באיזה אופן פרוץ מרובה על העומד כשר? │ ומדוע לגבי סוכה לא אומרים את הדין 'גוד אסיק מחיצתא'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"ל סעיפים ה' – ו']
פרוץ מרובה על העומד
כפי המבואר בסעיף ב', סוכה שיש בה שתי דפנות כמין גא"ם, דהיינו, סוכה שיש בה שתי דפנות שמחוברות יחד אחת לשנייה, כמו האות ד' או האות ר', הדין הוא, שאת הדופן השלישית אפשר לעשות על ידי דופן טפח ומשהו, ויעמיד את אותה דופן תוך שלשה טפחים סמוך לאחת הדפנות הקיימות, נמצא שיש כאן דופן של ארבעה טפחים, דהיינו, שלשה טפחים על ידי לבוד, ועוד טפח של הדופן עצמה, יוצא אם כן, שיש בסוכה הזאת שתי דפנות שלמות, ועוד דופן אחת על ידי לבוד, ומבאר השולחן ערוך, שאף על פי שבסוכה הזאת בסך הכל יהיה פרוץ מרובה על העומד, הסוכה כשרה, ומבאר המשנה ברורה, שאם באותם שתי דפנות שלמות, הפרוץ של הדופן מרובה על העומד, זה אסור, ומה שכתב השולחן ערוך שאפילו כאשר פרוץ מרובה על העומד זה כשר, כוונתו היא, שהדפנות עצמם יש בהם עומד מרובה על הפרוץ, אלא שבסך הכל של כל הסוכה, הפרוץ מרובה על העומד, אז הדין הוא שזה כשר, ואומר שרק צריך שלא יהיו הפתחים בקרן, כי המחיצות צריכים להיות מחוברים כמין גא"ם.
שיטת הרמב"ם בעניין צורת הפתח
אם באחת מן הדפנות יש בפתח יותר מעשר אמות, זה מאבד את השם של טפח, וזה הופך להיות פרצה, ואז הדין הוא, שזה פוסל את אותו דופן, ואם יש בה צורת פתח, אפילו כאשר היא יותר מעשר, כשרה, ולשיטת הרמב"ם, שכל מה שאנחנו אומרים שצורת הפתח מועילה לפרצה שהיא יותר מעשר אמות, זה רק כאשר באותו דופן יש עומד מרובה על הפרוץ, אבל אם באותה דופן אין עומד מרובה על הפרוץ, צורת הפתח לא מועילה ליותר מעשר אמות.
מחיצות שלימות
נהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות ולא לעשות מחיצות על ידי טפח ומשהו ולבוד, אלא שיהיו שלשה דפנות הסוכה סתומות מכל הצדדים, משום שלא כולם בקיאים בדין המחיצות, ומצוה מן המובחר לעשות כך.
סוכה על הגג
אדם שנעץ ארבעה קונדיסין באמצע הגג או על שפת הגג והניח סכך על גביהם, הסוכה פסולה, ואף על פי שלגבי שבת אנו אומרים 'גוד אסיק מחיצתא', ואנחנו רואים את מחיצות הבניין עולות עד הגג, בכל זאת לגבי סוכה צריך מחיצות ממש, ולכן באופן הנ"ל הסוכה פסולה, ויש מכשירים זאת באופן שנעץ על שפת הגג מדין גוד אסיק מחיצתא, והלכה כדעה ראשונה, שבסוכה תמיד לא אומרים גוד אסיק מחיצתא, ואם אין לו מקום אחר, אין לו לפטור את עצמו מסוכה, ויעשה סוכה כזאת בלי ברכה, ובתנאי שזה לא יהיה רחוק מהגג מג' טפחים שאז לא אומרים לבוד וגוד אסיק מחיצתא, וכן צריך שהגג לא יבלוט החוצה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א