באיזה אופן יוצאים ידי חובה בסוכה על גבי עגלה או ספינה? │ מדוע אסור לשבת בסוכה שעל גבי גמל או אילן ביום טוב? │ ומה הם התנאים הנצרכים לכשרות הסכך?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ח סעיף ב' – סימן תרכ"ט סעיף א']
בניית הסוכה על גבי עגלה או ספינה
אדם שבנה את סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה במקום שיש בו רוח חזקה שאותה רוח יכולה להעיף את הסוכה, בכל זאת הדין הוא, שמודדים את זה כפי רוח מצויה של יבשה, ולכן, אם אותה סוכה אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה, היא פסולה, אבל אם הסוכה יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה, אפילו שבמקום שהסוכה כעת נמצאת, דהיינו, בים, הסוכה אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, בכל זאת, מכיוון שיכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה, הסוכה כשרה אבל יקשור אותה בחוזק כדי שתהיה יכולה לעמוד ברוח מצויה.
בניית סוכה על גבי מכונית
בשער הציון מביא בשם הפרי מגדים, שהסוכה בעגלה כשרה רק כאשר העגלה עומדת ולא מהלכת, אבל השער הציון משיג עליו בשם הביכורי יעקב, ואומר, שדברי הביכורי יעקב נכונים, ולכן לפי זה, אדם יכול לעשות סוכה במכונית, והיא כשרה אפילו כאשר היא נוסעת.
ישיבה בסוכה על גבי הגמל או האילן ביום טוב
אדם העושה סוכה בראש הגמל או האילן, כשרה ואסור לעלות אליה ביום טוב, מפני שאסור להשתמש ביום טוב בבעלי חיים ובמחובר, ואם בנה את הסוכה כאשר מקצתה על האילן ומקצתה נשענת על דבר אחר, הדין הוא, שאם זה בנוי במצב כזה שאם יינטל האילן תישאר הסוכה עומדת, עולין אליה ביום טוב, כיוון שנחשב הדבר שאינה עומדת על גבי אילן.
סוכה על הקרקע והסכך נשען על האילן
דן המשנה ברורה, בסוכה שנמצאת על גבי הקרקע, אלא שהסכך שלה נשען על גבי האילן, באופן עקרוני יש כאן בעיה גזירה שמא ישתמש ויניח חפצים על גבי הסכך, ונמצא שבעקיפין הוא משתמש גם באילן, בכל זאת אומר המשנה ברורה שזה מותר, כיוון שהיום לא רגילים להשתמש בסכך ולהניח שם חפצים, אבל יש בעיה אחרת מדין הלכות סוכה, והיא, שהסכך יש לו מעמיד שהוא פסול, והמעמיד של הסכך הוא האילן, ואם נעץ קונדסין באילן וסמך את הסכך עליהם, מותר אפילו לכתחילה, משום שזה מעמיד דמעמיד.
עבר וישב ביום טוב בסוכה על גבי הגמל או האילן
עבר ועלה ביום טוב על אותה סוכה שעל גבי האילן או הגמל, יצא ידי חובה, ומסתפק הפרי מגדים, באופן שיש לו ביום טוב רק סוכה על גבי גמל או אילן, שיתכן שמותר לו לכתחילה לעלות על גבי אותה סוכה, אבל הביכורי יעקב מסיק, שאסור משום שחכמים פטרו אותו ממצות סוכה.
ג' תנאים בכשרות הסכך
שלשה תנאים צריך שיהיו לסכך:
א. גידולי קרקע.
ב. אינו מחובר.
ג. אינו מקבל טומאה.
ומביא המשנה ברורה, שהמקור לזה הוא שנאמר, 'חג הסוכות תעשה באספך מגרנך ומיקבך', ודורשים, שיעשה את הסוכה ממה שהוא אוסף מפסולת גורן ויקב, ולכן, מזה לומדים, שמסככים רק בדבר שצומח מהארץ, ועכשיו הוא תלוש, ואינו מקבל טומאה, וכמו פסולת גורן ויקב שיש בהם את כל הדברים האלו, ואם הוא דבר כזה שאינו צומח מן הארץ, אפילו אם יש לו את שני התנאים האחרים, דהיינו, שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה, וכגון עורות של בהמה שלא נעבדו שאינם מקבלים טומאה, ומיני מתכות, אפילו שיסודם מן הארץ, אבל כיוון שהם לא צומחים מהארץ, לא מסככים בהם, וכן לא מסככים בעפר.
הביאור הלכה אומר, שדבר כזה שראוי לקבל טומאה מן התורה הוא פסול מדאורייתא, אבל דבר שראוי לקבל טומאה רק מדרבנן, פסול מדרבנן, ולכן אם יש לו רק סכך שמקבל טומאה מדרבנן, בדיעבד יסכך בו, ולא יברך עליו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א