הרב בנימין בירנצוויג
"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" (א, יב)
בעון שנאת חינם חרב בית המקדש!
ונראה לנו ששנאת חינם זה שנאה ומריבה נוראה בין איש לרעהו, בין מחנה למשנהו, מחלוקת חוצת גבולות בין אנשים וציבורים.
אבל האמת שהגמרא מביאה דוגמא לשנאת חינם שבגללה חרב בית המקדש, והוא המעשה בקמצא ובר קמצא, ומה היה שם? בטעות הוזמן בר קמצא השונא לסעודה במקום קמצא האוהב, והתחנן בר קמצא שלא יביישו בעל הבית ברבים, ומסכים לשלם לו דמי הסעודה, אבל לא! הבעל הבית אטום מלשמוע! קפידתו על בר קמצא חזקה מכל בקשת רחמים ושכנוע!
הרי לנו ששנאת חינם לאו דוקא מחלוקת ומריבות, אלא החזקת קפידא על השני בלב, שנאת החבר בלב ושמירת הטינה כלפיו, זה עצמו כבר נכלל בשנאת חינם שהביאה לחורבן הבית!
החיזוק שאנו צריכים בימים אלו כדי שנזכה להיות מהבונים של בית המקדש במהרה בימינו, זה התגברות על הקפידות שיש לנו על אנשים, על הצרות עין אחד על השני, חוסר הרצון לותר בכל דהו כלפי השני. האסון הזה שאנשים מסתובבים מלאים קפידות וצרות עין אחד על רעהו, הוא האסון הנורא של שנאת חינם הממשיכה עלינו את ימי החורבן והגלות הנוראה.
כיצד שייך להתגבר על קפידא שבלב, הרי גם אם נרצה להסירה פעמים רבות היא נשארת תקועה עמוק בלב וקשה עד מאד להסירה! מה התקנה לכך?!
בנובהרדוק, היתה 'עבודה' שלימה מסביב ענין הסרת 'הקפדות' מלב האדם, והתקנה שמצאו לכך היתה, 'הטבה תמורת הקפדה', שכיון שקשה עד מאד להסיר באמת הקפדה מהלב על השני כשיהיה סיבה לכך, ברגע שאדם מיטיב לזה שהוא מקפיד עליו, בכך מצליח הוא להפוך ההקפדה להטבה גם בליבו הוא!
><><><><><><
מעשה נורא שמעתי מהגאון רבי נפתלי קופשיץ שליט"א מראשי ישיבת בית מדרש עליון ורב חניכי הישיבות רוממה ירושלים, שהביא בשם הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל:
בשבעה על מרן הגאון רבי אברהם יפהן זצ"ל חתנו של מרנא הסבא מנובהרדוק זיע"א, סיפרה רעייתו הצדקנית מעשה מרגש עד מאד:
כשבעלה הגאון רבי אברהם יפהן זצ"ל ערך חתונה לאחד מצאצאיו, כמובן הגיעו לחופה כל גדולי ישראל באמריקה דאז כמו רבי משה פינשטיין רבי אהרן קוטלר רבי יעקב קמנצקי רבי מנדל זאקס ועוד הרבה רבנים וגדולי תורה וזו היתה חופה שהכל דיברו עליה. ובאמת בשעה היעודה התאספו כל גדולי ישראל למקום החופה והמחזה נורא הוד, כולם הבינו שבחופה זו התכבדו בברכות מאורי האומה, אבל… הנה רבי אברהם מכבד בברכה איזה רב צעיר מאיזה עיירה קטנה באמריקה, והציבור התפלאו על כך ותמהו בעצמם על הנהגה זו והיה פלא בעיני כולם.
וסיפרה רעיתו הרבנית, שהרב ההוא הוא היה תלמיד של רבי אברהם בביאלסטוק, ובאחד מן הימים לקראת נישואי ביתו, הגיע לרבו רבי אברהם ובקשו להשתתף בחתונה של בתו, ורבי אברהם אמר לו שאין לו כח והוא זקן וחלש וקשה עליו הנסיעה בפרט שהחתונה היתה אמורה להיות במקום רחוק מרחק של כשלוש שעות נסיעה, אבל התלמיד הפציר בו ור' אברהם לא הסכים, עד שהתלמיד אמר לרבו ר' אברהם 'אם הרב לא מגיע לחתונה החתונה איננה חתונה בשבילי'.
כשמוע ר' אברהם דברים אלו הבין שחשוב לו עד מאד השתתפותו בחופה ורוצה להתכבד בו, אמר 'שבעז"ה יגיע לחתונה', ואמר לו התלמיד את תאריך החתונה ונפרדו לשלום.
ביום החתונה ר' אברהם חשב שמן הסתם תלמידו ישלם לו מונית ספיישל על חשבונו עד לאולם, ור' אברהם מחכה, מתקרבת שעת חצות ואשתו של ר' אברהם אומרת לו אם תלמידך הרב הנ"ל לא שולח לך מונית אתה לא נוסע לחתונה! ור' אברהם אומר לה אני הבטחתי ליסוע וצריך לעמוד בדיבורי וצריך לנסוע לחתונה, ואשתו אמרה לו א"כ אני אסע אתך ביחד ונסעו ביחד דרך ארוכה עד הרכבת וברכבת עצמה עוד שעות, והגיעו לפני החופה ואמר מזל טוב, והתלמיד מאד התרגש לבואו של רבו שכבדו.
והנה מגיע שעת החופה, ומחלקים את כל הברכות, ור' אברהם לא קיבל ברכה כלל, ואחרי החופה נשאר קצת ונסע חזרה ברכבות וכו' כדרך הלוך בדרך חזור במשך שעות שכמובן במצבם זה היה להם קשה עד מאד, אשתו אומרת לו התלמיד הזה חצוף, להטריח את הרב כ"כ לא לתת לו ספיישל וגם לא לתת ברכה בחופה [ובוודאי אף בצדקותם היה משהו בלב של קפידא], וסיפרה הרבנית, שכשר' אברהם ראה בחתונה ההיא של אחד מצאצאיו את הרב ההוא, מיד החליט לתת לו ברכה בחופה, ורק בשביל לנצל ההזדמנות להסיר הקפידא שהיה לו במקצת עליו, וזה כמו שלמדוהו בנובהרדוק 'הטבה תמורת הקפדה'.
זו עצה לכל אחד ואחד, להשתדל להיטיב דווקא לזה שהוא מקפיד עליו רק ככה יוכל להסיר ההקפדה ממנו, ולו תבא מכך ברכה וישועה גדולה, וכמו שהביא הגאון רבי נפתלי שליט"א בשם דודו הגאון רבי ישראל אהרן קופשיץ זצ"ל מראשי ישיבת תורה אור, שאמר על מה דאיתא במשלי (פרק י"ז י"ג) "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו" וא"כ משיב טובה תחת רעה לא תמוש טובה מביתו! שהרי מידה טובה מרובה ממדת פורענות חמש מאות פעמים.
הנה עצה נפלאה שמתן שכרה בצידה בכפל כפליים!!!