כיצד מכשירים סוכה שיש לה שתי דפנות בלבד? │ מהו 'באר שיש לו פסים'? │ ומה הדין בסוכה שהיא באכסדרה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"ל סעיפים ז' – ח']
הכשר סוכה של שתי דפנות
סוכה שהיו לה רק שתי דפנות זו בצד זו, בדופן השלישית יעשה דופן של טפח ומשהו, ומעמיד את אותה דופן בפחות משלשה טפחי סמוך לאחת משתי הדפנות הקיימות, ועל ידי זה נחשב הדבר כמו שיש לו בסוכה הזאת שלש דפנות, דהיינו, שתי דפנות שלמות זו אצל זו, והדופן השלישית טפח ומשהו בפחות משלשה סמוך לאחת מן הדפנות, וכן, אם היו לסוכה שתי דפנות זו כנגד זו, בכדי להכשיר סוכה כזאת, צריך שהדופן השלישית יהיה בה ארבעה טפחים, ואת אותה דופן של ארבעה טפחים הוא מצמיד בפחות משלשה לאחת משתי הדפנות שהם זו כנגד זו, ואז נחשב הדבר כמו שיש כאן שלש דפנות לסוכה.
הכשרת מבוי לסוכה
מבוי שיש לו לחי, דהיינו, שיש לו שתי דפנות זו כנגד זו והוא מבוי מפולש, כדי להכשיר את המבוי לטלטול בשבת, מספיק שיעמיד לחי משהו בצד אחד צמוד לאחת משתי הדפנות, ואז הדין הוא, שמדאורייתא נחשבת הלחי כמחיצה, וזה נחשב לרשות היחיד, נמצא אם כן, שיש למבוי הזה שלש מחיצות, שתי מחיצות שלימות זו כנגד זו, ומחיצה נוספת מכח הלחי, ואותה מחיצה, מתוך שהיא נחשבת דופן לעניין שבת, כך גם לעניין סוכה נחשבת לדופן שלימה, וכאן לא צריך שהוא יניח דופן בשיעור של ארבעה טפחים בפחות משלשה טפחים סמוך לדופן הקיימת, אלא כאן מכיוון שמדובר בשבת, מתוך שאותו לחי משהו נחשב כמחיצה גמורה לדופן השלישית, כך נחשב לדופן לגבי סוכה.
סוכה על גבי באר עם דיומדין
באר שיש לו פסים, דהיינו, יש תקנת חז"ל בשביל עולי רגלים שיהיו יכולים לשאוב מים לבהמה שלהם מהבור, על ידי שמעמידים ארבעה דיומדין סביבות הבאר, ובכל דיומד ודיומד יש אמה לכאן ואמה לכאן, ובכך מותר לשאוב מתוך הבאר שהוא רשות היחיד, למקום שהבהמה עומדת שהוא לכאורה רשות הרבים, כי על ידי הדיומדין, גם המקום שמעל הבאר נידון כרשות היחיד, ואף על פי שלגבי סוכה אין כאן בכלל מחיצות, בכל זאת כיוון שלעניין שבת זה נידון כמחיצה שיהיה מותר לשאוב מים מתוך הבאר אל המקום שהבהמה עומדת מעל הבאר בתוך הדיומדין, זה נחשב למחיצה גם לגבי סוכה, אם הוא סיכך על גבי אותו באר שיש לו פסים.
שיטת הרמ"א בסוכה שבמבוי ושבבאר
הרמ"א אומר, שלמעשה יש להחמיר כפי דעת הפוסקים, שאין להתיר אלא במקום שלחי מתיר לעניין שבת, דהיינו, במקום שהוא סתום משלש צדדים, ובצד הרביעי יש לו לחי, ששם מותר גם מדרבנן לטלטל בשבת, באופן כזה מתירים לעניין סוכה, אבל במקום שיש רק שתי מחיצות שלימות, ובמחיצה השלישית יש לחי משהו, אז אף על פי שמדאורייתא מותר לטלטל באותו מקום כי זה מוגדר כמקום שיש לו שלש מחיצות, אבל מדרבנן אסור לטלטל, אלא צריך שיהיה לו תיקון גם בצד הרביעי, ולכן יש להתיר הדבר רק במקום שסתום משלש צדדים, ובצד הרביעי יש לו לחי משהו, ואף על פי שיש כאן כבר שלש מחיצות ובכל מקרה הסוכה כשרה, בכל זאת החידוש בזה הוא, שאף על פי שהוא סיכך באותו מקום שלצד הלחי, והוא לא סיכך בחלק הפנימי שיש שם שלש מחיצות גמורות, אלא הוא סיכך לצד הלחי שהוא לצד חוץ, אז אף על פי שלצד יש רק שתי מחיצות ועוד לחי, בכל זאת הדין הוא מכיוון שבתוך חלל אותו מקום מותר לטלטל, הסוכה כשרה, וכן לעניין דיומדין, מתירים רק במקום שפסים מתירים, דהיינו במקום שהיו מצויים עולי רגלים, אבל היום שלא מצויים עולי רגלים, יש היתר לדבר מצוה, אבל רק ברשות הרבים ולא בחצר, אבל בלי התנאים האלו, לחי ופסים לא מתירים את הסוכה.
מחלוקת השולחן ערוך והרמ"א בעניין סוכה שבמבוי
הוויכוח בין השולחן ערוך לבין הרמ"א הוא, מה הדין במבוי שיש לו רק שתי מחיצות ולחי, או בפסי ביראות היכן שאין דבר מצוה או בפסי ביראות בחצר, לפי דעת השולחן ערוך, גם באופן כזה מותר, לפי הרמ"א רק באופן שזה מתיר בפועל, דהיינו, מבוי שיש לו שלש מחיצות ולחי, או בפסי ביראות במקום שמתירים בפועל כגון בזמן שיש בזה צורך מצוה, וכן דווקא ברשות הרבים ולא בחצר.
סוכה באכסדרה
סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין, דהיינו, שתי דפנות מן הצדדים, ובצד השלישי יש שני עמודים שעליהם נסמכת התקרה, אז מכיוון שיש גם שני עמודים מהצדדים וגם 'פי תקרה', אומרים באופן כזה 'פי תקרה יורד וסותם', נמצא שיש כאן שלש דפנות, ואותם פצימין אף על פי שמי שעומד בתוך הסוכה לא רואה אותם, אלא רק מי שעומד מחוץ לסוכה מתחת התקרה הוא רואה את הפצימין האלו, בכל זאת אנחנו אומרים פי תקרה יורד וסותם, ואף על פי שאותם פצימין לא נעשו לסוכה, ועל זה כותב הרמ"א, שיש חולקים וסוברים, שמכיוון ששתי הדפנות לא מחוברים כמין גא"ם, דהיינו בצורת דל"ת או רי"ש, ובצד השלישי יש פצימין טפח, באופן כזה אנחנו לא אומרים פי תקרה יורד וסותם, וברא"ש משמע, שצריך גם צורת הפתח, אבל זה דווקא באופן שהפצימין לא ניכרים בתוך הסוכה, אבל אם הפצימין נראים מבפנים ושווה מבחוץ, לא צריך צורת הפתח.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א