מה העניין להשכים להתפלל שחרית ביום טוב ראשון? │ ומדוע מברך שהחיינו על הלולב והרי אתמול כבר בירך שהחיינו בסוכה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ה סעיף ג' – ו']
נחלקו העלים של הלולב
כאשר העלה הכפול של הלולב נחלק לשניים, הלולב פסול ,ודווקא אם נחלקו רוב העלים, ובעלים עצמם רוב כל עלה ועלה, ולפי דעה זו, אין משמעות לעלה האמצעי, ואם לולב זה מתחילת ברייתו העלים שלו לא היו כפולים, או שכל העלים שלו כפולים בצד אחד, ובצד השני אין בכלל עלים, הלולב פסול, וכל זה לדעה הראשונה, אבל הדעה השנייה סוברת, שאף על פי ששאר העלים של הלולב שלמים לגמרי, אבל אם העלה האמצעי שעל השדרה נחלק עד השדרה, כלומר, כולו נחלק עד השדרה, זה גם נחשב שנחלקה התיומת, והלולב פסול, ולפי הגר"א, יש להחמיר שגם כשנחלק רובו, פסול, אבל במקצתו אין להחמיר כלל, ולכתחילה מן הראוי שהעלה האמצעי שעל השדרה לא ייחלק כלל, ומביא המשנה ברורה בשם הט"ז, שיש להחמיר בזה רק אם נחלק כשיעור טפח, ובשם החיי אדם מביא, שלדעה הזאת יש להחמיר שאפילו אם נחלק משהו, הלולב פסול.
העלה התחתון לא מגיע לעיקרו של העלה העליון
אם העלה התחתון של הלולב לא מגיע לעיקרו של העליון, וכן אם עלה אחד של הלולב עולה עד לראשו, פסול, משום שאינו הדר, ופסול כל שבעה ימים.
לולב יבש
הפסול של לולב יבש, הוא פסול של הדר, והשיעור של היבשות בזה הוא, באופן שאין בו מראה ירוק, והלבינו פניו, ויש אומרים, שלולב יבש הכוונה היא, שמתפרך בציפורן מחמת היבשות, ונוהגים במדינותינו שאין לולבים מצויים, שכדי לפסול לולב יבש, זה רק כאשר הוא יבש בדרגה חמורה כזאת שהוא נפרך בציפורן.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א