אליעזר (לייזר) רוט
עבודת הקודש של קירוב לב בנים אל אביהם שבשמים, היא מן העבודות הקשות שבמקדש, משום שהיא גורמת לנו להגיע לחיבור רגשי ונפשי עם אנשים שלמרבה הצער הנם רחוקים לעת עתה, ועלינו להיזהר מאוד שכשאנו עוסקים בלקרב אותם, אין אנו מרחיקים את עצמנו חלילה וחלילה.
סוגיה זו יש לה כמה וכמה אופנים, ולא בכולם נעסוק הפעם, אלא באחד מהם, והוא בהרבצת תורה לציבור שאינו נמנה על בוגרי תלמודי התורה והישיבות, ציבור שחסר מושגים בסיסיים בתורת ישראל.
איך אנו יכולים ללמד אותם תורה, על ידי שנעלה אותם אל התורה הקדושה ומבלי שנוריד אותה אליהם חלילה וחלילה.
הרי אם נלמד אותם דברים כהווייתם, עלולה התורה להיראות בעיניהם כרחוקה מדרכי נועם. יש איסורים רבים, עונשים חמורים לחוטאים ועוד עניינים שאינם מתיישבים בנוחות עם תפיסת עולמם של מי שאינם מבינים את ההיגיון שמאחורי הדברים.
ניקח דוגמה קטנה: אסור לחתוך נייר טואלט בשבת. מבחינתם מדובר בסוג של 'מדרש פליאה'. מה קשור חיתוך נייר טואלט למנוחה הנצרכת בשבת. הרי בורא עולם רוצה שננוח בשבת, שלא נחרוש ונזרע, אפשר עוד לקבל את זה שאסור להדליק אש ולנסוע במכונית. אבל לחתוך נייר טואלט? זאת בכלל לא עבודה. למה שיהיה אסור?
עבור מי שקרא ושנה ולמד מדובר בעניין ברור מאליו. הרי התורה ציוותה עלינו לשמור שבת, ואת מלאכות השבת אנו לומדים מן המשכן, אם במשכן היתה מלאכת 'מחתך', די בכך כדי שכל פעולה שהיא מעין מלאכה זו, יהיה אסור לבצע בשבת.
אבל מבחינתם, זה בלתי נתפס.
וזאת רק דוגמה אחת קטנה. יש עוד איסנפור דוגמאות שאפשר להביא להיתקלויות חזיתיות בין מה שמוכר לנו כחלקים בסיסיים מהאמונה היהודית, שמבחינתם הוא מעורר תמיהה גדולה מאוד.
איך באמת אנחנו יכולים ללמוד איתם, לדבר איתם, להסביר להם את עיקרי האמונה ואת ההלכות הבסיסיות, בלי להסתבך מצד אחד עם ריבוי איסורים שיגרום להם להתרחק, מצד שני עם עניינים הנוגדים את השקפת היסוד שלהם על העולם ושנראים להם מופרכים לחלוטין, ומצד שלישי לדבוק בהלכה הצרופה בלי לוותר על קוצו של יוד, רק בגלל שאנחנו מנסים כביכול 'לשווק' להם את התורה בעטיפה שתיראה בעיניהם נוצצת יותר.
פנינו עם השאלה הזאת להגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א, רבה של שכונת גילה בירושלים, שכבר עשרות שנים מוסר שיעורים במשנה ברורה לציבור שומעים הכולל בתוכו גם אנשים שעדיין אינם שומרים תורה ומצוות, ואט אט, עם לימוד ההלכה הם מתחזקים ומתקרבים יותר ויותר.
לב מלא אהבה
"יש כמה כללי יסוד שצריך לדעת כשבאים ללמוד עם הציבור הזה תורה, ובמיוחד הלכה", אומר הרב שלזינגר.
"קודם כל צריך לבוא אליהם עם לב מלא אהבה, ואני לא מדבר על הפגנת חיבה ושפע של מילים טובות. לא! אני מדבר על אהבה אמיתית בלב. למה אני לומד איתו תורה? כי אני אוהב אותו ואני רוצה שיהיה לו טוב. אני מאמין שהטוב מגיע רק על ידי לימוד התורה ושמירת המצוות ולכן אני לומד איתו.
לא כי אני רוצה להגדיל את המפלגה שלי, לא כי אני רוצה שהוא ייראה כמוני, לא כי אני רוצה שכולם ידעו שאנחנו הצודקים. לא ולא! אנחנו לומדים איתם כי אנחנו דואגים להם! לא לנו!
"ברגע שהוא מבין את זה ומרגיש את זה שאני לא באתי פה לגרוף רווחים על חשבונו, אלא נטו לעזור לו ולקדם אותו, הוא כבר פתוח לשמוע ולקבל יותר.
"דבר שני, זה לא התורה שלי והתורה שלו. אני לא בא ללמד אותו את התורה שלי, אלא את התורה שלנו. רגליו שלו עמדו על הר סיני בדיוק כמו שעמדו שם רגלי. התורה שייכת לי ולו במידה שווה, הוא צריך לבוא עם אינטרס ללמוד לא פחות מהאינטרס שאני מביא איתי כדי ללמד אותו.
"כלל שלישי, אף פעם לא מדברים פוליטיקה בשיעור, ומוטב שלא לדבר גם לפניו או לאחריו. עזוב פוליטיקה בצד. מה אתה עכשיו רוצה שאני ואתה נפתור את סוגיית גיוס תלמידי הישיבות או התקציבים לחרדים? בוא נשאיר את זה לאנשים שזאת העבודה שלהם.
"כשמתחילים להיכנס לפוליטיקה זה מגיע למקומות לא טובים, כמה שתסביר ותסביר, כשמישהו מגיע מעולם אחר עם סולם ערכים שונה לחלוטין, סביר להניח שכל ההסברים שלך יפלו על אוזניים אטומות, כי אתה משכנע אותו לפי תפיסת העולם שלך, והוא יש לו תפיסת עולם שונה לחלוטין.
"במקום זאת, להתמקד בלימוד עצמו, להתמקד במה שמחבר אותנו. אתה רוצה להתגייס לצבא? תעשה מה שאתה רוצה! אתה רוצה שתלמידי ישיבות יתגייסו, תצביע למי שאתה רוצה בבחירות. אבל עכשיו אנחנו הרי לומדים תורה, מה זה קשור בכלל לכל הסוגיות השנויות במחלוקת. בוא נלמד עוד כמה שורות ונצא מכאן יותר חכמים ממה שהיינו לפני כן…".
"פרשנות שלכם"
ובכל זאת, אי אפשר שלא להיקלע לפעמים לוויכוח. הם אומרים, אני רוצה ללמוד את התורה, אבל מי אומר שאתה מסביר אותה בצרה הנכונה. אולי יש פרשנות אחרת לדברים, הרי בתורה לא כתוב שאסור לחתוך נייר טואלט בשבת, כתוב שאסור לעשות מלאכה, הם יגידו לנו "זה אתם החלטתם שלחתוך נייר טואלט זאת מלאכה…"
הרב שלזינגר משיב: "ההסבר לזה מאוד פשוט ומאוד ברור. אם כואב לך הרגל, אתה הולך לרופא. הוא אומר לך לבלוע כדור ואתה בולע. אם אתה רוצה להתחכם איתו, תגיד לרופא שלא כואב לך הפה, אז למה לבלוע דרך הפה? מה שכואב זו הרגל, אז מה אתה נותן לי כדור לבלוע דרך הפה?
"אלא מה? בנושאים רפואיים אנחנו סומכים על הרופא שהוא למד והוא יודע. נכון? וככל שהרופא יותר חשוב ויותר מפורסם אנחנו סומכים עליו יותר. אז גם בהלכות אנחנו סומכים על גדולי התורה ועל הרבנים. אם אתה רוצה לדעת מה אסור ומה מותר אתה שואל את הרב, והרב יודע איך פוסקים הלכה.
"אם אתה רוצה, תשאל והרב יסביר לך, בדיוק כמו שהרופא יסביר לך שהכדור מגיע מהפה למערכת העיכול, מתמוסס ופועל את הפעולה שלו שמשפיע גם על כאבי הרגליים. גם הרב יסביר את ההסבר שהמלאכות של שבת נלמדות מהמשכן וכל מלאכה שהיתה חשובה במשכן וכן הלאה".
למה לא אמרתם לנו?
"זכיתי להכיר עשרות רבות של בעלי תשובה שהגיעו מהעולם המופקר והמבולבל, והתקרבו ליהדות, עד שהפכו להיות יהודים יראים ושלמים, ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.
"אני רואה אצלם שיותר ממה שהם מצטערים על זה שהם לא זכו ללמוד תורה מגיל צעיר ולשמור מצוות, יותר מזה הם מצטערים על חיי ההוללות וההפקר בהם חיו לפני שחזרו בתשובה, הם מצטערים על כך שאף אחד לא אמר להם כלום.
אף אחד לא טרח לגשת אליהם וללמד אותם מעט תורה. עד שהם לא גילו את התורה בכוחות עצמם, לא היה להם מושג לגביה, ועל זה דווה ליבם. הם זועקים ומתחננים, יהודים יקרים, זכיתם להיוולד חרדים, זכיתם ללמוד תורה ולדעת איך מקיימים מצוות, למה לא התאמצתם יותר לבוא וללמד גם אותנו? למה?
"הם הרי חיים בניתוק מוחלט מהתורה. פעם עוד היו קצת ערכים, היום גם זה כבר אין. בתקשורת שלהם המצב גרוע, שלא לדבר על אכילת נבלות וטריפות, אין להם שום קווים אדומים כיום בכל מה שקשור ליהדות ושמירת מסורת, ולכן האחריות שמוטלת עלינו גדילה שבעתיים, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי להציל יקר מזולל ולקרב את לבם לאבינו שבשמים".