האם מותר לנעול נעליים לצורך הליכה לדבר מצוה? │ כיצד היא הנהגת איש ואשתו ביום כיפור? │ ומה נאמר על אדם שראה קרי ביום כיפור?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרי"ד סעיף ד' עד סוף סימן תרט"ו]
נעילת נעליים מחשש לנשיכת נחש או עקרב
אף על פי שנעילת הסנדל אסורה ביום הכיפורים, בכל זאת הדין הוא, שמותר לאדם לנעול סנדל ומנעל ביום הכיפורים כאשר הוא חושש מעקרב או שאר דברים הנושכים, ומוסיף המשנה ברורה, שאף על פי שהוא הולך לדבר הרשות ולא לדבר מצוה, והיה מקום לומר, שמכיוון שאין לו צורך ללכת, שלא ילך ולא יצטרך לנעול נעליים, בכל זאת הדין הוא, שמותר לו ללכת ביום הכיפורים עם נעליים, כדי שלא ישכו אותו עקרבים או שאר דברים, גם כאשר הליכתו היא לדבר הרשות.
נעילת נעליים באדם אסטניס
אם יורדים גשמים והוא אדם אסטניס, דהיינו, איש מצונן, מותר לו לנעול נעליים, ומדגיש הביאור הלכה, שמדובר באדם כזה שאם הוא לא ינעל את הנעליים, זה יזיק לו לבריאות, אבל אם זה רק יגרום לו צער, זה לא נחשב אסטניס, ואסור לו לנעול נעליים, ושאר אדם אסור לו לנעול נעליים בגשמים בלבד, אלא אם כן יש בקרקע רפש וטיט, שאז כולם נחשבים בזה לאסטניס, וכן אם רוצה ללכת לבית הכסא ויודע שיתלכלכו רגליו במקום המטונף, מותר לו לנעול נעליים, כדי שהרגליים לא יתלכלכו לו, אבל מיד שיוצא משם, יסיר את הנעליים, וכן אסטניס באופן שכבר אין לו צער, יוריד אותם מיד, וגם במקום שמותר לאדם לנעול נעליים, יחליף את הנעליים של ימין בשמאל ושל שמאל בימין, וכשמגיע לבית הכנסת שאז הוא אמור לחלוץ את הנעליים, לא יגע בהם ללא בגד, ואם נגע בהם בלי בגד, צריך ליטול ידיו במקום שנגע בהם, ויניח אותם במקום מוצנע, או ישלח אותם לביתו, כיוון שהלכלוך של הנעליים הוא זלזול לבית הכנסת ביום קדוש כזה שצריכים לכבד אותו בכסות נקייה ובכל דבר טהרה.
נעילת נעליים לצורך הליכה לדבר מצוה
עוד כתב הביאור הלכה, אדם שצריך ללכת לדבר מצוה והוא מפונק, והוא לא יכול ללכת בלי מנעלים, דעת הבה"ג שזה אסור, וזה לא דומה לרחיצה שמבואר לעיל (סימן תרי"ג ס"ה) שההולך לדבר מצוה, התירו לו לעבור בתוך המים, כיוון שהוא לא מתכוון להנאת רחיצה, בכל זאת לגבי נעילת נעליים הדין שונה, ואסור לו גם לדבר מצוה.
נעילת נעליים כשהולך בין הגויים
אדם שצריך ללכת בין הגויים, בכל זאת אסור לו לנעול סנדל אפילו אם ילעגו עליו, כיוון שיש אומרים שאיסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים הוא מדאורייתא, ולא מתירים איסור זה מפני כבוד הבריות.
הנהגת איש ואשתו ביום הכיפורים
יום הכיפורים אסור בתשמיש המיטה, ואסור לגעת באשתו כאילו היא נדה בין בלילה ובין ביום, ולא ירבה איתה בדברים, ואסור לישון עמה במיטה, שמא ימשך ויבוא לידי תשמיש.
ראיית קרי ביום הכיפורים
אדם שרואה קרי ביום הכיפורים, ידאג כל השנה, שמא מראים לו בזה שלא נתקבלה תעניתו, והקב"ה לא חפץ בשימושיו, וכל זה דווקא כשלא הרבה באכילה ושתייה, אבל אם הרבה באכילה ושתייה ומחמת זה ראה קרי, או שראה מחמת הרהור וכדומה, הדין הוא, שהוא לא בכלל 'ידאג כל השנה', ואפילו שגדול עוונו, בכל זאת אינו בספק מיתה, ואין לו מה לדאוג כל השנה, כי הוא בעצמו גרם לו, ואם עלתה לו שנה, מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שבוודאי יש לו הרבה זכויות שהגנו עליו, והוא יאריך ימים, וראוי לתת שבח והודאה על שניתן לו חיים מן השמיים.
התיקון לראיית קרי
התשובה למי שנכשל בראיית קרי ביום הכיפורים היא, להתחזק מכאן ולהבא בלימוד התורה והתורה מטהרת, וזה עיקר התיקון, ומכל מקום יתעסק גם בחסד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א