כאשר התורה משבחת את משה רבינו, היא אינה מציינת את העובדה הזו, שהיה כשרוני…
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א:
כמה בני ישיבות באו לקראת תחילת ה'זמן' אל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובקשו ממנו שיאמר להם דברי חיזוק.
הרים מו"ח את עיניו מן הגמרא, ואמר להם דבר אחד: לבד מכל מעלותיו הנוראות, היה משה רבינו גם כשרוני מאוד… שכן הוא למד את כל התורה כולה בארבעים יום. אבל כאשר התורה משבחת אותו, היא אינה מציינת את העובדה הזו, שהיה כשרוני…
מה כן כתוב על משה רבינו? "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב, ג) ללמדנו, שההצלחה בתורה אינה נמדדת על פי כשרונות, אלא אך ורק על פי מדותיו הטובות של האדם. ואידך, זיל גמור.
(מתוך הגדה של פסח חשוקי חמד)
נו, מה עושה חסיד נאמן המקבל תפוח מהרבי שלו?
סיפור ששמעתי מהגר"ש לווינשטיין,
הממחיש לנו את עוצמת האמונה שצריכה להיות בלב האדם, כדי שיטיל את כל הצטרכויותיו על השי"ת, ולא יסמוך על עצמו בשום דבר. במקרים רבים העוברים עליו בחיים, רואה האדם במוחש שאם יסמוך על עצמו, לא יגיע למאומה. שהרי כדי שהדבר ייצא לפועל, צריכים 'לארגן' שאדם פלוני יגיע בדיוק למקום פלוני, ובדיוק בשעה פלונית, ואם כן בוודאי שאין בכוחו של בשר ודם לעשות זאת. – היחיד שיש בכוחו לגלגל את העניינים בצורה זו, הוא אך ורק השי"ת, ולכן אם נסמוך את עצמנו עליו בכל מאת האחוזים, הוא יוכיח לנו שהיה לנו על מי לסמוך.
לא פעם מזדמן לשמוע בעת ששידוך נגמר על הצד הטוב – ששני הצדדים מתפעלים איך קרה שבדיוק ברגע שאבי הבת – – היה צריך לראות את הבחור/החתן, עבר זה לפניו, ובדיוק כשהיו צריכים לעשות כך, התרחש כך, וכו' וכו'. ההתפעלות נגרמת מפני שהאדם מן השורה בוודאי אינו יכול לעשות זאת! וכי הוא שליט על העולם? אבל מי שיודע שיש לו אבא בשמים, שבכוחו 'להזיז את העניינים' בדיוק כפי שהוא רוצה, ושיהיה הכל לטובתנו, אדם כזה אין מאושר ממנו. –
הסיפור שסיפר הגר"ש לוונשטיין נסב על אדם שהיה צריך לקבל סכום כסף מסוים מהביטוח הלאומי. הוא הגיש להנהלה את כל המסמכים הדרושים כדי להוכיח שהוא אכן זכאי למלגה זו, אך משום מה אנשי הביטוח הלאומי לא האמינו לו, – וחשדו שהוא מזייף וממציא בדותות כדי להוציא מהם את הכסף. על מנת לאמת את הדברים החליטו לשגר אליו בודק מיוחד על מנת שיעמוד על מצבו הכלכלי. והנה, יהודי זה היה חסיד גור, ובדיוק באותו יום הלך לכ"ק האדמו"ר ה'לב שמחה' זצ"ל, שנתן לו תפוח כמנהג גור.
נו, מה עושה חסיד נאמן המקבל תפוח מהרבי שלו? מגיע הביתה, ומחלק את הפרי ל- 12 חלקים שווים, על מנת שכל ילד מ- 10 ילדיו, יאכל את התפוח של הרבי, וכן הוא ורעייתו. רצה הקב"ה, מגלגל כל הסיבות, ובדיוק ברגע שבו חתך האב את התפוח ל- 12 חתיכות קטנטנות, עמד הבודק בפינה נסתרת וצפה אל תוך הבית, לראות מה נעשה שם… והנה הוא רואה שבבית זה מחלקים תפוח אחד לכל כך הרבה חתיכות, – כדי לתת לכל ילד… הוא כמובן לא הבין שמדובר בתפוח מיוחד במינו, לא ידע בכלל מי זה ה'לב שמחה', ומה היא חסידות גור; הוא ראה דבר אחד: שהתפוח מחולק ל- 12 חתיכות. וחזר מיד לשולחיו בהנהלת הביטוח הלאומי והודיע שהאיש שביקש את המלגה הוא אכן עני שבעניים, והראיה – שהוא נאלץ לחלק תפוח אחד לכל ילדיו…
אז האם בשר ודם היה יכול לפעול את כל ה'גלגלים' – שהפעילו את רצונו של השי"ת??? שבדיוק באותו יום יילך החסיד לרבי, ובדיוק באותו רגע שהבודק נמצא יחתוך את התפוח, וכו' וכו'. הלא ברור שרק הקב"ה מסוגל לעשות ולגלגל את הכל בצורה זו.
(קול ברמה 318 )
ופתאום הוא קיבל מטוס לתוך הפנים! מה שהוא רצה לעשות לאותו ילד, לא צריך להגיד…
כל יהודי ויהודי, עובר מסעות בחיים, ולעתיד לבוא כשיבוא משיח צדקנו, הוא יראה לנו איך כל מסע ומסע, היה הכרחי להגעת התכלית של אותו יהודי, לייעוד שאותו נבחר למלא – הכל לטובה! פעם אחת היה איזה יהודי עם 10 בנות, אותו יהודי היה עוסק בתיקון אופניים, והתפרנס בכבוד. 9 מבנותיו הוא חיתן עם נדוניה מכובדת, אבל לפני שהוא הספיק לחתן את הבת העשירית, הוא עבר 'אירוע לבבי'. הרופאים אמרו לו שאסור לו לעבוד יותר, והוא נאלץ לסגור את חנות האופניים שלו, לאחר 40 שנים של עבודה. טוב, אבל עכשיו מה עושים…? מאיפה הוא יחתן את הבת ה-10!? הוא הלך לרב שלו, וביקש ממנו עצה מה לעשות…? הרב חשב כמה דקות, ולאחר מכן אמר לו : אני לא רואה פתרון… תיסע לאמריקה, אני אתן לך כמה כתובות, ובעזרת השי"ת, תחזור לארץ עם נדוניה. הלך אותו יהודי, הוציא דרכון, קיבל ויזה, וקנה כרטיס טיסה. כשהוא הגיע לשדה התעופה, בבידוק הבטחוני לפני הטיסה, משום מה הוא נראה להם חשוד, 'התלבשו' עליו, והתחילו לבדוק אותו בצורה קפדנית ביותר. הורידו לו כמעט את כל הבגדים, ביקשו ממנו גם לחלוץ את הנעליים ולקחו אותם לבדיקה שאין בהם חומר נפץ… אנשים שעברו שם גיחכו עליו, זה היה נראה משונה מאוד, ועשו לו בושות נוראיות… בסוף הוא שמע את הקריאה בטרמינל שהטיסה יוצאת, אז הוא ביקש מאנשי הביטחון שכבר ישחררו אותו, כי הוא הולך להפסיד את הטיסה. אמרו לו בבטחון: מבחינתנו אתה משוחרר… אמר להם אותו יהודי: אז תחזירו לי בבקשה את הנעליים שלי. ענו לו: הנעליים שלך עדיין בבדיקה בטחונית, עוד לא גמרנו לבדוק אותם… הוא רץ למטוס עם גרביים בלבד, מבלי הנעליים. כשהוא נכנס למטוס, הוא התיישב במקומו, ופתח ספר תהילים. זה שישב בכסא מאחוריו, אמר לו: 'אקסקיוז מי', אבל איך אתה לא התרגזת עליהם?! אמר לו היהודי: לא הם עשו את זה, אני מאמין באמונה שלמה שהקב"ה עושה את הכל, אז כנראה שהייתי צריך לסבול קצת ביזיונות, אז קיבלתי את זה… זה לא שייך אליהם. שאל אותו הנוסע: ובשביל מה אתה טס לאמריקה? סיפר לו. אחרי כמה דקות הנוסע דופק לו על הגב ונותן לו צ'ק של 50.000 דולר זה בעד השיעור שלימדת אותי כמה אפשר לעבור מבלי לכעוס!". היהודי נחת באמריקה, קנה כרטיס ונעליים וטס בחזרה לארץ…
פעם היה איזה בית ספר, עם כיתה טיפולית בעייתית במיוחד, ומאחר והמורה האחרון ברח ולא חזר חיפשו מורה שילמד את התלמידים, והציעו משכורת טובה. הגיע מועמד לתפקיד, והמנהל שרצה לבחון אותו בשטח, שלח אותו להתנסות בהעברת שיעור בכיתה הטיפולית… טוב, הוא התחיל את השיעור, אבל הכיתה – כיתה טיפולית, ומיד אחד הילדים התחיל להתנדנד עם הכסא שלו, וקול הרעש המעצבן של הכסא החורק, פשוט לא נתן למורה להתרכז אפילו במשפט אחד. המורה כמעט ובא להעיר לו, אבל אז הוא נזכר שהמנהל מסתכל עליו ובוחן אותו, אז הוא ניגש לילד ושאל בקול רך: אולי הכסא לא נוח לך מספיק? כדאי שתחליף אותו… הוא המשיך את השיעור, ופתאום הוא קיבל מטוס לתוך הפנים! מה שהוא רצה לעשות לאותו ילד, לא צריך להגיד… אבל הוא נזכר שהמנהל מסתכל, וזה עכשיו הנסיון שלו והמבחן שלו, שלפיו יקבע אם יקחו אותו כמורה או לא, אז הוא אמר לתלמידים: אתם יודעים שהנוסח של 'ברוך שאמר', שאנחנו אומרים בתפילה בבוקר, ירד כפתק מן השמיים…? גם אני קיבלתי עכשיו פתק מן השמיים… כשהמנהל ראה את זה, הוא מיד החליט שהוא מתאים ביותר, הוא קרא לו לחדר וסיכם איתו את כל הפרטים של החוזה. כשהמורה יצא הוא אמר שלום לכל התלמידים, וכמובן תודה רבה, אבל תודה מיוחדת מסר למי שהעיף עליו את המטוס… למה? כי הוא ידע שרק בזכותו הוא קיבל את התפקיד! ככה אנחנו מסתובבים כל היום בשיעורי מבחן, וכל הזמן נוחתים עלינו מטוסים מכל הכיוונים
(אפריון שלמה)