בישיבה יש בית מדרש, פנימייה ויש חדר אוכל. בית מדרש כדי ללמוד, אבל למה צריך את חדר האוכל בישיבה? למה צריך פנימיה? כדי לאכול ולישון? אולי…
אבל זאת לא הסיבה העיקרית.
הסיבה העיקרית לכך שבישיבה יש פנימייה וחדר אוכל, זה כי בחור ישיבה הוא לא כמו אותו 'בעל הבית', שמתפלל בבית הכנסת שלוש פעמים ביום וגם קובע שם עיתים לתורה. ההוא, לא קוראים לו 'בן בית הכנסת'. אבל לבחור ישיבה קוראים 'בן ישיבה'. למה? כי כל החיים שלו הם בישיבה. זה לא רק מקום ללמוד, זה המקום שבו הוא חי, לומד, אוכל, ישן. זה המקום שלו, זה הבית שלו. זה לא רק היכי תימצי שיהיה לו יותר נוח ללמוד עם חברותות שעות רבות ביום.
כי להיות 'בן ישיבה', זאת צורה אחרת של בן אדם. זאת צורה של בנין דבקות בקב"ה, התפילה נראית אחרת, הלימוד נראה אחרת, האוכל נראה אחרת. כל המהות של ללמוד בישיבה זה שאתה חי בישיבה! לא שתהיה ח"ו 'סטודנט לתלמוד' רחמנא ליצלן, שבא, לומד והולך.
לחזור על השיעור ועל כל החידושים שאמר המגיד שיעור, זה לא נקרא לחזור. זה נקרא לדקלם ואין בזה תועלת. מה שבחור צריך לעשות זה להבין את מה שהמגיד שיעור אמר, הוא שואל שאלה, הבנת את השאלה? היא מציקה לך? אתה מזדהה עם השאלה? אם לא כנראה שלא הבנת אותה. תעמיק, תנסה להבין אותה.
כשהמגיד שיעור ענה תשובה על השאלה, התשובה מובנת לך? היא מרגיעה את הכאב שכאבה השאלה? תבין מה התשובה ותבין איך היא מתרצת את השאלה. מה הסברא של הדברים, לא רק מה התוכן ומה אמר הראשון הזה או האחרון ההוא. כל בחור שעולה לישיבה גדולה צריך הרבה מאוד להשקיע כדי להבין אתה סברות בשיעור.
כשאני למדתי בשיעור א', זכיתי ללמוד אצל מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א. היתה לי מחברת שרשמתי בצד אחד את מה שאני הבנתי לפני השיעור, ובצד שני את מה שהגרב"ד אמר בשיעור, איך הוא הבין, ברוב המקרים הוא אמר דברים אחרים, ולא כמו שאני הבנתי. אחר הצהרים הייתי הולך אליו לשאול למה הרב אמר ככה? מה רע בסברה הראשונה שאני הבנתי, איפה טעיתי? וכך הוא היה מסביר לי בכל פעם איפה הטעות שלי. כך לומדים להבין!
==
חשוב לשמוע את השיעור דווקא מפיו של הרב, ולא מהקלטה או מתוך סיכומים כתובים. כשאתה שומע את הרב לאורך זמן, אתה חי לפי ההבנה שלו. אבל כשאתה קורא, בין אם זה בכתב ובין אם באוזן – זה שום דבר לא. זה בהבנה שלך, לא של הרב!
המו"מ עם הרב זה מאוד חשוב לבנות בן ישיבה, בין בשיעור ובין בסדר, כל ישיבה לפי איך שזה מתנהל, זה מה שמקדם בחור, אתה נכנס לראש של הרב, וזה לא הוא כשלעצמו, הוא חוליה נוספת בשרשרת שמעבירה את מסורת מדור לדור. אבל אם אתה מגיע עם הסברות שלך בלי ללמוד איך אומרים סברה, זאת בעיה.
פעם אמרתי איזה פשט ברמב"ם מסברא שלי, בפני מרן הגרא"מ שך. הוא אמר לי "אתה אומר סברא ולוקח את הרמב"ם לקרבן עבור הסברא שלך… במקום זה תלמד את הרמב"ם כמו שצריך ותיקח את הסברות שלך לקרבן עבור הרמב"ם…". מי שלומד לבד, לעולם לא ידע את התורה של הקב"ה, הוא ידע את התורה של עצמו עם הסברות שלו וההיגיון שלו".
(מתוך דברים שנאמרו ב'סדר הכנה' של ארגון 'דרשו', לעולים לישיבות גדולות)