ה'קידוש' בליל יום טוב ראשון של סוכות
* סדר ה'קידוש' בליל יום טוב ראשון של סוכות: ברכת 'הגפן', ברכת 'קדושת היום', 'לישב בסוכה', ו'שהחיינו'. ובדיעבד, אם שינה את הסדר, יצא ידי חובתו.
* מעיקר הדין, מאחר ועשיית הסוכה מתחדשת בכל שנה – הבונה סוכה לעצמו מברך עליה 'שהחיינו'; אולם, המנהג למעשה, לברך שהחיינו רק בשעת הקידוש בלילה הראשון של סוכות.
* ברכת 'שהחיינו' בשעת הקידוש בלילה הראשון של חג הסוכות, היא הן על 'קדושת היום' דהיינו, על עצם החג, והן על מצוַת הישיבה בסוכה, ואף על עשיית הסוכה.
* לדעת הרא"ש, היות והמנהג הוא לברך 'לישב בסוכה' רק בשעת אכילת פת או מיני מזונות – יש להסמיך את הברכה ככל האפשר לתחילת האכילה, ולכן, לדעתו, יש לברך לישב בסוכה בסמוך לאכילה, והיינו, לאחר ברכת 'המוציא' או 'מזונות', שאותה מברכים בישיבה. והמנהג כדעה זו. וכן יש לנהוג בקידוש בלילה הראשון של סוכות – לשבת לפני ברכת לישב בסוכה, כדי להסמיכהּ ככל האפשר לשתיית היין.
* המקדש בסוכה, ואין לו כיור לנטילת ידים בתוך הסוכה – עליו לנהוג באופן שלא יהיה 'הפסק' בין הקידוש לסעודה, על ידי היציאה מהסוכה, והפוסקים כתבו כמה עצות לדבר.
* משגיחי כשרות השוהים בימי חג הסוכות במבנים סגורים של מפעלים, ותפקידם מחייב שהייה בתוך המפעל ללא הפסקה במשך כל זמן הייצור – פטורים מן הסוכה בשעות הייצור.
מִמנהגי תפילת יום טוב
* בתפילת יום טוב, בברכה האמצעית, אומרים: "ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום…". ומנהג בני ספרד, "באהבה מקרא קודש…", אבל בני אשכנז אינם כופלים את המילה 'באהבה' אלא כשיום טוב חל בשבת.
* בקהילות רבות באשכנז נהגו בעבר לומר פיוטים בתפילת ערבית בליל יום טוב; ופיוטים אלו כונו 'מַעֲרָבִית'. והגר"א נמנע מאמירת פיוטים אלו, וכן המנהג כיום.
מֵהלכות ארבעת המינים
* לדעת השולחן ערוך, יש לקיים את מצות נטילת לולב לאחר תפילת שחרית, לפני אמירת ההַלֵּל. ויש הנוהגים לקיים את מצות נטילת לולב בביתם לפני תפילת שחרית, מפני ש'זריזין מקדימין למצוות', וכך נהגו רבים מגדולי הדורות, וכך היה בעבר המנהג הנפוץ בקרב בני אשכנז. ועל פי הקבלה, יש לקיים את המצוה בסוכה.
* מי ששכח לברך על נטילת לולב לפני ההלל, ונזכר לפני הנענועים שבהלל – יברך עליהם באמצע ההלל, בין מזמור למזמור, כיון שאף הנענועים שבהלל הם חלק ממצות נטילת לולב.ֵ
* לדעת רוב הפוסקים, דקל המסוים שאינו מוציא פירות בשל הקור השורר באיזור בו הוא נטוע, או שיש צורך להרכיבו בעץ דקל אחר כדי שיוציא פירות – ענפיו כשרים למצות לולב.
* 'דקל קנרי' – יש מהפוסקים שפסלוהו למצוַת נטילת לולב, ויש שהכשירוהו, ויש שהסתפקו בדבר. ודקל 'וושינגטון' – פסול לכל הדעות.
* הלולב כשר למצוה אף לאחר שעליו התקשו ונפרדו מעט, ובלבד שלא התקשו באופן שאי אפשר להצמידם זה לזה. אולם, מצוה מן המובחר ליטול לולב שעליו צמודים ממש זה לזה.