מֵהלכות הלולב
* ההדס נקרא בתורה 'עָבוֹת' על שם העיבוי של שלושת העלים מסביב לענף, בכל אחת משיכבות העלים; ולכתחילה, צריך שההדס יהיה משולש באורך של שלושה טפחים לפחות, ובדיעבד, די ברובו של שיעור זה. ומה מוגדר כ'רוב' לענין זה? יש שסוברים, כי די ברוב מדויק, כלומר, מעט יותר מטפח ומחצה. אולם, לדעת פוסקים רבים, נדרש רוב הניכר לעינים, דהיינו, קרוב לשני טפחים, או יותר.
* הדס שעליו יָבשו – פסול, מפני שאינו 'הדר'. ואם נותרו בראש ההדס שלושה עלים רעננים, חל שם 'הדר' על כל ההדס, והוא כשר.
* הדס שראש הענף שלו נקטם, כשר ויש חולקים, וראוי להחמיר כדעתם במידת האפשר. ואם נקטמו העלים העליונים שבהדס, הריהו כשר לכתחילה, לכל הדעות.
* הדס שעליו נחלשו והם 'תלויים' ופונים כלפי מטה – יתכן שהם נחשבים כתלושים; ואף אם נניח שאינם נחשבים כתלושים, צריך לאגוד את ההדס באופן שכל עליו יעמדו זקופים כלפי מעלה.
* ישנם הדסים שצומחים בהם ענפים דקים בין שיכבות העלים, וכן בין העלים עצמם. וראוי להסיר ענפים אלו מכל שיעור האורך הנדרש לכשרות ההדס. ונחלקו הפוסקים אם צריך להסיר גם הענפים שבין שיכבה לשיכבה.
מֵהלכות ההדס
* חכמינו ז"ל נתנו שלושה סימנים לכשרות הערבה: 1. עליה מוארכים ולא מעוגלים. 2. שפת העלים חלקה, ואין בה 'שיניים' גסות. 3. צבע הענף אדום.
* ערבה שרוב עליה יָבשו, עד שאיבדו את צבעם הירוק – פסולה. ואם רק מיעוט מהעלים יָבשו, או שהעלים לא יָבשו לגמרי אלא רק הפכו לכמושים – נחלקו הפוסקים אם הערבה כשרה לכתחילה, ורצוי להחמיר.
* ערבה שראש הענף שלה נקטם – פסולה. ואם נקטם רק העלה העליון שבראש הענף, הערבה כשרה. ונחלקו הפוסקים אם יש צורך ליטול דווקא ערבה שיש בראשה 'לבלוב'.
מֵהלכות האתרוג
* אתרוג יָבֵשׁ לחלוטין, פסול. וניתן לבדוק אם עדיין יש בו לחות, באמצעות חוט ומחט, כלומר, להחדיר לתוכו מחט שמושחל בהּ חוט, ואם החוט מתלחלח, אות הוא כי האתרוג אינו יבש לחלוטין. ובהחדרת המחט לאתרוג לשם בדיקת הלחות, יש להקפיד שלא להגיע עם חוד המחט לעברו השני של הפרי, משום שפעולה זו יוצרת 'נקב מפולש', הפוסל את האתרוג אף כשלא נחסר מגוף הפרי.
* אתרוג שנשמר משנה לשנה, פסול. אולם, לדעת פוסקים רבים, אם האתרוג נשמר כראוי, כגון שהוא מונח במשך השנה בכלי אטום לחלוטין – אם נמצאה בו לחות בבדיקה הנ"ל, הריהו כשר.
* אתרוג שניקב בנקב מפולש, פסול. ואם ניקב בנקב שאינו מפולש – אם שטח הנקב הוא כגודל מטבע של 'איסר', או שנחסר אפילו 'משהו' מהפרי על ידי הנקב, האתרוג פסול. ויש חולקים, אך להלכה יש להחמיר כדעה הראשונה.
* חיסרון כל שהוא פוסל את האתרוג גם אם אינו ניכר בהבטה ראשונית, אלא לאחר התבוננות. אולם, חיסרון שאינו נראה לעין רגילה, וניתן להבחין בו רק בעזרת זכוכית מגדלת, ולכן, אם בהתבוננות בעין רגילה האתרוג נראה שלם, אין צורך לבדוק בזכוכית מגדלת אם יש בו נקבים.