מה ההבדל בין נויי הסכך לבין נויי הדפנות? │ האם מותר להריח אתרוג והדס שסיכך בהם את הסוכה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרל"ח סעיף ב' ברמ"א]
עשיית תנאי המתיר שימוש בנויי הסוכה בחג
לעיל נתבאר, שנויי סוכה אסור להנות מהם כל חג הסוכות, משום שהם הוקצו למצוותם, אבל אם התנה עליהם שאינו בודל מהם כל בין השמשות, הדין הוא, שהם לא נעשו מוקצה, ואומר הרמ"א, שצריך לעשות את התנאי לפני בין השמשות הראשון, כי אם יעשה את התנאי לאחר שכבר נכנס בין השמשות, יש כאן 'מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא'.
החילוק בין נויי הסכך לבין נויי הדפנות
יש מהאחרונים שכתבו, שבזמן הזה לא נוהגים להתנות על הנויי סוכה, משום שבזמן הזה לא יודעים כל כך איך עושים תנאי (ויש מהאחרונים שמפקפקים בטעם הדבר שלא לעשות תנאי, וסוברים שהטעם אינו משום שלא בקיאים) וכך נוהגים בנויים התלויים בסכך שלא להתנות עליהם, אבל נויים התלויים בדפנות כגון סדינים המצוירים, נוהגים לטלטלם מפני הגשמים אפילו בלי תנאי, משום שיש אומרים שאין איסור אפילו בדפנות עצמם, וכל שכן בנויים, ומכל מקום טוב להתנות גם עליהם.
השלכת עצי הסוכה בחוץ
לאחר סוכות לא יפסע על עצי סוכה, משום שהם תשמישי מצוה כמו ציצית ולולב, ולכן יש למחות באנשים שזורקים לאחר סוכות את עצי הסכך בחוץ במקום שרגילים לפסוע עליהם, ואפילו שהמקום אינו אשפה.
הרחת אתרוג והדס שסיכך בהם
אם סיכך בהדס או תלה בסוכה אתרוג לנוי, מותר להריח בו כיוון שלא הוקצה מריח, ורק שלא יגע בו כיוון שאסור בטלטול, ויש אוסרים להריח בהדס, אבל אתרוג לפי כולם מותר להריח בו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א