מה הדין במקרה שבנה איצטבא באמצע הסוכה כדי למעט את גובהה? │ ומה היא 'דירה סרוחה'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרל"ג סעיפים ו' – י']
בנה בסוכה איצטבא מהצד כדי למעט את גובהה
סוכה שיש לה שלש דפנות בלבד, ואותה סוכה גבוהה למעלה מכ' אמה, ובנה בתוכה איצטבא, דהיינו, בנין של אבנים או עצים כדי למעט את גובה חללה של הסוכה שלא יהיה בה חלל של יותר מכ' אמה, ובנה את אותה איצטבא מן הצד בצמוד לאחת משתי הדפנות שבצדדים, שלכאורה לאותה איצטבא יש רק שתי דפנות בלבד, דהיינו, הדופן שהאיצטבא צמודה אליה, והדופן האמצעית, הדין הוא, שאם הדופן השלישית שמהצד השני רחוקה מהאיצטבא פחות מד' אמות, אומרים 'דופן עקומה' עד האיצטבא, ונמצא שיש על גבי האיצטבא סוכה שיש לה שלש דפנות, דהיינו, הדופן שהיא צמודה אליה, וכן הדופן האמצעית, וכן הדופן הרחוקה יותר שאומרים עליה דופן עקומה ומקרבים אותה אל האיצטבא, אבל אם המרחק מהדופן השני עד הדופן שהאיצטבא צמודה אליה הוא מרחק של יותר מד' אמות, לא אומרים 'דופן עקומה', ונמצא שיש לאותה איצטבא שתי דפנות בלבד, והיא פסולה, ומדגיש השולחן ערוך, שדווקא האיצטבא כשרה, אבל אותו מקום שבין האיצטבא לדופן השלישית שמהצד השני, ודאי שזה פסול, ומבאר המשנה ברורה, כי שם הסכך הוא דופן, שהרי אומרים 'דופן עקומה', נמצא אם כן, שהסכך באותו מקום הוא חלק מהדופן, ואי אפשר לצאת שם ידי חובה.
כל מה שאומרים 'דופן עקומה', זה רק כאשר הדפנות מגיעות לסכך, אבל אם הדפנות לא מגיעות לסכך, לא אומרים דופן עקומה, וזה לכאורה סותר את מה שהמשנה ברורה עצמו כתב לעיל בסימן תרל"ב סק"ד, שיש בזה מחלוקת, האם הדופן צריכה להגיע לסכך כדי לומר 'דופן עקומה' או לא.
איצטבא באמצע הסוכה
אם בנה את האיצטבא באמצע הסוכה ממש ולא בסמוך לאחת מהדפנות, הדין הוא, שאם המרחק שבין האיצטבא לשאר שלשת הדפנות הוא מרחק של פחות מד' אמות, אנחנו אומרים דופן עקומה לכמה דפנות מכמה צדדים, ואנחנו מקרבים את שלשת הדפנות שבצדדים אל האיצטבא, ועל האיצטבא כשר, וגם אם האיצטבא גבוהה למעלה מי' טפחים, מועיל, והחידוש בזה הוא, שלא אומרים שבגובה כזה היא חולקת רשות לעצמה והכתלים לא קשורים אליה, ואם המרחק בין האיצטבא לכותל הוא ד' אמות, לא אומרים 'דופן עקומה', והיא פסולה מחמת שאין לה דפנות, ואפילו אם האיצטבא גבוהה י', לא אומרים 'גוד אסיק מחיצתא' של האיצטבא עצמה שיהיה נחשב כמו שיש לה ד' דפנות, וטעם הדבר הוא, משום שבסוכה צריך שיהיו מחיצותיה ניכרות, ולא אומרים 'גוד אסיק'.
סוכה נמוכה מעשרה טפחים
סוכה שאינה גבוהה י' טפחים פסולה, דהיינו החלל שלה מהקרקע עד הסכך צריך להיות י' טפחים, וזה חומרא, שלא תחשוב שאם הסכך בסוף העשרה טפחים הסוכה כשרה, אלא צריך שהסכך יהיה מעל העשרה טפחים ואז הסוכה כשרה.
סוכה שהיא דירה סרוחה
הייתה הסוכה גבוהה מי' טפחים, והוצין יורדים לתוך י', אפילו שחמתם מרובה מצילתם ולכאורה ההוצין לא נחשבים, בכל זאת הסוכה פסולה, כיוון שזו דירה סרוחה, אבל נוי סוכה שיורד לתוך י' טפחים, אינו פוסל אותה, משום שהם לנוי הסוכה, ובטלים אגב הסוכה, וזה לא נחשב לדירה סרוחה.
סוכה נמוכה מעשרה טפחים וחפר בה כדי להשלים לשיעור סוכה
סוכה שהייתה נמוכה מי' טפחים, וכדי להכשיר אותה, הוא חקק וחפר בתוך הסוכה כדי להשלים אותה לי' טפחים, ויש באותה חפירה שיעור של הכשר סוכה, דהיינו, ז' טפחים, ורק דפנות אין בחפירה כיוון שלא חפר אותה בסמוך לדפנות, הדין הוא, שאם המרחק בין אותה חפירה לכותל הוא פחות מג' טפחים, אומרים דין 'לבוד' והסוכה כשרה, אבל אם יש ביניהם ג' טפחים, הסוכה פסולה, וכן אם היה לו סכך עבה, ואותו סכך נכנס לתוך י' טפחים ומיעט את גובה הסוכה שלא יהיה בה י' טפחים, הסוכה פסולה, אבל אם מיעט את גובהה של הסכך, הסוכה כשרה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א