסול בכל שבעת הימים, אז לכן, גם אם הוא הסיר את היבשות או הנימור, זה לא מועיל להכשיר את האתרוג, משום שהאתרוג הזה בא מכח פסול, אבל אתרוג כזה שהפסול שלו מחמת 'חסר', אז באופן עקרוני, בשאר הימים הוא כשר, ולכן, אם ניקבו אותו עכברים, אפשר להסיר את אותו מקום מאוס, והאתרוג כשר.

ברכה על אתרוג חסר

אתרוג שניטל פטמתו או עוקצו, דינו כחסר, וכשר מיום הראשון והלאה, והכרעת המשנה ברורה בזה, שבדיעבד אפשר לסמוך על הרמב"ם שסובר שגם פסולי הדר כשרים בשאר ימים, ולעניין ברכה יש שמפקפקים בזה, אבל אם יצטרף עוד ספק האם באמת ניטלה פטמתו, אפשר לברך על זה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

1/108

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן