מדוע אין פסול של תעשה ולא מן העשוי בסוכה שנבנתה תחת התקרה? │ מדוע אסור לישון תחת המיטה בסוכה? │ ובאיזה אופן סוכה צריכה מזוזה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ו סעיף ג' ברמ"א – סימן תרכ"ז סעיף ב']
סוכה תחת תקרה
סוכה שבנו אותה תחת תקרת הבית, ואחר כך הסירו את התקרה מעל גבי הסוכה, מבואר ברמ"א, שאין בזה חסרון של 'תעשה ולא מן העשוי', משום שהפסול של תעשה ולא מן העשוי, שייך רק באדם שמסכך את הסוכה באילן המחובר לקרקע, ואחר כך קצץ את האילן, מה שאין כן באופן הנ"ל, שאין כאן פסול בסוכה עצמה, אלא הפסול הוא רק בתקרה שמעליה, וממילא הסוכה כשירה.
כיסה הסוכה מחמת גשמים וחזר ופתחה
המשנה ברורה הביא לעיל, שיטת הב"ח שמחמיר בזה וסובר, שסוכה כזאת שעשו אותה תחת תקרת הבית, ואחר כך הסירו את התקרה מעל גבי הסוכה, הדין הוא, שיש בזה חסרון של תעשה ולא מן העשוי, והסוכה פסולה, אבל גם לפי דעת הב"ח, אם עשו את הסוכה תחת כיפת השמים, אלא שאחר כך מחמת סיבה כל שהיא, כיסו את הסוכה בגג, כגון שירדו גשמים, ואחר כך שוב פתחו את הגג וגילו את הסוכה, הסוכה כשרה, כיוון שבשעת עשייתה היא נעשתה בהכשר.
גג סוכה המחובר עם צירים
אומר הרמ"א, אדם שיש לו סוכה שהיא תחת כיפת השמים, שהיא סוכה כשרה, והנה הוא רואה שגשמים ממשמשים ובאים, והוא סוגר את הגג שעל גבי הסוכה, וחוזר ופותח אותו, אם זה עשוי בצירים, הסוכה כשרה, וגם משום יום טוב אין בזה בעיה, לא משום סתירה ולא משום בניין ביום טוב, כיוון שזה כמו פתח, וכשם שמותר לסגור ולפתוח את הדלת והחלון, כך מותר לסגור ולפתוח את התקרה עם הצירים, רק שיזהר שלא ישב תחתיהם כשהם סגורים, כיוון שאז הסוכה פסולה, ואם אין צירים לגג, מותר לפתוח ולסגור על ידי עכו"ם, כיוון שזה נחשב שבות דשבות במקום מצוה, ואם כל השנה הגג קבוע במסמרים שפתיחתם אסורה מן התורה, ושכח לפתוח את המסמרים עד כניסת החג, הפמ"ג מסתפק בזה האם מותר אמירה לגוי בזה, וסיים, שחלילה לו להורות היתר בזה, משום שיש בזה איסור דאורייתא של בונה וסותר, ואפילו אמירה לעכו"ם אסורה בזה.
מזוזה בסוכה
חדר שאדם גר בו תמיד במשך כל השנה, ולאותו חדר יש גג שאינו כשר לסוכה, ובסוכות מסיר את הגג, פטור ממזוזה, כי בשבעה ימים זה לא נקרא קבע, והרי סוכה אינה חייבת במזוזה, משום שאינה נחשבת קבע, ואם יש לו שני חדרים אחד לפנים מן השני, אם הולך מחדרו לסוכה, פתח הסוכה צריך מזוזה בגלל החדר שלו, דהיינו, החדר צריך מזוזה, ויקבע אותה בצד הימני שהוא נכנס בו לחדר, ולא בצד הימני של הסוכה, אבל אם הסוכה היא חיצונית, והחדר הוא פנימי בעניין שהפתח הוא מחדר הסוכה, וכשהוא מגיע מרשות הרבים, הוא נכנס קודם לסוכה ואחר כך לחדר, חייב לקבוע מזוזה גם בסוכה, משום שהיא בית שער לחדר הפנימי.
שינה תחת המיטה בסוכה
צריך לשבת באוויר של הסוכה, ומי שישן תחת המיטה בסוכה, אם אותה מיטה גבוהה י' טפחים, לא יצא ידי חובה, ובשער הציון מביא שני טעמים לפסול את השינה תחת המיטה בסוכה, או משום סוכה תחת סוכה, או משום פסול מדרבנן, ומבואר במשנה ברורה, שלא צריך שיהיו דפנות תחת המיטה, אלא אפילו אם יש במיטה רק ארבעה רגלים, נחשב כאוהל כדי לפסול את מי שישן תחת המיטה בסוכה.
שינה תחת הכילה בסוכה
אדם הישן תחת הכילה בסוכה, דהיינו, יש במרכז החדר כמין אוהל, ויש בו ארבעה עמודים ועליהם סדינים, והעמידו שם מיטה, והסדינים אינם קבועים במיטה אלא הם קבועים על גבי קרקע, אם יש גובה של י' טפחים מהקרקע לסדינים, הדין הוא, שלא יוצאים בה ידי חובה, אבל אם יש שם פחות מי' טפחים, זה לא מעכב, וכן אם אין בגג רוחב טפח, זה לא נחשב אוהל, ולא חוצץ בינו לסוכה, אבל אם בגובה של ג' טפחים מראש הגג, יש בה רוחב טפח, אז זה נחשב כמו שיש ברוחבו טפח, כלומר, צריך שבגובה ג' טפחים מראש הגג, לא יהיה מרחק של טפח בין שתי המחיצות, וכן צריך שהסדינים יהיו באלכסון כל הזמן, אבל אם הם לא באלכסון עד הקרקע ממש, אלא יש הפסק אוויר בינם לבין הקרקע בשיעור של טפח, אז יוצא שאותו טפח נחשב כמחיצה, וכל הגג שעל גביהם נחשב כגג, ואז יש כאן אוהל על אותו מיטה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א