שאלה: אחד מבני עלייה אשר מקפיד מאוד על מאה ברכות בכל יום ועל תשעים אמנים, מחזיק באופן קבוע בתיק שלו שני 'מונים' מפלסטיק שיש בהם גלגלי ספרות מ-1 עד 0 ובכל לחיצה משתנה בספרה אחת, וכל ברכה שהוא עושה, הוא לוחץ על המונה של הברכות, ובכל אמן שעונה, הוא לוחץ על המונה של אמנים, וכך יודע כמה ברכות ואמנים צבר וכמה עליו להשלים.
ושאלתו בפיו, האם בשבת מותר להשתמש במונה זה, או שמא הלחיצה שמעבירה ספרה נחשבת כותב. למשל, כשעובר משלושים וחמשה לשלושים וששה, הרי העביר את הספרה 6 ליד הספרה 3, וכך כתב 36. או שמא, כיון שהמספרים כתובים, והוא רק מצמיד אחד לחברו, אף שנוצרת מזה משמעות, אינו נחשב כותב.
תשובה: הדבר מותר מעיקר הדין, ובעל נפש יחמיר לעצמו. שהנה דנו הפוסקים בסי' ש"מ בספר שכתוב עליו אותיות בחודי הדפים, אם מותר לפותחו ולסוגרו בשבת, שבפתיחה הרי הוא מוחק ובסגירה הוא כותב. הרמ"א התיר והלבוש אסר, והמשנ"ב הכריע להתיר וכתב דאם יש לו ספר אחר לא ישתמש בספר זה.
ובנדון השאלה מדובר במספרים שלמים ודינו כמקרב אות לחברתה, וכתב מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א בספרו 'שאלת משה' – 'שערי הכתב' (שיעור ס"ג ס"ד) בשם ה'אבני נזר', שמקרב אותיות שלמות בוודאי לא נחשב כותב, לכן בנ"ד יש להקל מעיקר הדין, אך כיון שיש פוסקים שמדמים אותיות שלמות למקרב חלקי אותיות, לכן בעל נפש ראוי לו להחמיר.