"משנכנס אב ממעטים בשמחה" אמרו חכמים : "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", שנאמר: "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" (תענית כ”ו, ל)
"ממעטים בשמחה" – האם אין שמחים כלל? לדעת משנ"ב עפ"י המג"א ודעת התוס' – "אין שמחים כלל". אמנם, לדעת רוב הפוסקים ממעטים רק בדברים שתיקנו חכמים כדלהלן, ובכל אופן ובכל עת "פיקודי ד' ישרים משמחי לב" ו"עבדו את ד' בשמחה" (פרט ללימוד תורה ביום תשעה באב עצמו). ותמיד יש לקיים את מצוות הבורא יתברך, באהבה ובשמחת הלב, בשלימות.
הכניסה לחודש אב
כתב "בן איש חי" בהקדמה לפרשת דברים: "חודש זה נקרא אב, שהוא עתיד להיות אב לכל החדשים, מאחר שנעשו בו רעות, מוכרח שיהיו בו טובות מרובות יותר מכל החדשים, על דרך הכתוב "שמחנו כימות עיניתנו"
מנהגים שלכל העדות מכניסת ראש חודש אב
בן ישראל שיש דין ודברים עם גוי, ישתמט ממנו בימים אלו, כי "ריע מזליה" (שולחן ערוך תקנ"א, א)
א. איסור בנין של שמחה
- אין לצבוע בבית, לסייד, לקשט (גבס, טפט) אפילו התחילו קודם ראש חודש (בא"ח דברים, ג). ואין שותלים נטיעות ופרחים לנוי, בגינות או באדניות (אף לא לקראת שמיטה). המשך שיפוצים לצורך מגורים הכרחיים – מותר עד תשעה באב אך לא לנוי והרווחה.
- 2. מותרים: תיקוני אינסטלציה, צביעה אחרי שריפה ר"ל, סיוד עקב רטיבות או עובש (קובץ מבית לוי י"ג, עמ' כ"ג). מותרת, התקנת דוד שמש, סורגים, טלפון נייח, מזגן בלי הגימור הסופי (שמעתי מהגרי"ש אלישיב זצ"ל).
- אין חותמים חוזה על קניית או שכירת דירה אא"כ בחשש הפסד או שמא יקדים אחר, ויחתמו על זיכרון דברים בלבד. ואין נכנסים לדירה חדשה אא"כ בצורך גדול כגון מחמת שכירות יקרה, ובתנאי שיקדימו הכנסת חפצים לפני ר"ח (שו"ת לבושי מרדכי א, ק"א). וברכת "הטוב והמטיב" מברכים אף בימים אלו (ביה"ל רכ"ג, ג). וכידוע, מרן החזון איש זצ"ל לא הייתה דעתו נוחה מחיפוש דירות בבין המצרים.
- 4. ניקוי הבית: יש להימנע בימים אלו מלנקות את הבית כרגיל (בפרט בירושלים ת"ו) אלא א"כ בשינוי, בהפחתת חומר הניקוי ובוודאי שאין להשתמש בפוליש (מבריק) ולא לצחצח חלונות ופנלים (שו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל ד, ד בשם הגר"ש מסלנט זצ"ל ובאורחות רבנו ד, קל"ג בשם מרן החזון איש זצ"ל). אמנם, במקום שיש ריבוי לכלוך – מותר, וכשהתינוקות יושבים על הרצפה, מנקים כרגיל – התעוררות תשובה ג, ל.
ב. נגינה
אסורה, נגינה, אפילו לא לפרנסה ואף לא לפני גויים, אלא א"כ נגן מקצועי שאין לו מה שיאכל (בן איש חי). העוסקים במקצועות המוזיקה – עיבוד, הלחנה, הקלטות – מותרים בצנעה. לדעת בעל אגרות משה, אין להשמיע מוזיקה, אף לא לקטנים משהגיעו לגיל חינוך (6 – 7). ונראה, שיש להימנע אף משירה בפה – אלא אם כן, לצורך התעוררות בתפילה או בלימוד או למי שסרה ממנו חדוות החיים, ובצנעה – דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל. המתפרנסים מלימוד נגינה, ויש להם הפסד ממון , ואיבוד זמן הלימוד, אפשר להקל, "עד שבוע שחל בו".
ג. נסיעות וטיולים
ראוי להימנע, מנסיעות בדרכים או באמצעים שיש בהם סכנה, בפרט מטיסות שאינן הכרחיות (קובץ מבית לוי י"ג, עמ' כ"ב) פרט, לצורך מצוה או לקברי צדיקים (יום פטירת האריז"ל ה' מנ"א) או ביקור בארץ ישראל, זהירות מיוחדת, בימים אלה, בשימוש בטרמפים.
ד. שידוכים
בני ספרד – נמנעים מראש חודש מעריכת מסיבת "אירוסין" ורק עושים "וורט" (משמעות השו"ע תקנ:א ,ב בן איש חי דברים ובכה"ח בני אשכנז – מותרים בכיבוד קל בלי ריקודים ונגינה ורק בשירה בפה (משנ"ב, ט"ז)
ה. קניות
ממעטים במשא ומתן כולל קניית חפצים, בגדים, רהיטים אפילו שאינם טעונים שהחיינו, ואפילו לצורך שימוש אחר תשעה באב , ואפילו לא עבור קטנים (שמעתי מהגרי"י פישר זצ"ל) – ובפרט לא תכשיטי זהב וכסף. אפילו לא נעלי "תשעה באב" אא"כ אין אחרים, יקנו פשוטים (קרוקס) –הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
קניות המותרות
א. מותרת קניית צרכי נישואין הסמוכים לאחר תשעה באב (משנ"ב, י"ד). ב. לצורך פרנסה, מותרת אפילו קניית רכב, ולברך שהחיינו לאחר ת"ב. (ברכב משפחתי מברכים "הטוב והמטיב", ברכה המותרת בימים אלו).
ג. מותר לקנות מצרכי מזון, כולל בשר שהרי אכילת בשר מותרת בשבת, ובסעודת מצוה וכו')
ד. דבר אבד, כגון שהמחיר עלול לעלות או כשישנה הזדמנות חד פעמית מותרת (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) ועדיף לקנות ולבוא לקחת אחרי תשעה באב.
ה. מותר להזמין רהיט ויש לקבלו אחרי ת"ב, הגיע לפני – יש לכוון שלא לזכות בו אלא לאחר ת"ב.
ו. צרכי בריאות הגוף – מותרת קניית מאורר, משקפיים, שעון, הלבשה אישית. כשאין יותר. ושמעתי מהגר"י פישר זצ"ל שעד שבוע שחל בו ת"ב עדיף לקנות לבנים וגרבים חדשים מאשר לכבס ישנים (לבני אשכנז).
ז. קניית ספרים – מותרת, כל הנחוץ ללימוד, והוא הדין ציצית תפילין ומזוזות (דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל).
ח. קניה ונתינת מתנות – כנראה מותר (לתקן שנאת חינם).פרט ליום ת"ב עצמו ואמר לי הגרי"ש אלישיב זצ"ל – "לא זר פרחים מפואר".. מתנה לבר מצוה, ברית – נחשבים כ"דבר אבד" כי אם לא יתנו כעת, אולי לא יתנו לעולם (הגר"י שורץ שליט"א). מתנה ללידה עדיף לתת לתינוק ולא ליולדת (שמעתי מהגרי"י נויבירט זצ"ל).
ו. עשיית בגדים
- אין לתפור, לסרוג, לרקום בבגד חדש, אפילו לא ייגמר קודם ת"ב (בן איש חי) איסור מיוחד בתפר או רקמה של שתי וערב (שבטלה אבן השתייה), מצוי בתיקוני גרביים. להגר"ע יוסף זצ"ל אין לעסוק אפילו לא בגזרות בבד. ויש מתירים (בצל החכמה ושבט הלוי).
- תופרת מקצועית: שנמסרה לה העבודה לפני ראש חודש. מותרת להמשיך ולתפור עד שבוע שחל בו (באור הלכה) – אפילו במכונה ובמעשה אומן, השנה – עד שבת ח' באב. אך אין להעביר את הבגד ללקוחה אלא אחרי תשעה באב.
- תיקונים בבגד ישן: תפירת כפתור, קרע, טלאי מותרים (כף החיים) אך אין ראוי לאגור את כל התיקונים המצטברים בשנה, לימים אלו (הגר"מ פינשטיין זצ"ל) אבל, תפירת בגד מחדש אחרי פירוק, והפיכת חצאית מצד לצד מוגדרת ככיבוס ואסורה. (מרן החזו"א זצ"ל) מכפלת בבגד חדש – אסורה כסיום בגד.
- וילונות כלי מיטה – מותר לתפור, כיון שאינם בגד. ומכל מקום אין לתלותם אלא כשיש צורך כגון: צניעות, הגנה משמש וכדומה (מהגר"מ הלברשטם זצ"ל)
- אריגת גובלן, כיסוי חלות, שטיחונים – מותרים (שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל) מותר לנערות במחנה קיץ לעסוק בעבודות ריקמה – הגרש"ז אויערבך זצ"ל בשלמי מועד עמ' תפ"ט והליכות שלמה עמ' תכו.
אכילת בשר ושתיית יין
השנה האיסור מתחיל לכל העדות ממוצ"ש "מטות מסעי" ליל ב' באב. סיבת האיסור: בטלו קורבנות, בטל ניסוך היין ולא משום אבלות (אבל ר"ל מותר בבשר ויין "תנו יין לאובד וגו'")
איסור אכילת בשר כולל: בקר, עוף, ואפילו תבשיל שנתבשל עם בשר ואפילו רק מרק צח שהתבשל בו עוף – אסורים. דג ומאכלים בטעם בשר (טבעול) – מותרים. נפלה חתיכת בשר בתבשיל – יש פי שישים מותר התבשיל מותר באכילה.
איסור שתיית יין כולל: מיץ ענבים, מיץ צימוקים, תבשיל או עוגה שיש בהם יין. אם טעם היין מורגש – אסורים (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלא כט"ז) אבל משקה בטעם יין – מותר. מותרים בשתייה: ויסקי, קוניאק, ליקר, ערק, וודקה וכדומה (לא נוסכו על גבי המזבח) מעט יין כדי להירדם כשאין כדור שינה – מותר (שדי חמד).
יוצאים מן הכלל באיסור בשר ויין
א. חולה ר"ל, מחלים, וחלוש – מותרים בבשר, ואם די להם בעוף – יעדיפו עוף (רוב הקרבנות מן הבקר).
ב. מעוברות ומיניקות – מותרות בבשר עוף עד ז' באב וכן יולדת תוך שלשים ללידה – מותרת בבשר.
ג. קטנים – לדעת המשנ"ב אין להאכילם בשר. אך הביא בשם החיי אדם – שאין להחמיר בקטנים לפני גיל מצוות, אלא בשבוע שחל בו (השנה – אין "שבוע שחל בו"), אף למחמירים: המנהג למעשה: שעד גיל חינוך 6-7 – אין לאסור (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שו"ת דברי יציב לאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל או"ח ב, רל"ו וחנוך לנער להגר"י בלוי זצ"ל כ"א, ה).
לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל – בשר שנשאר משבת מותר לקטנים אף שהגיעו לגיל חינוך. ולגרי"ש אלישיב זצ"ל – לילדים שהגיעו לגיל חינוך (6-7) אף בנשאר משבת, אין להאכילם, רק עוף או תבשיל של בשר.
ד. הטועה וברך על בשר או יין – יטעם מעט (שדי חמד ושבט הלוי)
ה. סעודת מצוה: כל שנה, מראש חודש עד שבוע שחל בו – כל המשתתפים מותרים בבשר ויין. משבוע שחל בו – מותרים בעלי השמחה, קרוביהם ועוד עשרה וכן הנשים אם מוזמנות תמיד לשמחה כזו, אך אסור לשלוח הביתה. השנה, שאין שבוע שחל בו, מותר להשתתף ולאכול בשר ויין לכל שירצה, עד שבת חזון ח' אב.
מהי סעודת מצוה: ברית מילה (אפילו שלא בזמנה) פדיון הבן (אפילו נדחה) ובעלי הברית מותרים בכל הסעודות באותו יום (התעוררות תשובה), סעודת בר מצוה: ביום שהגדיל או כשהחתן דורש – (חיי אדם).
ו. סיום מסכת: אם רגילים לעשות תמיד סיום בסעודה. מותרים בבשר ויין. סיום לעניין זה: ספר במקרא (ישועות מלכו עשה סיום במוצאי ת"ב על איכה). מסכת משניות (לגר"ע יוסף זצ"ל אם למד שלא בעיון – יעשה לעצמו בלבד). כולל אבות דרבי נתן או מסכת סופרים אבל לא מסכת דרך ארץ – מהרש"ם. סדר משניות – אפילו לא בעיון, מסכת בבלי או ירושלמי וכן המסיים חיבור ספר.
כשמסיימים במחנה או קייטנה– מותרים כולם בבשר (קיצור הלכות בין המצרים לגר"מ פיינשטיין זצ"ל (והסכמת הגרש"ז אויערבך זצ"ל). אבל לא יוזמים "סיומים" לשם כך.
הערה: לעניין טעימה בערב שבת, ממאכלי שבת חזון – להלן.
איסור כיבוס וגיהוץ
לבני אשכנז: האיסור מראש חודש. לבני ספרד: השנה – רק בתשעה באב עצמו. האיסור כולל: אפילו להניח לאחר ת"ב, ואף לא למסור למכבסת גויים, כולל ניקוי יבש (אגרות משה) גיהוץ ככיבוס (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) מותר במכבסת אשכנזי לכבס לבני ספרד,
ניקוי כתם מקומי בבגד: מותר, אפילו נתלכלך לפני ר"ח, אבל רק כשאין אחר. ומותר אפילו ישנם שלשה כתמים בשלשה מקומות בבגד – כי אין בזה שמחה, והסחת דעת מהאבלות (הגרי"ש אלישיב זצ"ל). ניקוי אבק במברשת: כף החיים והחזון איש – אסרו. אבל כשהדבר נוגע לכבוד הבריות – מתירים.
צחצוח נעליים: בשעת הצורך, מותר ללא הברקה. לכבוד ש"ק (אף בני אשכנז) מותר כרגיל (אג"מ). ולדעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל – אכן, שלא לכבוד שבת – יש להימנע.
יוצאים מן הכלל באיסור כיבוס
א. לכלוך שאם לא יכובס מיד, לא יתנקה מן הבגד – מותר לנקותו.
ב. התלכלכו כל בגדיו מותר לשטוף במים בלי סבון כולל גרביים לבנים (כתם מקומי מותר כנ"ל אפילו בסבון)
ג. בגדי ילדים קטנים, מותר לכבס ואף למלא מכונה: עד גיל 5-6 (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל). והוסיף: ומה שכתב במ"ב, פ"ג "מ"מ לא יכבסו הרבה ביחד", הדבר אמור ביחס לאופני הכיבוס שנהגו בעבר, אבל בכיבוס ביתי במכונת כביסה, לא נאמרה מגבלה זו, ואף מותר לתלותם בפרהסיה, כשניכר שהם של קטנים (כל זה מדברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל) כולל כלי מיטתם ומצעים (שמעתי מהגר"מ הלברשטם זצ"ל)
בגדי ילדים הגדולים יותר, מותר לכבס – רק עד שבוע שח"ב (לאשכנזים) בגד בגד, לפי הצורך. התלכלכו כל בגדי הילד ולצורך ש"ק – יש להתיר אפילו בגיל 8 – דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל.
ד. מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר (אף לגדול) לכבס מראש חודש עד השבת (משנ"ב תקנא, כ"ט). ה. כיבוס פאה (כשרה): הגרח"פ שיינברג זצ"ל הקל. לגרי"ש אלישיב זצ"ל רק אם אין כיסוי אחר ומשום כבוד הבריות – לכל הדעות, מותרים ריענון והתזת ספריי.
לבישת והצעת מכובסים
לבני אשכנז – מראש חודש לבני ספרד – השנה, מותר עד שבת חזון ח' אב.. האיסור כולל: מגבות, מפות שולחן, כלי מיטה. ורשאים בני אשכנז לתת לספרדים להסיר חידושם מהכביסה, עד שבוע שחל בו (כגון לנוח מנוחת צהריים על סדינים שלא הספיקו האשכנזים להכין לעצמם – כדלהלן) לפני ר"ח.
סדר החומרה בלבישת הבגדים
אין ללבוש מכובסים ומגוהצים, לא בגדי שבת בחול וכל שכן לא חדשים אפילו אינם ראויים לברכת שהחיינו.
הלכה למעשה: בגד של זיעה: לבנים, גרביים וכן חולצה הנוגעת בבית השחי (כשלובשים גופיה קיצרת שרוולים) במקומות החמים. נהגו להקל, למי שסובל מהזיעה. להחליף למכובסים (שו"ת שלמת חיים ד, ד – גרביים ומטפחות. שו"ת קנין תורה א, קט מועדים וזמנים ח, שלח וערוה"ש יו"ד שפט, ו).
וכן הורני הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ביקש שאביא לו שו"ע יו"ד והראני בפתחי תשובה שפ"ט, ד והוסיף, "אף שיש מדייקים לא כן". ועל כן, לדבריו, מן הדין, אין חובה להכין חולצות שבבית השחי נוגעות בגוף, כנ"ל, ויש שנהגו להחמיר, בפרט ב"שבוע שח"ב".
היתרים מיוחדים
א. לצורך השתתפות בשמחת ברית מילה (ההורים המוהל והסנדק – אף בגדי שבת) פדיון הבן ובבר מצוה הבחור והוריו – גם בגדי שבת (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) וכן הסבא יכול לחבוש השטריימל או כובע של שבת (הגרש"ז אויערבך זצ"ל)
הערה: בבר מצוה אפילו ביום הבר מצוה או כשהנער דורש לא ישיר חזן ואין להשמיע מוזיקה אפילו מוקלטת (כן הורני הגרש"ז אויערבך זצ"ל לקראת בר המצווה של בננו היקר שלמה נ"י שנערכה בליל א מנחם אב).
ב. לצורך שידוכים – אורחות רבינו ב, קל"ב שהחזו"א התיר כדי להיפגש ללבוש אפילו בגד חדש וכל שכן מכובס. והגרי"ש אלישיב זצ"ל הורני: "אם נראה שדבר זה יכול להועיל – מותר ללבוש בגדי שבת". ומ"מ לא לכבס או לגהץ, בכל הנ"ל. ג. לצרכי בריאות. כגון המאושפז בבית חולים ר"ל מותר ללבוש מכובסים. ד. כשצריך להיפגש עם אנשי שררה ושלטון או לצורך פרנסתו – שו"ת אגרות משה ובצל החכמה ד, קלח. ה. כיפה, כובע ופאה מותרים בחבישה אפילו מכובסים.
הכנה לצורך הלבישה
בני אשכנז לקראת ר"ח ובני ספרד לקראת תשעה באב. יש ללבוש הבגד זמן מה, לדברי בן איש חי דברים, ו הובא בכף החיים, צא – שעה אחת. ואמר לי הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבימים מאד חמים די ברבע שעה בגד בגד ולא כמה בגדים זה על זה. שלא כ"דעת קדושים" יו"ד שפ"ט שאפשר מספר בגדים יחד לשעה.
לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל (ילקוט יוסף ח"ה עמ' תקס"ד) יש להכין גם לבנים וגרביים לפני שבוע שחל בו ע"י לבישתם חצי שעה. בגדי ילדים עד שהגיעו למצוות – אין צורך להכין (שמעתי מהגרי"י נויבירט זצ"ל).
הכנת בגדי איש על ידי אישה
בני אשכנז שלא יספיקו להכין בלבישה את בגדיהם המכובסים לפני ראש חודש ובני ספרד – שלא יספיקו להכינם לקראת "יום תשעה באב" יש שאסרו לאשה או אחות ללבשם במקומם לזמן מה, משום איסור "לא תלבש" (דעת הגר"א נבנצל והגר"י טשזנר שליט"א, ולדעתם, הוא הדין בזוג הבא לכותל המערבי ומחויב בקריעה, ויש עמם חולצה ישנה אחת, שלו או שלה – אסור לגבר ללבוש את שלה ולה את של הבעלה, לקריעה (אפשרי מן הדין לקרוע באותו בגד עד 5 פעמים), משום שאיסור "לא יהיה כלי גבר על אישה" דאורייתא וחובת קריעה דרבנן, והעיר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל , שיתכן, מכיוון שחולצה קרועה אין הדרך ללבשה אלא נזרקת לפח (שהרי אסור לאחות ולתפור את הקרע שקריעו בכותל), ועל כן, יתכן שלאחר שקרע האיש, שוב אין על החולצה שם חולצה של איש, ויהיה מותר גם לאישה ללבשה לקריעה. ויש לציין, שבשו"ת מנחת יצחק ב, ק"ח אוסר לאישה ללבוש בגד פנימי של בעלה אפילו בצנעה בשעת הצורך , שעל כל פנים עוברת על איסור דרבנן.
שכחו להכין – אפשרי בשבת להחליף בלא לומר שמכינים לימות החול ועדיף להחליף לפני הליכה לתפילה או לאחר מנוחת הצהריים. מגבות שלא הוכנו אפשר לחלקם בשבת בין הנוטלים ידיים לסעודה, וינגב כל אחד במגבת אחרת. שכחו גם בשבת: יש שהתירו להניח הבגד על הרצפה (במקום שאינו נקי לגמרי) במשך כחצי שעה. או לדרוך ולרמוס עליו, אולם שמעתי ממרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאין לסמוך על זה אלא לעניין לבנים וגרבים (למחמירים להכינם), ולדעתו, מועיל יותר, להניח את הבגד המכובס תחת המזרן, ולישון עליו בלילה.
איסור רחיצה
מעשי השנה רק לבני אשכנז – מראש חודש. והאיסור להם: אפילו בצונן כל הגוף בבת אחת. ויש לציין, שאף לבני ספרד – לדעת הבן איש חי אפילו מראש חודש אין מתרחצים אלא כשמזיעים.. ילדים עד גיל 6-7 מותרים להתרחץ כרגיל – דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
רחיצה המותרת: פנים ידיים (עד המרפק) רגליים (עד הברך) מותרים לרחוץ בצונן – משנ"ב, צ. רחיצה להסרת לכלוך (כולל זיעה מרובה) מותרת אפילו בסבון ומים חמים – הגרי"ש אלישיב זצ"ל. כשצריך רחיצה לניקיון (לא לתענוג) באותם מקומות בגוף, עדיף במים חמים מצוננים, כהסבר מרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל, כי לכלוך וריבוי זיעה לא עוברים בצונן, וא"כ סתם מתרחצים כלתענוג. הגדרת צונן: כל שאינו נהנה מחמימות המים, וההיתר רק איבר איבר, היינו תמיד יהיה איבר אחד מחוץ למים. ומכל מקום, אין להשתמש בסבון תמרוקים – שמעתי מהגרי"ש אלישיב זצ"ל. רחיצה לבריאות: המאושפז בבית חולים ונדרש להתרחץ – יתרחץ. וכמובן, כל הזקוק לרחיצה מטעמי בריאות – מתרחץ, ובשעת הצורך אף בסבון ומים חמים. בכלל זה, איש צוות רפואי החוזר מטיפול בחולי קורונה, או במבודדים – מתרחץ כנדרש ואף מכבס בגדיו, ואף מגהצם, בצנעה מותרת רחיצה כרגיל, לצורך מצוה.
טבילה לאנשים: מי שאינו מחסיר יום מלטבול – מותר אפילו בחמים, אלא שייצא מיד – שמעתי מהגרי"ש אלישיב זצ"ל. במקוואות שמקפידים, שאין לטבול בלא רחיצה קודם – יש להתרחץ במים קרים, ולא את כל הגוף בבת אחת. אי אפשר בקרים – רוחצים בפושרים, כל שלא נהנים מחמימות המים. מקפידים אף להישתמש בסבון – ירחץ בסבון איבר איבר.. אם מחמת הנגיף נדרשים להתרחץ לאחר הטבילה – ירחץ בקרים או בפושרים. סיכה: לצורך מניעת גירוי וייבוש העור – מותר אך לא לטיפוח ויופי. במקומות חמים ולחים התיר הגר"מ פיינשטיין זצ"ל ב"הלכות ביה"מ" שימוש במשחות, קרם ובושם.
סיכום דברים המותרים השנה לכל העדות עד "שבת חזון" ח אב שלעניינם אין השנה "שבוע שחל בו"
- 1. קציצת ציפורנים. מריטת גבות ושיער הגוף לנשואות ולבנות בגיל שידוכים. 3. כיבוס בגדי ילדים אשכנזים הגדולים מגיל 5-6 אחד אחד לפי הצורך. (לספרדים מותר כל כיבוס) 4. לאשכנזים גדולים, עדיף לקנות גרביים ולבנים חדשים מאשר לכבס ישנים (שמעתי מהגרי"י פישר זצ"ל). 5. "אם אין לו אלא חלוק אחד, מותר לכבסו עד שבוע שחל בו" (משנ"ב תקנ"א, כ"ט). 6. מותר לתופרת מקצועית להמשיך לתפור בגד חדש, אך למוסרו רק לאחר תשעה באב. 7. מותר לבעל מכבסה אשכנזי לכבס לבני ספרד, ולהבדיל לצורך אינם יהודים. 8. בסעודת מצוה, מותר להשתתף לכל מי שירצה, ולאכול בשר ויין, אף שאינו מהקרובים
קידוש לבנה: כתב הרמ"א בסי' תכ"ו, ב: "אין לקדש הלבנה לא לפני ט"ב ולא במוצאי ט"ב. אמנם להגר"א ב"מעשה רב", קנ"ט: "אין מחמיצין המצווה עד ז' אחר המולד או עד מוצ"ש, רק תיכף אחר ג' ימים, וכן מקדשין קודם ט"ב וקודם יוה"כ" וכן נהג החזון איש (דינים והנהגות י"ז, ה) אמנם במשנ"ב בשם האחרונים לקדש במוצאי ט"ב וב"פרי עץ חיים" בשם הר"ח ויטאל זי"ע שמקדשין במוצאי תשעה באב להודיע שעתידין להתחדש כמותה, וזו בשורה השייכת אז, כי בט"ב נולד מלך המשיח". וראה עוד להלן, במוצאי תשעה באב.
לקראת שבת "חזון" – פרשת דברים – ח' באב
א. מנקים את הבית כרגיל, ללא שפשוף ומירוק והברקת חלונות, פורסים מפות מכובסות על השולחנות אך בני אשכנז לא מחליפים המצעים, אא"כ כבר השתמשו בהם לפני ר"ח. לכבוד אורחים יש מתירים להציע מכובסים אם קונים פרחים לכבוד כל שבת – אין להימנע אף לשבת זו (אבני ישפה).
ב. קציצת ציפורניים: נחלקו הדעות אם נאסרה בכל תשעת הימים. ולכל הדעות, מותר לקצצם בערב שבת (ראה נוב"י קמא יו"ד, צ"ט). וכן, כשחל ת"ב בראשון, כהשנה, מותר לקצצם לכבוד שבת "חזון" (משנ"ב תקנ"א, כ) והיינו בוודאי למי שרגיל לקצצם בכל ערב שבת (א"ר ויד אפרים, וכה"ח, מ"ח).וראה הליכות שלמה יד, כ"ה.
ג. רחיצה לכבוד שבת וחפיפה (לבני אשכנז): בעש"ק "חזון" דברים – לדעת המשנ"ב רק פניו ידיו ורגליו בחמים ושאר הגוף בפושרים (כל שלא נהנים מחמימות המים),ואבר אבר (היינו לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל כשבמשך כל הרחצה איבר אחד מחוץ למים) וכן חפיפת הראש בחמים וכל זה בלא סבון. אבל כבר הורו הפוסקים שכאשר השיער שמן ומלוכלך וגם כשהגוף אינו נקי – מותר אף בסבון פשוט (לא שמפו + קונדישינר) ובמים חמים לפי הצורך – כך הורני הגרי"י פישר זצ"ל, שהרי גם ביום ת"ב עצמו הותר להתרחץ להסרת הלכלוך כל שאינו לתענוג. ויש שהתירו רחיצה לש"ק כמו בכל ע"ש (הגר"מ פיינשטיין והגר"א הענקין זצ"ל). טבילה במקווה: הרגיל בכל ע"ש לטבול במקווה – מותר גם היום, בצוננים, ואם אינו סובל אלא חמים או שאין אלא מקווה של חמים – טובל אף בחמים, אך יזהר לצאת מיד (תוספות חיים על חיי אדם קל"ג, ל"ו וכה"ח שם).
ד. טעימת מאכלי בשר: לבני אשכנז – מותרת, בטעימה על קצה הלשון, בתנאי שפולטים הכול. לבני ספרד – אף בבליעה, אך רצוי אחרי חצות היום.
ה. בגדי שבת: מנהג ארץ ישראל ועפ"י הגר"א, לובשים כרגיל (שלא כהרמ"א שיש להישאר בבגדי חול) ולובשים מכובסים אפילו לא הוכנו, (דעת הגרח"פ שיינברג זצ"ל כדבריו: "לא מסתבר שיהיה אסור בגד מכובס לכבוד שבת") ולדעת האגרות משה, כשאין מכובסים, מותר אף כותונת חדשה לכבוד ש"ק, אמנם, לדעת הגר"נ קרליץ זצ"ל שיש להחמיר בזה אף לבר מצוה ולחתן. וראוי להתלבש סמוך לשבת .
הערה: בני ספרד יכינו בגדים לתשעה באב היינו בלבישתם לזמן מה, ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל יש להכין אף גרביים ובגדים תחתונים. לא הכינו יכינום בשבת.
הכנות לתשעה באב: רצוי להכין מערב שבת את הדרוש למוצאי שבת, כגון מגילת איכה, קינות, כרים וכיסאות לישיבה נמוכה ונעלי תשעה באב, כיון, שבמוצ"ש אין כל כך זמן להכינם.