בסוף שבוע זה, יערך ע"י ארגון 'דרשו' כינוס 'סדר הכנה' ובו משתתפים מדי שנה למעלה מ 2000 בני ישיבות שמסיימים את הישיבה קטנה ועולים לישיבה גדולה. אירוע זה במעמד מרנן ורבנן גדולי הדור, הופך משנה לשנה לאחד מהאירועים שחובה להיות נוכח בהם, כדי לקבל הכוונה וחיזוק לקראת העלייה לישיבה גדולה.
אנו מציגים בפניכם קטעים מתוך דברי הגה"צ רבי בנימין פינקל שליט"א, משגיח דישיבת מיר, ב'סדר הכנה' תשע"ט. (שנה שעברה, בעקבות המגבלות לא התקיים הכנס)
כשאני הייתי בחור בישיבה, לא היה לנו מתח בתקופת הסיום של הישיבה הקטנה. לא היו לנו כל כך הרבה התלבטויות. היו שלוש או ארבע אופציות, כל אחד החליט להיכן הוא מעדיף ללכת, וכמעט לא היה מצב כזה שבחור רוצה ללכת לישיבה מסוימת והוא לא התקבל בה.
היום השתנו הדברים, יש מתח גדול ותחרות קשה בנושא הזה, ואצל חלק מהבחורים הכניסה לישיבה הגדולה היא מלכתחילה במצב של 'בדיעבד', כי הם העדיפו להיכנס לישיבה אחרת שנראית להם טובה יותר או מתאימה יותר עבורם.
בחורים צריכים לדעת שיש הפתעות ויש אכזבות בכל שטחי החיים. אנחנו מקווים שכל ההפתעות יהיו לטובה, הלוואי, אבל יש גם מקרים הפוכים, וצריכים לדעת שלפעמים דווקא הישיבה שאולי לא ריצת בה מלכתחילה היא דווקא הישיבה הכי מתאימה לך, ורק בישיבה הזאת אתה תצליח לגדול בסייעתא דשמיא.
זה נכון גם לכיוון ההפוך. קורה שישיבות לא רוצות לקבל בחורים מסוימים, ורק בלית ברירה מקבלים אותם מסיבות כאלו ואחרות, ולאחר זמן מתברר שהבחור הזה שהתקבל בדיעבד לישיבה, הוא הופך להיות 'פאר הישיבה'.
הרי הישיבות לא יכולות לדעת באמת מי בחור טוב ומי לא. עושים טלפונים, בירורים, ומקבלים רושם כזה או אחר שלפיו מקבלים החלטה. פעמים רבות הרושם הזה שגוי או לא מדויק.
כך גם לגבי חברותא. לפעמים יש הפתעות לטובה ולפעמים אכזבה קשה. בחרת חברותא שנראה לך מתאים מאוד, ובפועל הלימוד אתו לא כל כך מצליח. לפעמים האכזבה מוטעית ומבוססת על טעות בתפיסה, ולפעמים זאת אכזבה נכונה.
מה שחשוב לדעת בכל המצבים ובכל הניסיונות שהזכרנו, זה שאם תתמיד ותעבוד, תשקיע ותתאמץ, בסוף תראה שהקב"ה לא עוזב אותך אפילו לרגע אחד. הכל מכוון משמים, ואנחנו צריכים להתמודד עם הניסיונות, לנסות שוב ושוב עד שנצליח בעזרת ה'.
זה חשוב במיוחד כעת, כשאתם עולים לישיבה הגדולה, חלקכם עומדים לחוות קשיי הסתגלות, אפילו קשיים גדולים. הייתם רגילים לחממה מסוג אחד, ואתם עכשיו עוברים למקום עם סגנון התנהלות שונה לחלוטין…
אף פעם אסור להתייאש. קודם כל צריך להתפלל לקב"ה, ולאחר מכן לבקש עזרה ממי שיכולים לעזור אם זה המשגיח או הר"מ וכו'.
כי עיקר פעולת היצר היא להביא את האדם לשברון לב ולייאוש. הוא רוצה שבחור יחשוב שנסגרה בפניו הדלת, והוא כבר לעולם לא וכל להצליח. אבל האמת היא שאין דבר כזה, הדלת אף פעם לא נסגרת והקב"ה תמיד עוזר בכל מצב ובכל מקום. כל מה שאנחנו צריכים זה סבלנות, והחלטה נחושה של כל אחד ואחד שלא לוותר, להמשיך להתעקש, להמשיך ולהתאמץ עד שנעלה לפסגת מרומים ולשיא ההצלחה. לא להתפשר על פחות מהשאיפה הזאת. צריכים רק להשקיע והקב"ה כבר יהיה עם הבחור המתאמץ…
הגמרא בבבא בתרא (ע"ה ע"ב) אומרת: "אמר רבה א"ר יוחנן לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא. ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה".
ומי יהיו המזומנין לירושלים של עולם הבא? מי שיתחזק בשמירה על קדושת העיניים, בשמירה על קדושת הלשון, הוא זה שיזכה ויעלה.
חזקו ויאמץ לבבכם ונזכה שיקויים בנו "אשריכם בעולם הזה, וטוב לכם בעולם הבא".