הרב אליהו לפין, מרבני ישיבת 'מיר' ירושלים
1
ההזדמנויות הכי גדולות להציץ מבין חרכי ההיסטוריה ולהבין את התהליך שאנו חלק ממנו נופלות תמיד בזמנים הכי עמוסים. פרשת בראשית הצופנת את סודות הבריאה ואת כל עתידה מופיעה מיד אחרי שמחת תורה ואין לנו אפילו שבוע שלם כדי להתבונן בה, כך גם פרשת האזינו המשרטטת את מפת העתיד שלנו מהחורבן ועד הגאולה נופלת תמיד בימים הכי לחוצים בשנה ואנו עוברים עליה כמעט מבלי משים.
משק כנפי ההיסטוריה מקיש על דלתותינו, מפת הדרכים של העולם עוברת לפסים אחרים. משהו קורה כאן. וכשהתורה מספרת לנו מראש איך יראו הימים שאנחנו נמצאים בהם, כנראה שאנו נדרשים להבין מה צופה העתיד כדי שלא נגיע אליו בהפתעה מוחלטת ובלתי מוכנים.
2
שבעה כללים בסוד הגאולה מגלה לנו אברבנאל בפירושו לשירת האזינו שנקרא בשבת הקרובה. הם מעניקים לנו כלים להתמודד עם ההווה וגם עם העתיד הקרוב.
א) כשאנו מרגישים חסרי אונים מול כוחות הזדון שסביבנו נדע כי המילים לי נקם ושילם מבטיחות את הנקמה שבוא תבוא על כל שונאי ישראל, גם אלו הבטוחים כי הם מנהלים את העולם.
ב) הלא הוא כמוס עמדי מגלה לנו שכבר יש תאריך לנקמה הזאת, אבל הוא נסתר מכל נברא.
ג) בל נחשוב כי במצבנו הרוחני השפל אין לנו זכות לראות בנקמה ובגאולה, כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב – דווקא הימצאותנו בשפלות הנמוכה ביותר תהיה המניע לגאולה.
ד) והיא לא תלויה בזכויותינו וגם לא בזכות אבות, ראו עתה כי אני אני הוא – הגאולה תבוא רק בעבור שמו הגדול, לא מכוח זכויות וחשבונות אחרים.
ה) תחיית המתים כבר איננה חלום רחוק, כי ידין ה' עמו… אני אמית ואחיה – בסמיכות לקיבוץ הגלויות [שכנראה אנו כבר בעיצומו] תבוא תחיית המתים.
ו) הגאולה והכפרה אינם תלויים בתשובה, אלא כדי שלא יתחלל שמו בגויים אם חלילה ישבית זכרנו אחרי כל מה שעברנו, לכן ישוב ויפרע מאויבנו, יכפר על חטאותינו וישוב ירחמנו.
ז) עד עכשיו הכול עבד לפי התוכנית, ההיסטוריה שלנו מעידה כי כל דברי השירה הזאת – הטובים והנוראיים – התקיימו אחת לאחת, זו ההוכחה הניצחת שגם היעוד האחרון יתקיים ולא ייפול ממנו דבר.
3
מסר אחד בולט ומאיר לאורך הכללים הללו – אנחנו, העם הקטן והנרדף, עומדים במרכז העולם. יהיה המצב אשר יהיה, הקיום שלנו מובטח. מדוע?
ויאמר ה' סלחתי כדבריך – פירוש 'כדבריך' איננו רק סלחתי כבקשתך, אלא בעיקר סלחתי מכוח טענתך. מדוע זאת טענה מנצחת מסביר רמב"ן בפרשתנו – תכלית בריאת האדם כדי שיכיר בבוראו ויודה לשמו כמעט והוחמצה הודות לחטאם וכפירתם של הגויים, ורק אנחנו נשארנו נאמנים לשמו, ועל ידנו פרסם באותות ומופתים כי הוא אדון האדונים. לכן אם חלילה נרד מבמת העולם תוסבר כל ההיסטוריה הניסית שלנו כתופעה חולפת בהשפעת כוכבים ומזלות וישכח הגילוי האלוקי בעולם.
זכות הקיום שלנו היא רק משום שעל ידינו מתקיימת תכלית הבריאה, וכפי שנאמר בפרשתנו כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם – ה' זוכר ברחמיו כי אנחנו עמו ששמר לו נאמנות גם בסבל הנורא של הגלות ועל ידינו מתגלה שמו בעולמו.
4
הישר מן 'סלחתי כדבריך' של יום כיפור אנו נכנסים אל 'חדר היחוד' של הסוכה. כעם הנושא על כתפיו את משא העולם, כבנים יחידים נאמנים ואהובים, נצטופף בצילא דמיהמנותא עם ריבונו של עולם הפורס עלינו סוכת שלומו ועוטפנו באהבתו ובחמלתו בענני כבוד.
'אתה בחרתנו… ורצית בנו' – פירש הגר"א כי הריצוי שנתגלה בענני כבוד שחזרו אחרי 'סלחתי כדבריך' בחטא העגל, הוא אותו ריצוי המתגלה מידי שנה בענני הכבוד של הסוכה הבאים אחרי ה' סלחתי כדבריך' של יום הכיפורים.
וכשאנו יודעים כי סלחתי כדבריך כאז כן עתה מביע את כובד התפקיד שלנו שבגינו אנו זוכים לסליחה, נשכיל להבין את משמעות הסוכה המבטאת את הייחודיות שלנו מול כל העולם כולו שאכזב את בוראו ואיבד את עתידו.
אם נדע באמת איך נכנסים לסוכה, לא נצא ממנה לעולם.