כמה צריך להיות גובה דפנות הסוכה? │ האם מותר להשתמש באילנות כדפנות לסוכה? │ ובאיזה אופן מותר לעשות דפנות סוכה מסדינים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"ל סעיפים ט' – י' ]
גובה דפנות הסוכה
גובה הדפנות צריך להיות י' טפחים, ולא צריך שיהיה בהם ממשות של י' טפחים, אלא מספיק שגובה הדפנות יהיה ז' טפחים ומשהו, והוא יעמיד אותם בפחות מג' טפחים סמוך לארץ, כך שיש כאן דופן ממשי של ז' טפחים ומשהו, ועוד פחות מג' טפחים מדין 'לבוד', וכן, לא צריך שהדופן תגיע עד לסכך, אלא אפילו אם הדופן נמוך והסכך גבוה, אנחנו אומרים 'גוד אסיק מחיצתא' ונחשב כמו שהמחיצות מגיעות לסכך.
שיהיה הסכך מכוון לדפנות
אף על פי שמבואר שהדפנות אינם צריכות להגיע ממש לסכך, עדיין צריך שהסכך יהיה מכוון כנגדם, אבל אם המרחק בין הסכך לדופן הוא יותר מג' טפחים, כלומר, גם אם נגביה את המחיצה עד הסכך, עדיין יישאר חלל של יותר מג' טפחים בין הדופן לסכך, הדין הוא שהיא פסולה, אבל אם נגביה את הדופן למעלה עד כנגד הסכך, באופן שיהיה שם שיעור של פחות מג' טפחים, הדין הוא שאנחנו אומרים 'לבוד', יוצא אם כן שאנחנו אומרים כאן שני דינים, גם דין 'גוד אסיק מחיצתא', וגם דין 'לבוד'.
שני דיני 'לבוד'
יש אופן שמספיק אפילו שיהיה בדופן ד' טפחים ושני משהו, ואז אנחנו אומרים לבוד אחד לקרקע, ולבוד שני לסכך, וממילא הסוכה הזאת כשרה, כי נחשב שיש בה דפנות י' טפחים, שהרי יש כאן ד' טפחים ושני משהו ממשיים, וכן לבוד אחד לקרקע, ולבוד אחד עד הסכך.
טעם הפסול של דפנות הגבוהות מהקרקע
דפנות שגבוהות מן הקרקע ג' טפחים, הסוכה פסולה, משום שכל סוכה שהגדיים יכולים לבקוע תחתם, אינה נחשבת מחיצה כלל.
דפנות סוכה הנדים ברח
דפנות הסוכה כשרות רק כאשר הם לא נדים ברוח, אבל דפנות שהם נדים ברוח, אפילו שהם לא נופלות, הם פסולות, וגם אם הסוכה עומדת בבית ואין שם רוח, בכל זאת אנחנו דנים מה היה קורה אם הסוכה הייתה ברחוב במקום שאין שם בית, וכיוון שאם הסוכה הייתה ברחוב היא הייתה נדה ברוח, אף על פי שכעת היא בבית והיא לא נדה, בכל זאת היא פסולה, ואם הדופן לא עשויה מענפים אלא רק מהגזע עצמו, הגזע עצמו הוא חזק ולא צריך שהוא ימלא את הענפים, רק כאשר הוא צריך להשתמש בענפים כדופן, צריך שגם הענפים לא ינודו ברוח, ולכן, מי שהשתמש באילנות בתור דופן, צריך שאותם אילנות יהיו חזקים באופן כזה שרוח מצויה לא תניד אותם, אבל אם הם חלשים הוא צריך לחזק אותם כדי שהרוח לא תניד אותם, ואם רוב הדופן חזק זה כבר מספיק, כיוון שבאופן כזה גם מיעוט הדופן החלש לא נד ברוח, וממילא לא נכון לעשות את מחיצות הסוכה מיריעות של פשתן, כיוון שאף על פי שהוא קשר אותם טוב וחזק באופן שהם לא ינודו ברוח, בכל זאת לפעמים הם מתנתקים והוא לא שם לב לזה, והרי באופן שהם מתנתקים ונדים ברוח, הסוכה פסולה, ושיטת הט"ז שאם כל המחיצות עשויות מיריעות, זה לא טוב, אבל אם מחיצה אחת משלשת המחיצות שהם למעשה המחיצות שמעכבות עשויה מיריעות, אין בזה קפידא, שיתכן שעל מחיצה אחת הוא יכול להקפיד יותר טוב האם היא תתנתק או לא, אבל על כל המחיצות קשה לא, ובכל זאת כמה אחרונים חולקים וסוברים, שגם מחיצה אחת מעכבת, ואדם שרוצה לעשות שהדפנות יהיו סדינים, אז שיעשה שם גם קנים פחות מג' טפחים, ואז גם אם היריעות נדים ברוח, אבל עדיין הקנים חזקים וקבועים במקומם, ולכן הסוכה כשרה מחמת הקנים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א