"עץ ארז ואזוב…"
כאשר הגיע לידי גמר טוב השידוך לבנו של רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, עם נכדתו של מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, היה חשוב מאוד לרבינו שבנו לא יבוא חלילה לידי גאווה, ולכן לקח אותו לשיחה מיוחדת לפני תפילת מעריב בליל שבת.
בדרך כלל היה הולך רבינו בזמן זה עם הגה"צ רבי אליהו ויינטרוב זצוק"ל ומשוחח עמו, הפעם הלך כאמור עם בנו ואמר לו את הדברים הבאים:
לאחר שאחד מבניו של ה'בית הלוי' השתדך, המחותן שלח לחתן שעון זהב יקר נדוניה לכבוד האירוסין. החתן, בנו של ה'בית הלוי', זחה עליו דעתו שקיבל כזו נדוניה. ה'בית הלוי' שם לב לכך ואמר לו: "המתנה הזו שקיבלת איננה כי מעריכים אותך, אלא מכיוון שאני המחותן שלהם, זה גרם שתקבל כזו נדוניה"…
החתן היה חריף ואמר לאביו ה'בית הלוי': "אם כך, המתנה הייתה צריכה להיות הרבה יותר גדולה"…
אמר לו ה'בית הלוי': "אתה צודק, באמת המתנה היתה צריכה להיות הרבה יותר גדולה, אבל מה נעשה שאתה נמצא באמצע"…
אמר רבינו לבנו החתן: "אנחנו הולכים לזכות להשתדך עם רבי מיכל יהודה, אבל דע לך, לא בגללך זה נעשה, אלא בגלל שרוצים אותי כמחותן".
רבינו , אשר ענוותנותו המופלגת ידועה לכל, היה מוכן לדבר כך, העיקר שבנו לא יכנס חלילה לזחיחות הדעת.
כידוע, רבינו מעולם לא דיבר אף על גדלותו של אביו, מרן הסטייפלער זיע"א, וודאי לא על עצמו ולא על ייחוסה החשוב והמכובד של המשפחה. אבל כאן חרג מהנהגתו כדי להעביר את המסר.
(מגזין במה הביא לדפוס: הרב ישראל קוטלר)