לימי חג הסוכות ושמחת תורה ישנה חשיבות גדולה מאד, אלו הם ימים של סוף וגם של התחלה.
בשמחת תורה אנחנו מסיימים חמישה חומשי תורה. אנחנו עושים סיום על התורה, ורוקדים עם התורה בשמחה גדולה, ולא סתם בשמחה אלא בשמחה מיוחדת של מצוה. אבל סיום בלי התחלה חדשה הוא לא כלום. סיימת חמישה חומשי תורה? זה נפלא, כי זכית לסיום הזה, ועוד באותו יום אתה מתחיל מחדש חומש בראשית.
ממש עכשיו היה לנו גם סיום של השנה, והתחלה של שנה חדשה, שאנחנו צריכים לנצל להתחלה של חיים חדשים בעולם.
בואו נתעורר, נתחיל לחשוב מחדש – כל אחד ייצר לו את ההתחלה החדשה, לפי המצב שלו. יש כאלו שההתחלה שלהם תכלול סמינרים, כדי שיוכלו לקבל את התנופה וידעו איך להתחיל מחדש, ואיך להתמיד בדרך החדשה. מי שיכול – שיבוא לכוללים לבקש מאברכים "תלמד איתי שיעור, חצי שעה ביום, בבקשה…"
קשה להאמין, כמה אלפים ואלפי אלפים התחילו התחלה חדשה וחזרו בתשובה בזכות הכוללים בתל אביב. רק נכנסו לרגע. וביקשו "תלמד איתי", ותראו איך הם נראים היום, בלי עין הרע, זה עולם אחר.
לא פעם אני חושב על כך שמאד מאד קשה לחזור בתשובה. מה עושים כדי להתחזק ולהצליח במשימה החשובה והנפלאה הזאת? – עושים "מצא את ההבדלים". לך תראה את העולם של אלו שחיים בעולם של תורה – אלו בתים, אלו שותפות לחיים, אלו ילדים ואיזו רמה… ההתבוננות הזאת יכולה לעזור מול היצר הרע, שמתאמץ להפריע לנו לחזור בתשובה.
אם אתה תחליט ברגע של חוזק ושל ראיה צלולה – "אני לא מוכן לחיים ללא תוכן, אני רוצה ללמוד תורה! שעה או שעתיים, חמש שעות ויותר, לפי היכולת…" – ההחלטה הזאת תהיה החלטה שתציל אותך כל החיים מכל המלחמות.
כך אנחנו אומרים בימים אלו, פעמיים ביום: "אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי".
אני שואל ילד – 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, בעל מפעל לצעצועים או תלמיד חכם גדול?' אם הוא רוצה מפעל של צעצועים, אין לו הרבה סיכויים לעמוד בנסיונות, משום שאין לו שאיפות, אבל אם הוא עונה: 'ודאי אני רוצה להיות תלמיד חכם גדול וירא שמים!', יש לו סיכויים לגדול בתורה ובעבודת ה', על אף כל פיתויי העולם הזה.
אדם צריך לחזק במוח ובלב את: "אחת שאלתי מאת ה'" שיהיו לו שאיפות לעשות את רצון ה'. להיות תלמיד חכם ועובד ה', ורק אז יוכל לעמוד במלחמות של היצר, שמנסה כל הזמן לדרדר אותו לשאול.
אם תחנה עלי מחנה של היצר, ואם תקום עלי מלחמה של היצר הרע – "בזאת אני בוטח", ב"אחת שאלתי מאת ה'".
תחליט בהחלטה חזקה ואמיצה – בלי חכמות, אני הולך בדרך ה'!
אני הייתי זקוק מאוד להחלטה כזאת. אל תחשבו שהחיים שלי בתל אביב היו קלים. בכלל לא היו קלים. גדלתי שם מגיל שנתיים עד גיל תשע עשרה, ומה לא עשו לי… היו סוחבים לי בפאות, ומרביצים ולועגים על "המראה המוזר וההתנהגות הפרימיטיבית" שלי…
הרבה חברים שלי מסכנים לא עמדו בזה. בהתחלה קיצצו את הפאות, כדי להיות דומים לחילונים, ובסוף נהיו חילוניים בעצמם. מה יש להם היום, כלב וילד? עשרים וחמישה אחוזים מביננו אולי ניצלו, אבל זה לא היה פשוט בכלל…
נלחמנו על נפשנו! ידענו מה אנחנו רוצים וצריכים, וחזקנו בנו את ההכרה של "אחת שאלתי", כדי שלא יוכלו לשקר עלינו. היום ברוך ה' כולנו – כל הלוחמים האלו – בני תורה, אברכים וראשי ישיבות. לאותם נערים שעמדו בנסיון, והלכו בדרך ה' יש בתים נפלאים, ששורה בהם הברכה. יש להם בין מאה לשלוש מאות צאצאים בלי עין רעה, ולא בן אחד באוסטרליה שנשוי לגויה.
רבותי, תסתכלו קדימה – מה יוצא מאלו ומה יוצא מאלו. אלו חיים יש לאלה ואלו חיים יש לאלה. ילדים עם ג'ינסים קרועים, עם קוצים ועם עגילים בכל הצדדים. אם היית רואה יצור כזה לפני ארבעים שנה, היית בטוח שהוא ברח מאיזה בית חולים לחולי נפש. היום זה לא רק נורמאלי זה אפילו בסטייל.
המשימה שלנו היא לקחת את עצמנו חזק בידיים – סיימנו את השנה, ואנחנו מתחילים בעזרת ה' שנה חזקה וטובה. סיימנו חמישה חומשים, ואנחנו מתחילים להכנס שוב לעניינים, מתחילים ספר בראשית
בואו נלמד מידות טובות מהאבות שלנו, מאברהם, מיצחק ומיעקב, בואו נלמד ממידותיהם של משה רבנו ושל אהרן הכהן ומהצדיקים שבכל הדורות.
אני זוכר את האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל, שהיו באים אליו אנשים שקצת התרחקו מהדרך הנכונה. באירופה היה הרבה קלקול ואחר כך התרחשה השואה, ובאו אל האדמו"ר אנשים מדוכאים שגם המצב הרוחני שלהם לא היה טוב.
איך היה האדמו"ר מתייחס אליהם? – היה מלטף אותם במילים טובות ורכות, והיה מאיר להם פנים. היה נושא עמהם בעול, והיה מברך אותם באהבה אמיתית, מעומק הלב, "חיים מתוקים שיהיו לך, חיים מתוקים שיבואו עליך, אוי ויי ויי…"
אחרי שהאדמו"ר עשה לו כאלו חיים מתוקים – את כל העבירות שהוא תיכנן, הוא כבר לא יכול היה לעשות, כשהאדמו"ר אוהב אותו ככה.
זו היתה דרכו של אהרן הכהן. כשהוא הרגיש שיהודי מסויים עומד ליפול לחטא, אהרן הכהן פנה אליו מתוך אהבה אמיתית, וברך אותו ושאל לשלומו, ונהג בו בכבוד ובהערכה. לאחר שפרש אותו אדם מאהרן הכהן, אמר לעצמו – כלום יכול אני לחטוא, בעת שליבו של אהרן הכהן מלא אהבה והערכה כלפי?!
נסעתי פעם עם איזשהו נהג משאית, והוא סיפר לי שהיה בסמינר. הרב נסים יגן זצ"ל דיבר באותו סמינר ודבריו – כך אמר הנהג – היו חמים ונבעו מעומק הלב. למחרת נסע אותו נהג משאית לדרכו, ונזדמן לו נסיון, וכמעט שחטא, ופתאום נזכר ברב נסים יגן, וראה את דמותו מול עיניו. אמר האיש לעצמו – אחרי שהרב התייחס אלי יפה כל כך, אני יכול לחטוא?! ועמד בנסיון ולא חטא.
בואו נקדש גם אנחנו את שם ה' על כל צעד ושעל, בכל שעה ושעה, כל ההתנהגות שלנו, במונית ובחנות הירקות, בבית וברחוב, תגרום לכולם לרצות להיות כאלה. על ידי ההתנהלות שלנו נזכה להאהיב שם שמים על כולם.
באופן זה נתחיל את השנה בעזרת ה' בהתחלה טובה, ובשמחת התורה עם כל הלב ועם כל הנשמה, ואז נזכה לישועה ולגאולה השלמה.
(מתוך הספר 'אריה שאג')