בירושלים נפטר לפני כשנה אחד מגדולי הת"ח שבדור, מרן הגאון האדיר ר' זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל [המכונה הגרז"נ], חתנו של מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל. את המעשה שמעתי מאחד מצאצאיו שליט"א (הנשוי לנכדתו), יישר כח לו על העברת הסיפור.
וכה היה מעשה: מרן הגרז"נ היה חי בפרישות גמורה מענייני העולם הזה, ועד סוף ימיו ממש היה נוסע באוטובוס, גם כשהוצע לו [בחינם!!] נהג, וכן כל שאר הליכותיו היו בפשטות גמורה, עד שאמרו עליו 'משמת ר' זלמן נחמיה בטלה הענווה'…
ולא מחמת חוסר ממון עשה זאת מרן הגרז"נ, אלא אדרבה, משופע בממון היה, מחמת שקיבל משכורות של דיין, עורך אינצקלופדיה התלמודית, ר"מ בישיבה, ועוד כמה משרות תורניות אותן מילא בנאמנות ובמסירות, ובענווה הייחודית לו…
מה עשה ר' זלמן נחמיה עם המשכורות שקיבל? הוא השקיע אותן בהשקעה רווחית, ומהי ההשקעה הכי רווחית שבעולם? "גמילות חסדים" – הלוואת כספים. היו ר' זלמן נחמיה זצ"ל ורעייתו ע"ה מלווים מכספם סכומי ענק בפריסה נמוכה מאד מאד…
יום אחד התקשר אחד מהצאצאים לבית משפחת גולדברג וביקש ליטול הלוואה, מחמת שעוסק הוא בשיפוץ ביתו. ענתה לו הסבתא הרבנית ע"ה (שנפטרה לפני מס' חודשים) שכרגע אין כסף בחשבון ויש הרבה צאצאים שמחכים בתור של ההלוואות.
לאחר מספר חודשים הוא היה צריך שוב סכום כסף בדחיפות, ניסה כה וכה, וירא כי אין איש, לא היה שום מוצא אחר, לכן ביקש מרעייתו (שהיא הנכדה של הסבתא) שתתקשר שוב לבקש הלוואה. אולי יחוס אולי ירחם.
התקשרה לסבתא. מה נשמע? מה שלומך? ברוך ה'… ניסתה הנכדה שוב לגשש בעניין ההלוואה, אבל הסבתא ענתה לה, שכרגע אין אפשרות.
בשעות הצהריים מתקשרת הרבנית גולדברג שוב לנכדתה, ואמרה לה: "תבואו מהר לקחת, יש כאן הרבה כסף"… הם הגיעו חיש מהר, על השולחן היה מונח סכום של עשרים אלף דולר!! במזומן… "בואו תיקחו את הכסף מהר, אני מפחדת שיהיה פה כזה סכום גדול במזומן… ובפעם אחרת תבואו להסדיר את עניין הפירעון". לקחו, הלכו, אמרו תודה לסבא וסבתא, ובעיקר תודה לה'…
מה נשתנה? היאך לפני כמה חודשים, ולפני כמה שעות,לא היה כסף, ועכשיו יש כזה סכום גדול? תשמעו מה זה השגחה פרטית, וממתי הקב"ה דואג לבן אדם…
עשרים שנה קודם לכן חתם מרן הגרז"נ ערבות למישהו ע"ס 20 אלף דולר, והלווה לא החזיר. פנה המלווה לערב ואמר לו – חתמת… ר' זלמן נחמיה לא ידע חכמות, הלך ושילם 20 אלף דולר מכיסו. כעבור 20 שנה, ביום שהנכדים של ר' זלמן נחמיה היו זקוקים לכסף בדחיפות, הלווה דפק בדלת ואמר: באתי להחזיר את ההלוואה ששילמת בעבורי…
נשים לב ממתי הקב"ה דואג לבן אדם… בזמן שהנכד של ר' זלמן נחמיה שיחק בגוגואים ובלגו, הקב"ה דאג לגלגל את העניינים שביום שהוא יגדל ויהיה אב למשפחה, ויצטרך את הכסף, יהיה לו את ההלוואה…
"לו יחיה גבר שנין אלפין לא יעול גבורתך בחושבניא"…
(הרב פנחס זרביב, מכון 'למעשה' מגיליון 'מי באר' ה')