קדושת הסוכה ונוי הסוכה
* אסור מן התורה להשתמש בסכך שעל גבי הסוכה באופן המבטל את שימושו כסכך. ואיסור זה חל גם במקרה שבעלי הסוכה 'התנו' מראש שיוכלו להשתמש בהם. וכמו כן, איסור השימוש הוא אף במקרה שהסוכה התפרקה במהלך ימי החג, אך במקרה כזה, יש אומרים שהאיסור אינו אלא מדרבנן, משום איסור 'מוקצה'. וגם בדַפנות הסוכה אסור להשתמש באופן המבטל את שימושן כדפנות; אך נחלקו הפוסקים אם איסורן של הדפנות הוא מדאורייתא או מדרבנן. ועוד נחלקו הפוסקים, אם האיסור כולל גם את ריצפת הסוכה.
* סוכה שנעשתה לשֵׁם החג, חלה עליה הקדוּשה מעת הישיבה הראשונה בה. וסוכה שלא נעשתה לשם החג – אם ייעדוה לאחר מכן לשם החג, דינה כסוכה שנעשתה לשם החג, ואם לא ייעדוה מראש לשם כך, הריהי מתקדשת כאשר כוונת היושב בה להשתמש בה למצוה במשך ימי החג.
* בתום חג הסוכות, בטֵלה קדושת הסוכה, אך מאחר והסכך שעל גבי הסוכה שימש למצוָה, אסור לדרוך עליו, או להשליכו לאשפה; וכן יש להימנע מהשלכתו במקום שבו ידרכו עליו.
* כל דבר שנתלה בסוכה לשֵׁם נוי סוכה, אסור להשתמש בו במשך כל ימי החג בצורה המבטלת את שימושו כנוי סוכה. ואף אם נפל ממקומו, אסור להשתמש בו. ונוי סוכה שאינו מחובר לסכך או לדפנות, כגון עציץ או אגרטל ובו פרחים שהוצבו בסוכה לנוי, נחלקו הפוסקים אם הוא נחשב כנוי סוכה לענין זה.
* ניתן 'להתנות' מראש שלא תחול קדושה על נוי הסוכה, ויש להתנות תנאי זה לפני שקיעת החמה של ערב חג הסוכות. ובזמננו נוהגים שלא להתנות תנאי זה, אך אם יש חשש שנוי הסוכה יתקלקל בגשם, או שייגנב, וירצו להסירו, ראוי להתנות מראש שלא תחול עליו קדושה.
* אין לכתוב ולהדפיס פסוקים או פרקים בודדים מהתנ"ך בפני עצמם, ואין היתר אלא לכותבם ולהדפיסם סֵפֶר סֵפֶר. ויש מתירים, ורבים נוהגים כדעתם; אך פוסקים רבים כתבו שאין להקל בדבר.
מצוַת הישיבה בסוכה – האכילה, השינה והשימוש בסוכה
* מצוַת הישיבה בסוכה, היא להשתמש בסוכה כדירת המגורים של כל השנה, באופן שהסוכה תהיה הדירה העיקרית במשך ימי החג. וחובה לאכול, לשתות ולישון בסוכה, וכן לשהות בסוכה כדרך ששוהים בבית, ובכל רגע של שהייה בסוכה מקיימים מצוה. ואסור להכניס לסוכה כל כלי שאין דרך להכניסו לחדרי המגורים שבבית, ולכן אין להכניס לסוכה את כלי המטבח הגדולים, כגון סירים ומחבתות, אף כשהם נקיים. את כלי השתייה – כוסות וכדומה – מותר להותיר בסוכה אף לאחר השתייה, כיון שאינם מאוסים ככלי האכילה, ועוד, שמזדקקים להם פעמים רבות במשך היום.
* אבל אכילה 'ארעית', מותרת מחוץ לסוכה, כיון שגם בכל ימות השנה מצוי הדבר שאוכלים אכילה ארעית מחוץ לבית, ולכן אין אכילה זו סותרת למצות 'כעין תדורו'.
* מותר לשתות מים ומשקאות קלים מחוץ לסוכה, ללא הגבלה. אולם, לענין יין – באופן הנחשב כִּ'קביעות', יש לשתות את היין בסוכה, אך אין לברך ברכת 'לישב בסוכה' על שתייה זו.
* אסור לישון מחוץ לסוכה בין ביום ובין בלילה, ואפילו שינה 'ארעית', דהיינו נמנום קצר וחטוף הנמשך פחות מדקה; וזאת, גם אם מנמנם באופן שאין לחשוש שמא השינה תתארך.