המשפיע הרה"צ רבי יוסף ברגר שליט"א, רב הקהילה הכלל חסידית 'מישקולץ' בעמנואל ומרבני קבר דוד המלך
ביום י"א אב תשפ"א, יום הראשון של בין הזמנים נסעתי יחד עם בני המשפחה, לנאות דשא בפארק גני יהושע שבגבול הערים רמת גן ובני ברק. היינו אומרים לחזור בתחבורה הציבורית למקום מגורנו בעמנואל בשעה תשע בערב, אך בהשגחה פרטית איחרנו ברגע האחרון את האוטובוס, והיינו אמורים לחכות כארבעים וחמש דקות נוספות לאוטובוס הבא.
בינתיים פנו בני משפחתי שברצונם להיכנס לסופר מרקט בבעלות חרדית, שנמצא בקרבת מקום בכדי לרכוש כמה מוצרים. אך בחישוב מהיר, הבנו שעד שנלך ונחכה שם בתור ונחזור, אנו שוב עלולים לאחר את מועד האוטובוס הבא. החלטנו לוותר, ולהיכנס לחנות הראשונה שנמצא. כך מצאנו סופר מרקט בקרבת מקום ונכנסנו לשם. מיד כשנכנסתי עם משפחתי, פונה אלי אחד העובדים במקום (אינו חובש כיפה) ואומר לי: "אני כבר יום שלם מחכה למישהו בחזות חרדית, שאוכל להעביר לו מה ששלח לי חברי מהצפון, רמז לפרשת השבוע".
"בוא ונשמע" – השבתי לו. אותו יהודי פותח ואומר: "בשם של דוד המלך נמצא רמז לפסוק מפרשתנו פרשת ואתחנן". האות ד' של דוד זה דברים, האות ו' זה פרק ו', האות ד' האחרונה, זה פסוק ד', כלומר, בספר דברים פרק ו' פסוק ד' כתוב: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!…
הרמז הוא, שדוד המלך כל כולו היה דביקות בהקב"ה – שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!
אמרתי לו בהתרגשות: "היה שווה לאחר את האוטובוס ולהיכנס דווקא לחנות הזאת בכדי לשמוע כזה רמז נפלא!"
אותו יהודי ענה לי בהתרגשות: "אני יום שלם מחכה להעביר למישהו את האמרה הזאת, אך לכאן לא נכנסים כלל חרדים, והנה כעת לפני סגירת החנות, אתה מגיע עם משפחתך, כמה אני שמח שאתה שמעת ותעביר את זה הלאה"…
אמרתי לאותו יהודי: "יש כאן השגחה בתוך השגחה, אתה לא סתם מצאת דווקא אותי, כי אני משמש כאחד מרבני קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים וקשור מאד לדמותו של דוד המלך ע"ה, ומשכך, אני שמח מאד מאד לשמוע כזה רמז נפלא. ומה גם, בני הקטן שעומד כאן איתנו, נקרא בשם דוד, וברית המילה שלו היה בקבר דוד המלך, ומשכך זה עוד יותר מעניין. ואם אתה רוצה עוד משהו – הוספתי לו: אני גם עורך את הגליון "פנינים", כך שאני יוכל אכן להעביר הלאה ולפרסם בגליון…
היהודי הזה היה המום, והתחיל לצעוק בקול: איזה השגחה פרטית! יש אלוקים יש אלוקים יש אלוקים!!!…
כל חבריו העובדים התאספו על ידו ושאלהו מה פשר הצעקות, והוא מספר להם את כל השתלשלות הסיפור ורצף האירועים וההשגחה פרטית, והוא אומר להם: תשמעו – יש אלוקים יש אלוקים יש אלוקים! אותו יהודי לקח את ידו ושם על ראשו ואמר לכולם: בואו נאמר ביחד: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד! וכלם צעקו אחריו: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!
והיה הדבר לחרדת אלוקים ולהתרגשות רבה!!!
נפרדנו ברושם ובהתרגשות גדולה ובהבנה, שאין סתם איחור לאוטובוס, ואין סתם פגישה עם אנשים, הכל מכוון מלמעלה כדברי דוד המלך ע"ה (תהלים לז,כג): מה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ….
אותו יהודי אמר, שכעת שהוא מבין ויודע שיש אלוקים המשגיח על בריותיו, הוא רוצה להתקרב אליו ולשמור מצותיו ותורותיו….