'נשמת כל חי ' זוהי תפילה קצרה שבה אנו משבחים את הקדוש ברוך הוא ובעיקר מודים לו על כל מה שעשה עושה ויעשה עבורנו. נכדתו של מרן הסטייפלר זי"ע, בתו של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, הרבנית צביון, מספרת.
"רבים באו לבקש את ברכתו של סבא מרן ה'סטייפלר' זצ"ל כאשר היו נתונים בסכנה או בצרה. לרוב, הם קיבלו את ההוראה: 'דבר ראשון תתפללו, אין כמו תפילת החולה על עצמו. בנוסף – קבלו על עצמכם, בלי נדר, שכשתצאו מהסכנה תאמרו את ברכת השבח 'נשמת' כולל 'ישתבח' עד הברכה'.
סגולה זו מקובלת מהרבי רבי העשיל, רבו של הש"ך. "אני זוכרת שכשאחת מבנות המשפחה היתה בסכנה ופינו אותה לבית החולים, מיהר סבא למקום והורה לנוכחים שיקבלו על עצמם, בלי נדר, לומר 'נשמת' כאשר היא תשוב הביתה בריאה ושלימה".
הגר"ח קניבסקי והרבנית אימצו הנהגה זו בקביעות. לפני כל לידה ובעת מחלה של ילד, או כשהיו זקוקים לישועה – קיבלו על עצמם בלי נדר שכשתבוא הישועה יאמרו את התפילה. ואכן, בכל עניין שראו בו ישועה, נהגו לומר מיד את תפילת 'נשמת'.
מוסיפה הרבנית צביון תחי': "דבקותה של אמא – הרבנית קניבסקי בה' גרמה שבכל יום ראתה את יד ההשגחה, ולכן בכל ערב היתה אומרת 'נשמת', כהודאה לה' על היום הטוב שחלף. אמא פרסמה את הסגולה בקרב הנשים הבאות לביתה, ועל כל צרה אמרה: 'קבלי על עצמך בלי נדר לומר 'נשמת' לאחר שתבוא הישועה!'
סיפורים רבים סופרו על ניסים של ממש שבאו הודות לקבלה זו. אחת מהם מביאה הרבנית צביון: "ילד נפל מגובה וריסק את רגלו. הרופאים קבעו שעליו לעבור סדרת ניתוחים, ועם הכל – לא הבטיחו שיצליחו להחזיר את הרגל למצבה הקודם. הדאגה היתה רבה. סבתו של הילד מיהרה לרבנית ובכתה על המצב. הרבנית שמעה, הורתה לומר 'נשמת', וקראה: 'לא יהיה צורך בניתוח!' כל אותה תקופה התעניינה הרבנית במצבו של הילד והורתה לומר 'נשמת' על כל שיפור. כנגד כל תחזיותיהם של הרופאים, החלים הילד לגמרי ללא כל ניתוח!
רבנו יוסף חיים זצוק"ל כתב בספרו 'בן איש חי' (שנה ב', פרשת תולדות, הלכה ג') ששבח נשמת כל חי הוא יקר ומעולה מאוד. וזה לשונו: "שבח זה ד'נשמת כל חי' הוא יקר ומעולה מאוד, וצריך לאמרו בנעימה, והוא מסוגל על כל צרה שהאדם עומד בה, שֶׁיִּּדֹר נדר לומר אחר הצלתו מהצרה שבח זה של 'נשמת כל חי' ויועיל לו; וכמו שכתוב בשם רבי יהודה החסיד זצ"ל".
אנשי הקבלה הוסיפו את אמירת 'נשמת כל חי' לתפילת הדרך כסגולה לחזרה בשלום מן הדרכים. בספר 'דרך ישרה' נכתב: "קבלה בדוקה ומנוסה, כשיצא אדם מן העיר, יאמר הריני מקבל עלי כשאגיע למקום פלוני אז אני אומר 'נשמת כל חי תברך' וכו', וכשיגיע לשם ישלם נדרו".
(ברינה יקצורו)