יעקב א. לוסטיגמן
חשיפה מיוחדת של חוברת 'לקראת שבת', ומגזין 'בית היין' של ארגון 'אחינו', צפויה לעורר עניין רב בעולם הישיבות, וזוכה לתגובות נלהבות בקרב ראשי הישיבות לצעירים שנחשפו לתוכן המסמך.
את המסמך קיבלנו מידיו של ראש ישיבת 'תורת חיים' בבית שמש, הגאון רבי לוי גרוסברד שליט"א, נכדו חביבו ובן ביתו של המשגיח הגה"צ רבי צבי שרגא גרוסברד זצ"ל, שהיה ממייסדי ישיבות פוניבז', וניהל ביד רמה את ישיבת פוניבז' לצעירים מאז הקמתה, ועד שהצטווה על ידי גדולי אותו דור לעמוד בראש החינוך העצמאי.
"מדובר בפרוטוקול מסודר של אסיפה של 'בתי אבות -פונוביז', שקיימו ראשי ורמ"י הישיבה, אור לכ"ג בניסן, אך לא כתוב שם באיזו שנה", אומר הגאון רבי לוי גרוסברד שליט"א. "מהעובדה שהגר"ש קסלר זצ"ל מוזכר גם הוא כאחד המשתתפים בישיבה, וכחבר פעיל בצוות הישיבה, אפשר להסיק שהיה זה בשנים תש"כ תש"ל, אבל אני מאמין שמחקר מדוקדק יותר יוכל לגלות לנו את התאריך המדויק, או לפחות לצמצם את ההערכה לטווח שנים קצר הרבה יותר, הן לפי הרכב הצוות באותו הזמן, והן לפי ההחלטות שהתקבלו, ואולי חלק מתלמידי הישיבה באותו הזמן זוכרים את היישום שלהן בתחילתו של זמן הקיץ באחת השנים הללו".
הנוכחים המוזכרים במסמך הם (כפי המופיע במסמך המקורי) הרה"ג צ.ש. גרוסברד שליט"א, הרה"ג מ.י. ליפקוביץ שליט"א, הרה"ג א.ל. שטיינמן שליט"א, הרה"ג ש. איינשטיין שליט"א, הרה"ג י. בן שלום שליט"א, הרה"ג נ. נבנצל שליט"א, הרה"ג ש. קסלר שליט"א. כותב המסמך הוא המזכיר האגדי של ישיבת פוניבז' – הרה"ג ר' בנימין זאב דויטש, שמפאת ענוותנותו מכנה את עצמו במסמך "מר ב.ז. דויטש".
בפתח המסמך נכתב כי: "לאחר שהנוכחים שמעו מפי היו"ר, הרה"ג צ.ש. גרוסברד שליט"א, על מטרת ישיבה זו, שהיא להתוות קו לדרכה הרוחנית של הישיבה בזמן הלימודים הקיצי הבעל"ט, ולאחר ששמעו הצעות רבות מפי כל המשתתפים, לייעול הלימודים והחינוך בישיבה, למען תקן דברים שבוקרו לשמם ע"י הורים והנוכחים עצמם, למען העלות את רמת הישיבה ולהרים קרנה: הוחלטו ההחלטות הבאות".
בסעיפים הבאים מופיעות החלטות לגבי קצב הלימודים, כמה דפים יש להספיק מדי חודש בשיעור א', בשיעור ב' ובשיעור ג', מתי יש לעשות חזרה מרוכזת, כמה מבחנים צריכים לבצע וכיצד יבוצעו המבחנים, מי יהיו בוחנים, ועל אלו נושאים לימודיים ייבחנו התלמידים, מה ייעשה בציונים וכיצד ייקבע מי ראוי לעלות לשיעור גבוה יותר בסוף השנה, ומי צריך להישאר שנה נוספת באותו השיעור עד שיהיה ראוי לעלות לשיעור הבא…
כמו כן נקבעה במהלך האסיפה כיצד ילמדו הלכה, באיזה ספר, נדונה השאלה האם סדר מוסר ללימוד עצמאי של הבחורים, אכן מספק בגיל הזה, או שיש להשמיע לבחורים דווקא שיעורים בספרי מוסר, האם הבחורים צריכים ללמוד גם פרשת השבוע, ומה ילמדו בסדרים של ערב שבת ושבת אחה"צ.
ראשי ורמ"י הישיבה מציינים באותה ישיבה, כי הם מבחינים ב"רפיון מסוים בהתחזקות במידות נעלות, בהתעוררות בדקדוק המצוות ובשקידה על למודים אצל תלמידים מסוימים, ולכן הוחלט להתמיד בלימוד המוסר כנ"ל, ולטקס עצות למען הביא חיזוק בדרכים שונות ביראת ה'. ש'היא אוצרו'".
כמו כן – "הצביעו על חשיבות הרבה בקיום קשרים אישיים בין הרמי"ם ובין התלמידים. הוחלט, כי כל ר"מ ישתדל להקדיש לכה"פ פעם-פעמיים בחדש, כרבע שעה לכל תלמיד בשיעור, לשיחה אישית, בה יעשה למען הכר את בעיותיו האישית, המשפחתיות או הסוציאליות, את הדברים המעיקים עליו בישיבה: בשיעור בסדרים, בלימודיו, בחברתו, וישתדל למצוא מרפא להם – מזה: ומאידך ינצל הזדמנות זאת למען הטף מוסר באהבה לו, אם צריך בכך, בקשר להליכותיו בקודש".
אחד החלקים היותר מפתיעים במסמך, הוא זה שבו הצביעו ראשי ורמ"י הישיבה זצ"ל, "על מחסור בהזדמנויות של פגישות לא-למודיות בין התלמידים בהשתתפות הרמי"ם.
"התלמידים צעירים הם, והרגשתם הטובה במסגרת הישיבה עלולה להעלות גם מידת הסתגלותם לסדרי הישיבה ואף חשקם בלמודים. לא רק בישיבות חסידיות אלא גם במתנגדיות, מקיימים כיום גם פגישה בליל ש"ק, סעודה שלישית או סעודת מלוה מלכה בצוותא, או תתכן פגישה במסגרת מסיבות ר"ח וכדו'. הוחלט, כי תוקדש שימת – לב למציאת דרכים להגביר קשרים במסגרות כאלה, וכן להפעיל את התלמידים לפעילות 'חברתית' בשטח ע"י הטלת תפקידים 'מנהלתיים' עליהם, וע"י מינוי ועדות שונות".
כאמור ראשי ישיבות שנחשפו לתוכן המסמך המרתק, אותו הצלחנו לפענח בס"ד בסיועו של הגר"ל גרוסברד שליט"א, התרגשו מאוד למקרא הדברים, ואמרו כי על אף שנשתנו הדורות והטבעים, ולא כל מה שהיה נכון לפני למעלה מחמישים שנה נכון גם היום, עדיין ניתן ללמוד רבות מהרוח הנושבת מהדברים, ומהאופן בו מנתחים מרנן ורבנן גדולי הדור ועמודי התורה זצ"ל, את הבעיות שהיו קיימות אז בעולם הישיבות.
המסמך המלא יפורסם אי"ה בגיליון 'בית היין', שיו"ל ע"י ארגון 'אחינו' ושיתפרסם בס"ד ביום ראשון הקרוב.