אנו חיים בדור של סגולות. אנשים אצים ותרים אחר סגולות מסגולות שונות, כאשר לא תמיד מדובר בסגולה מאומתת ומעוגנת במקורותינו הקדושים.
אך ישנה סגולה, בדוקה ומנוסה, אשר יסודתה בהררי קודש. הסגולה של בדיקת מזוזות היא הלכה ברורה שנפסקה למעשה, שיש לבדוק את המזוזות פעמיים בתוך שבע שנים. ואם אנו מחפשים דווקא סגולות השייכות לחודש אלול, בימים שיהודים עסוקים וטרודים כיצד ירצה עבד את אדונו, לקראת יום הכסה שבו כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ונכתבים בספר החיים – הנה לנו הסגולה ההלכתית שנקבעה במיוחד לחודש אלול.
כפי שמובא, נהוג היה בקהילות ישראל לבדוק את המזוזות בימים אלו, בחודש הרחמים והסליחות. כך גם את התפילין היו בודקים, אלא שלהלכה אין חיוב לבדוק אותם אם הם לא נחשפו לסיכון מיוחד, שהות בחום השמש, רטיבות וכדומה – לעומת זאת למזוזות הפתחים לכאורה ישנם יותר סיכויים להיפסל. בפרט אלו הקבועות מחוץ לבית במיקום שאין לנו תמיד פיקוח עליו.
ובכן, בשעה שתעלה על דעתנו המחשבה על חיפוש סגולה מיוחדת לקראת השנה החדשה, כדי לפעול ישועות גדולות ונצורות כפי שכל אחד מצפה ומייחל, זה הזמן לעשות את המאמץ הלא מדי גדול. להוריד את המזוזות, לפתוח אותן ולהעיף מבט האם הכל נראה כשורה, והיה אם נבחין בנקודה המעוררת שאלה, אזי נפנה זאת אל סופר ובודק מומחה ירא שמים מרבים. יהיו רבים שיעדיפו להעביר בכל מקרה את המזוזות לבדיקה, אך לכאורה אין זו חובה. כל אחד יעשה כפי כוחו ואוות נפשו.
דגש מיוחד מוטל על אלו המתגוררים בדירות שכורות, יחידות דיור במרומי גבהי הבניינים ולחילופין מחסנים צמודי קרקע ומטה. המזוזות הקבועות בדירות אלו, ברבים מהמקרים המקור שלהן אינו ידוע בבירור. או שאחד השוכרים הקודמים הביא אותם מאנשהו, או שבעל הדירה רכש אותן מתוך לחץ במחיר מוזל, והדבר טעון בדיקה.
ידועים המון סיפורים על כאלו שנזקקו לישועה, ולאחר שבדקו את המזוזות גילו טעות חמורה. במיוחד בין שוכרי הדירות, אירע רבות שלאחר בדיקה התברר שמדובר במזוזות שבקושי כשרות, בלשון המעטה, ולאחר החלפת המזוזות בכשרות ומהודרות ללא שום חשש ופקפוק, הגיעה הישועה בחסדי שמים.
הבה ננצל אפוא את הסגולה המקורית הזו, בימים אלו של פשפוש המעשים. נבדוק את המזוזות, ושומר דלתות ישראל ישמור אותנו מכל פגע רע, נגע ומחלה, ונתברך בכתיבה וחתימה טובה.
(הרב י' טברסקי, 'המבשר')