מדוע אסור להשתמש בעצי סוכה בימי החג ?

כ"א אלול תשפ"א- סימן תרל"ח- אמצע סעיף א' הגה "וכ"ז לא מיירי"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה הדין בסוכה שנעשתה לשם צל בלבד?באלו ימים אסור להשתמש בעצי סוכה? ומה הדין בזה בסוכה שנפלה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרל"ח סעיף א']

שימוש בעצי סוכה בימי החג

אומר השולחן ערוך, עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג בין עצי דפנות ובין עצי סכך, ואפילו שבנה סוכה אחרת והוא לא צריך את הסוכה הראשונה, בכל זאת, עצי הסוכה הראשונה אסורים בהנאה, ולבני חו"ל גם ביום התשיעי העצים אסורים, משום שביום השמיני עדיין מחויב לאכול בסוכה, שהרי השמיני הוא ספק שביעי, וכיוון שהוקצה לבין השמשות, הוקצה לכל היום, ונוהגים שלא להנות מהסוכה גם בשבת שאחרי יום טוב, ומביא המשנה ברורה, שכתוב בתורה, 'חג הסוכות שבעת ימים לה', כשם שחל שם שמים על החגיגה, כך חל שם שמים על הסוכה, והסוכה נאסרת, ולא רק הסכך נאסר, אלא גם דפנות הסוכה נאסרות, ומביא הביאור הלכה ספק, האם בדפנות יש גם איסור או רק בסכך, והשולחן ערוך פוסק כדעת הרמב"ם, שעצי הדפנות גם הם אסורים.

שימוש בעצי סוכה שנעשתה לשם צל

סוכת רועים וקייצים ובורגנין גם היא סוכה כשרה, כיוון שנעשתה לשם צל אף על פי שזה לא נעשה לשם חג הסוכות, אבל אדם שהתיישב בסוכה כזאת וקיים שם את מצות סוכה, הוא לא אוסר על ידי זה את הסוכה בהנאה, כיוון שהיא לא נעשתה לשם חג.

גדר השימוש האסור בעצי סוכה

אסור להשתמש בכלל בין בסכך ובין בדפנות, ואפילו לא נוטלים מהם קיסם כדי לחצוץ בו שיניו, וכן אסור להשתמש בהם לתשמיש אחר, ומבאר המשנה ברורה, שאין הכוונה שאסור כל תשמיש שהוא, אלא אסור רק תשמיש שמבטל את הסכך או את הדפנות מהסוכה שבהם, אבל מותר להניח או לסמוך איזה דבר על הדפנות או על הסכך, כיוון שבכך הסוכה לא מתבטלת.

הימים שבהם נאסר השימוש בעצי סוכה

אף על פי שסוכה היא רק שבעה ימים, בכל זאת שמונה ימים לא נהנים מהסכך והדפנות לדבר אחר, משום שיום שביעי כולו הסוכה היא מוקצה עד בין השמשות, וכיוון שהוקצה לבין השמשות של יום שביעי, הוקצה לכל היום, ולכן גם ביום השמיני אסור להשתמש בסוכה.

שימוש בעצי סוכה שנפלה

אפילו אם נפלה הסוכה, ואי אפשר לצאת בה ידי חובת סוכה, בכל זאת אסור להשתמש בה, ואפילו תנאי לא מועיל בזה להתיר אותה בהנאה, כיוון שעניין התנאי הוא שהוא אומר 'איני בודל ממנה כל בין השמשות', אבל כאן בהכרח שהוא בודל ממנה כל בין השמשות, כיוון שהוא לא יכול ליטול מהסוכה שהרי יהיה כאן בעיה של 'סותר', ויועיל תנאי רק לעניין היום השמיני שהאיסור בו הוא רק משום שהסוכה הוקצתה בין השמשות, אבל עצים הסמוכים לסוכה, כגון שסמוכים לדפנות או אפילו לסכך עצמו, וכגון שזרק חבילה על הסכך שזה לא בטל לגבי הסכך, הדין הוא, שאותה חבילה מותרת, אבל אחרי שיש לו כאן סוכה כשרה אלא שהוא הוסיף דופן רביעית, אותה דופן לא נאסרת, כיוון שהיה כאן כבר סוכה כשרה גם בלי זה, אבל אם עשה את ארבעת הדפנות סתם, כל ארבעת הדפנות אסורות, משום שלא ברור מה מהם הסוכה, ומה התוספת.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן