סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: משפחה אחת יקרה וחשובה מבני ירושלים של מעלה, זכתה שכל בניה בעלי חסד גדולים. מדובר בכמה אחים שהקימו מפעל ענק של חסד, וכולם עוסקים בחסד בכל ליבם ונפשם. כשנפגשתי לאחרונה עם אחד האחים שאלתי אותו לפשר הדבר, כיצד גדלו כולם כך במידת החסד ומה הביאם לזה?
סיפר לי האיש שאת זאת ינקו משחר ילדותם בבית אביהם, שהיה כל כולו 'שטיק חסד', כל חיותו הייתה להרבות חסד בישראל! ואווירה זו ינקו בביתם, שיש להתעסק תמיד בחסד! הוא סיפר לי כמה דוגמאות, שהמחישו את עומק מידת החסד שהייתה נהוגה בבית אביהם. – על אחת מהם ברצוני לספר לפניכם כאן, וכה סיפר:
משפחתנו התגוררה בבניין דירות בן שש קומות. יום אחד רצה השכן מהקומה השישית לבנות מרפסת גדולה לדירתו, אך אותו מקום היה בדיוק מעל המרפסת שלנו, שבנינו בה את סוכתנו מדי שנה בשנה. מטבע הדברים הבין השכן, שכאן בצד זה שהיה המועדף והמתאים ביותר עבורו לבנות את מרפסתו, הדבר בלתי אפשרי, שכן בכך יימצא גוזל משכנו שלמטה את מקום סוכתו זה רבות בשנים. ולפיכך בלית ברירה ויתר על מיקום זה, והחליט לבנות את המרפסת בצד השני, שלא היה נוח עבורו, אבל בודאי עדיף מכלום…
והנה יום אחד כשחזר אבינו מתפילת שחרית, רואה הוא בחצר פועלים בעבודתם, שמתחילים להקים פיגומים מאחורי הבניין, כשהשכן מהקומה השישית מכוון אותם אל המקום הנכון. כשראה את אבי ברכו לשלום, וסיפר לו שהוא בונה כאן מרפסת חדשה.
בשכלו החריף עשה אבינו תיכף את החשבון, שמצד זה של הבניין תהיה המרפסת מאוד לא נוחה, ועל אתר הבין גם את הסיבה שהשכן בחר דווקא בצד זה, כדי שלא להפריע את סוכתו שלו… הוא ניגש תיכף אל השכן, וביקש לשבת עימו לשיחה נוקבת מיידית כאן ועכשיו! השכן לא הבין מה בוער לו כל כך, אך בהכירו את אבינו כאיש ישר ונאמן שהעריכו מאוד, הואיל להגיע לביתנו וישבו לשיחה נעימה, אשר במהלכה תבע אבינו מן השכן לדעת, מדוע ולמה בונה הוא את מרפסתו בצד הכי לא נוח.
אמר השכן: הרי בצד השני נמצאת מרפסת הסוכה שלך! וכיצד אבנה את מרפסתי מעליה? אך האבא דחה אותו במחי יד: וכי זו סיבה היא? בשביל שלנו יהיה נוח שבעה ימים בשנה, צריך אתה לסבול כל ימות השנה כולה? אנחנו כבר נסתדר בחג הסוכות… נרד למטה לחצר ונבנה בה את סוכתנו, ואתה תקים את המרפסת במקומה המתאים לה!
השכן נדהם ולא האמין למשמע אוזניו, הוא היה בטוח שאין מצב לשום אפשרות שכזו… "אבל כבר עשיתי את כל תוכניות הבנייה בצד השני, וכל הרישיון שלי לבניית המרפסת הוא בצד השני?!" – תהה השכן.
"אין דבר!" אמר האב, נמתין עם עבודה זו עוד כמה חודשים ספורים… תערוך נא תכנית מחודשת עם האדריכל, ותגיש בקשת תיקון לרישיון בעירייה, וכך תבנה את המרפסת במקומה ההולם והנוח יותר!"
מאז, סיים האח את סיפורו, היינו צריכים כל שנה לבנות סוכה למטה בחצר, ולהרחיק לכת עד סוף החצר, כדי שלא תהיה סוכתנו מתחת המרפסת החדשה שבקומה השישית… הכל כדי שלשכן מלמעלה תהיה מרפסת נוחה יותר! מעשה זה חדר לעצמותינו בתור ילדים, ולימדנו פרק נכבד במידת החסד ואהבת ישראל!
(קונטרס זמן שמחתנו)