איזה גודל של נקב פוסל את האתרוג?
אתרוג שניקב בנקב מפולש, בכל עובי שהוא, פסול. וגם אם הנקב אינו מפולש – אם שטח הנקב הוא כגודל מטבע של 'איסר', שהיתה מצויה בזמן חכמינו ז"ל; או שנחסר אפילו 'משהו' מהפרי על ידי הנקב, האתרוג פסול.
ויש אומרים, שאף בנקב מפולש, האתרוג אינו פסול אלא כאשר נחסר 'משהו' מהפרי; וְאִילוּ בנקב שאינו מפולש, אף אם הנקב רחב מאוד, ואף נחסר מהפרי, אין האתרוג פסול אלא כאשר שטח החיסרון הוא כגודל ה'איסר'.
ולהלכה, יש להחמיר כדעה הראשונה, אך בשעת הדחק, או בצירוף ספקות אחרים, ניתן להקל כדעה השניה, ואף לברך על האתרוג. ובנוגע לגודל המטבע של 'איסר' במידות זמננו, נראה מדברי הפוסקים שהוא לכל היותר כ־8.16 מ"מ רבוע.
[שו"ע תרמח, ב, משנ"ב ו-ט ו־יד, שעה"צ י ו־יא; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
האם נקב בקליפת האתרוג פוסל אותו?
כאמוּר, לפי הדעה שאנו מחמירים כמותה, אתרוג שנחסר ממנו אפילו 'משהו', או שניקב בנקב מפולש בכל עובי שהוא – פסול.
באתרוג ישנן חמש שכבות: קליפה חיצונית דקה, קליפה פנימית עבה, בשר הפרי, קרום תאי הזרע, ותאי הזרע, הנמצאים במרכז הפרי.
חיסרון בקליפה החיצונית, אינו פוסל, וחיסרון בבשר הפרי, פוסל; ונחלקו הפוסקים אם חיסרון בקליפה הפנימית פוסל.
ובנוגע לנקב מפולש – נחלקו הפוסקים, אם פירושו שהנקב מגיע עד לעברו השני של הפרי, או שאף אם הנקב חדר עד לתאי הזרע, הוא נחשב כמפולש. ויש להחמיר כדעה השנייה; ויתכן כי אף לדעה זו, הנקב נחשב כמפולש רק אם חדר מבעד לקרום העוטף את תאי הזרע.
[שו"ע תרמח, ג, משנ"ב יד, וביה"ל ד"ה ואם; ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־27]
האם צריך לבדוק בזכוכית מגדלת אם יש נקבים זעירים באתרוג?
כאמוּר, לפי הדעה שאנו מחמירים כמותה, אתרוג שנחסר ממנו אפילו 'משהו', פסול, אף אם לא מדובר בנקב מפולש. וכתבו הפוסקים, שלדעה זו, מקור הפסוּל של אתרוג חסר, הוא בדרשת חכמינו ז"ל על לשון הכתוב: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר" – "ולקחתַּם, שתהא לקיחה תַּמָּה", כלומר, לקיחה שלימה; וכל חסרון שהוא, אף אם אינו ניכר בהבטה ראשונית, כי אם לאחר התבוננות, גורע משלימות הלקיחה.
אולם, חיסרון שאינו נראה לעין רגילה, וניתן להבחין בו רק בעזרת זכוכית מגדלת, אינו פוסל את האתרוג, כיון שבנוגע לדיני התורה אין להתחשב אלא בראיית העין; ולכן, אם בהתבוננות בעין בלתי מזוינת האתרוג נראה שלם, אין צורך לבדוק בזכוכית מגדלת אם יש בו נקבים זעירים.
[ביאורים ומוספים דרשו תרמח, 15-16]