סיפר הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א:
הייתי פעם בישיבה בכפר גנים של הרה״י ר׳ אברהם ישעיה גריינימן, והוא אמר לי: יש פה בחור מתמיד שלומד ארבע, חמש, שש שעות בהתמדה עצומה! בהתמדה, בחשק, עם גישמאק, עם שמחה, משהו לא רגיל!
היה אחד שקינא בו ואמר לו: "תגיד לי, איך אתה עושה את זה???" אמר לו: "מה הבעיה? תעשה גם מה שאני עשיתי". אמר לו: "מה, אתה לועג לי?! אני בקושי לומד חצי שעה ואני מרגיש כבר 'בכל לבבך', ואחרי שעה – 'בכל נפשך'… אבל אתה, שלש שעות, ארבע, חמש, ובכזו התלהבות!"
אמר לו: "לא לזה התכוונתי. אני הייתי כמוך, ומאד רציתי להצליח יותר. פעם שמעתי מא׳ הדרשנים שאלול זה ימי רצון ואפשר להשיג בהם את הכל. תשקיע באלול, תבקש, תתחנן, ותבכה – אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש, ותראה שתקבל! החלטתי, מה יש לי להפסיד… מקסימום השקעתי אלול שלם בתפילה".
המשיך המתמיד לספר. "מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון, מראש חודש אלול ועד נעילה, ביקשתי, הפצרתי, בכיתי, התחננתי! הייתי 'נודניק' מתחילת ר״ח אלול, ומיד אחרי זה – קיבלתי. תעשה את זה גם אתה – השנה".
[במאמר מוסגר: פעם שאלתי את הרב שושן, אבא של משפחת שושן המפורסמת (הוא היה יהודי בעל בית צדיק, ועבד במטוסים בצבא), איך זכית שכל בניך יהיו תלמידי חכמים? ואמר לי: "תדע לך, יש דבר אחד שכל האנשים שונאים והקב״ה אוהב". מה זה? שאלתי. אמר לי – "נודניק!"… הייתי כזה נודניק אצל הקב״ה לבקש על בנים ת״ח, והוא נתן לי…].
את הסיפור הזה סיפרתי כמה פעמים. לפני כמה שנים הייתי בישיבה בירושלים, ובא אלי בחור וסיפר: "תשמע, אני האמנתי לך. ואני לא חושב שאותו אחד השקיע יותר ממני. כל החודש התחננתי והפצרתי, והייתי בטוח שמיד אחרי נעילה – אני כמוהו. אך עברה נעילה, והתחיל כבר החורף, לא סוכות, לא נס חנוכה, ואף לא נס פורים, וגם לא פסח…
"תאמין לי" – המשיך הבחור – "אני מתבייש, אבל רציתי לומר לך: כבוד המשגיח! אל תהיה פתי מאמין לכל דבר… לא כל סיפור שאתה שומע אתה צריך מיד להעביר… קצת אחריות. אחרי זה יש אכזבות… את כל זה רציתי לומר לך, אבל התביישתי. אך פתאום, ללא שום סיבה מוקדמת, בסביבות שבועות, חטפתי כזו התמדה, עד עכשיו! פשוט השתניתי מן הקצה לקצה. בישיבה לא יודעים מה קרה לי, אך שום דבר לא קרה… פשוט לא זכיתי שהתפילות יתקבלו מיד, ובסוף הם התקבלו היום. תספר, תספר!!!"…
ואתם רואים שאני שומע לו, אני ממשיך לספר! זה נכון, זה נכון. תשקיעו תשקיעו! אפשר כ״כ הרבה לזכות. הקב״ה אוהב אותנו, רוצה אותנו, עושה לנו ימי רצון, תראו, תראו! איך אפשר להפסיד כזה אלול נפלא, הימים הנחמדים!!! אחי! בני התורה היקרים, אנחנו מתחילים את הימים הנחמדים, בואו לא נפסיד, נתחיל להיות נודניקים כבר כעת, לבקש!
(ארחות חיים)