מה העניין להשכים להתפלל שחרית ביום טוב ראשון? │ ומדוע מברך שהחיינו על הלולב והרי אתמול כבר בירך שהחיינו בסוכה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ד]
נטילת לולב ביום טוב ראשון
ביום טוב ראשון משכימים להתפלל שחרית, משום שזריזים מקדימים למצוות לקיים מצות לולב, ולאחר חזרת השליח ציבור, נוטלים את הלולב, ומברכים שתי ברכות, 'על נטילת לולב', וברכת 'שהחיינו', ואף על פי שאתמול בלילה בירך שהחיינו, בכל זאת הברכה שבירך בלילה היה על מצות סוכה ועל יום טוב, ושהחיינו שמברך עכשיו, היא על מצות לולב.
גומרים את ההלל בכל ימי החג
גומרים את ההלל כל שמונת ימי החג, ומבאר המשנה ברורה, שחול המועד סוכות אינו דומה לחול המועד פסח שמדלגים בהלל, משום שבסוכות, כל יום נחשב כיום טוב בפני עצמו, כיוון שחלוק קרבנותיו מיום שלפניו, ומברכים 'לגמור את ההלל', ואומר המשנה ברורה, שבמדינותינו המנהג לברך 'לקרוא את ההלל' בין ציבור ובין יחיד, ואין זה כמו ראש חודש וחול המועד פסח שלכמה פוסקים לא מברכים על ההלל אפילו בציבור ובפרט ליחיד, כי שם ההלל זה רק מנהג של כל ישראל, אבל כאן ביום טוב בחול המועד שקריאת ההלל זה מדינא ממש, לכולי עלמא מברכים בין בציבור ובין ביחיד, וכן אסור להפסיק באמצע ההלל בדברים אחרים, אלא רק כמו ההפסקות שבקריאת שמע, ואם הפסיק בשהייה בלבד, אפילו אם שהה כדי לגמור את כולה, חוזר רק למקום שהפסיק.
בהלל אפילו עשרה קוראים כאחד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א