מה הם שלושת האפשרויות של נפילת הפיטם? │ ומה הדין אם נפל העוקץ של האתרוג?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ח סעיפים ז' – ח']
הפיטם שבאתרוג
הפיטם של האתרוג, מורכב משני חלקים, יש את העץ, ועליו יש את השושנתא, ומבואר בשולחן ערוך, שאם ניטל דדו, דהיינו, הראש הקטן שהשושנתא בו, פסול, מדין חסר, ומביא המשנה ברורה, שיש נידון, כמה צריך להינטל אותו דד, האם לגמרי, או שאפילו אם נחסר ממנו משהו זה כבר פסול, ויש מחמירים, שאפילו אם ניטל השושנתא לבד והעץ קיים, בכל זאת פסול, וטוב להחמיר היכן שאפשר, ולכתחילה ראוי להחמיר שגם השושנתא לא תינטל מהאתרוג, אבל מעיקר הדין אין לפסול, אלא אם כן ניטל הדד, דהיינו, גם העץ עצמו ניטל, שאז פוסלים את האתרוג, ואם לעולם לא היה לאתרוג דד, האתרוג כשר, משום שכך היא צורת גידולו, וכל ההיתר של 'תחילת ברייתו' זה רק כאשר חסר הפיטם, אבל אם ניקב עד חדרי הזרע, פסול.
על כל פנים יש ג' אפשרויות:
א. ניטל כל אותו דד ונעשה מקומו גומא.
ב. ניטל רק מקצת מהגג.
ג. נשאר מהעץ למעלה, וזה האופן הקל ביותר.
לכתחילה צריך שהפיטם יהיה שלם לגמרי כולל השושנתא, אבל אם יש אתרוג מובחר יותר, אין להחמיר בשביל השושנתא, אלא אם כן נחסר גם מהעץ עצמו, שאז הדין הוא שטוב להדר ולקחת אתרוג אחר, כי יש מחמירים אם ניטל קצת מהעץ עצמו.
העוקץ שבאתרוג
ניטל כל העוקץ שבאתרוג, ונשאר במקומו גומא, פסול, אבל אם נשאר עובי כל שהוא שמכסה את כל רוחב הגומא שבאתרוג, כשר, ובשעת הדחק, אפשר לברך על אתרוג שאין לו עוקץ בכלל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א