גזירות חכמים בנוגע לסככים שונים
* ענפים שעָליהם נושרים תדיר, דהיינו, שאינם נושרים רק בשעה שהרוח נושבת, אלא בכל עת, מחמת חולשתם וכדומה, וכן סכך שריחו רע – אסרו חכמינו ז"ל לסכך בהם, מחשש שהדבר יגרום ליושב בסוכה לצאת ממנה. ובדיעבד, אם כבר סיכך בהם, אף אם יש בהישג ידו סכך אחר, אינו צריך להחליף את הסכך, ורשאי לשבת בסוכה זו.
* חבילת קנים או ענפים ארוזה, פסולה לסיכוך מדרבנן, כל עוד היא ארוזה. ומחצלת של 'קיינעס' המצויה בזמננו, ושאר המחצלות המשמשות לסיכוך – אינן נחשבות כ'חבילה'.
* תקרת בית המשמש בכל ימות השנה, פסולה מן התורה לשמש כסוכה אף כאשר היא עשויה מקורות עץ בלבד. ומפני דין זה, גזרו חכמינו ז"ל שלא לסכך את הסוכה בקורות עץ שרוחבן ארבעה טפחים ויותר, כיון שהן דומות לקורות המשמשות לתקרות בתים. ונהגו שלא לסכך בקורות עץ אף כשרוחבן פחות מארבעה טפחים, ואף בסוגי קורות שלא נוהגים להשתמש בהם לקירוי בתים.
* אסור לסכך את הסוכה בסיכוך המונע חדירת גשם לסוכה, משום שהוא דומה בתכונתו זו לתקרת בית. ויש חולקים; ובדיעבד, כאשר לא ניתן לשנות את מצב הסכך, ניתן להקל.
הסיכוך בדבר שאינו ראוי לקבל טומאה
* דבר הראוי 'לקבל' טומאה, פסול לסיכוך. ולכתחילה, גם את הדפנות והקורות שהסכך מונח עליהן, ויֶתֶר המחזיקים הישירים של הסכך – המכונים בפוסקים בשם 'מַעֲמִיד' – אין לעשות מדבר הראוי לקבל טומאה, מחשש שיבואו לסכך במעמיד עצמו. ו'מַעֲמִיד דמַעֲמִיד', דהיינו, הדבר המחזיק את מחזיקי הסכך, מותר לעשותו מדבר הראוי לקבל טומאה; ולדעת החזון איש, דינו כדין מעמיד.
* מחצלת העשויה מענפים קלועים או מחומר אחר שבעיקרו כשר לסיכוך, אך היא מיועדת לשכיבה, הריהי ראויה 'לקבל' טומאה, ועל כן היא פסולה לסיכוך. ומחצלות המיוצרות במקום בו רוב המחצלות מיועדות לשכיבה, פסולות לסיכוך אף במקום שבו לא משתמשים בהן כלל לשכיבה; אך אם הן מיוצרות במפורש לשם סכך, הרי הן כשרות לסיכוך במקום שבו רובן משמשות לסכך.
* מחצלת העשויה מנסרי עץ דק ('דִּיקְט', 'לְבִיד') – נחלקו הפוסקים אם מותר לסכך בה, אך סכך 'קיינעס' המצוי בזמננו, המיוצר מקנֵי סוף, כשר לסיכוך לכל הדעות.
* אין לפרוס על גבי הסכך, או תחתיו, סדין, יריעת פלסטיק, וכיוצא בהם, כדי למנוע מקרני השמש לחדור אלא הסוכה, או כדי לקלוט את העלים הנושרים, ולמנוע מהם לנשור על גבי השולחן; אבל מותר לפרוס תחת הסכך בַּדֵי רִקְמָה, וכיוצא בהם, לנוי סוכה, ובתנאי שהם פרוסים במרחק של פחות מארבעה טפחים מהסכך. ובשעת הדחק, כגון שמי גשמים נוטפים מהסכך על גבי המאכלים – ניתן להקל כדעת הסוברים שפריסת יריעת הפלסטיק אינה פוסלת את הסוכה, ויש להקפיד לפורסה בתוך ארבעה טפחים מהסכך, ואין לברך 'לישב בסוכה' כל עוד היא פרוסה.
* אסור מן התורה לכרות עץ פרי. יש אומרים שהאיסור אינו אלא בכריתת כל העץ, אך לא בכריתת ענף אחד, אך לדעת רוב הפוסקים, אסור לכרות אפילו ענף אחד.