ביום ש"ק העלל"ט – א' באב – חל יומא דהילולא של כ"ק מרן האדמו"ר רבי שלמה [השני] מבאבוב זצוק"ל.
סיפור מצמרר ומטלטל סיפר הרה"ח רבי יעקב ציינווירט שליט"א מבורו פארק שבארה"ב: מרן הרבי מבאבוב זצוק"ל איבד ל"ע בשואה את רעייתו בנו ובתו. למעשה, לרבי היתה בשעתו תוכנית איך להציל את הרבנית והילדים. הוא פנה לעסקן גדול ונתן לו סכום כסף גדול על מנת שיבריח אותם מהגטו ולאחר מכן יעבירם את הגבול.
אך מה שקרה הוא – לא פחות ולא יותר – שהעסקן הזה השתמש עם הכסף לצרכיו האישיים, להציל את המשפחה שלו עצמו. מדובר בעסקן בנש"ק חשוב, ממשפחה מאוד חשובה. ול"ע האשה והילדים של הרבי נשארו בגטו עד הסוף המר.
עברו שנים, מרן הרבי מבאבוב שניצל היגר לארצות הברית, והקים שם את ממלכת התורה והחסד של חסידי באבוב. יום אחד, ישב הרבי בבית מדרשו בבורו פארק וערך טיש לכבוד סעודת ראש חודש. לפתע נפתחת הדלת ואותו עסקן נכנס לבית המדרש… הרבי זיהה אותו מרחוק, וסימן לו להתקרב, כיבד אותו כבוד מלכים והושיב אותו לידו במזרח, כראוי לבנן של קדושים.
היו שם כמה חסידים שידעו מי הוא האדם הזה ומה ההיסטוריה שלו, והם רתחו וקצפו מכעס. איך הוא בכלל מעז להיכנס פה לבית כנסת באבוב?! איך יכול להיות דבר כזה?!
אחרי הטיש, ניגש מישהו מחשובי החסידים, ופנה לרבי: "הרבי יודע מי זה?".
"בוודאי אני יודע", ענה הרבי.
שאל המקורב: "איך הרבי מסוגל לכבד אותו, לקרב אותו, להושיב אותו במזרח?".
"אחרי שיצאתי בשלום מהמלחמה", ענה הרבי בשלוה ובמאור פנים, "החלטתי שאני מוחק את כל הצער, העוגמת נפש, והטענות שהיו לי מכל התקופה הקשה, ואין לי יותר שום טענות על אף יהודי. וממילא אין לי שום בעיה לכבד יהודי זה כבוד מלכים"…
מסיפור זה אנו מקבלים מושגים על הדרגות הגבוהות אליהן יכול אדם בן תמותה להגיע, במידות טובות ובבין אדם לחברו – אם הוא עובד עם עצמו. סיפור שמחייב כל אחד ואחד מאיתנו!
(הרה"ג רבי אברהם ישעיה קובלסקי שליט"א, גיליון 'מתיקות הדף היומי)