מדי כמה שבתות, היה הצדיק רבי נסים יגן זצ"ל יוצא לשבות באחת מערי השדה, יחד עם צוות בחורים מ'הפעילים'. במהלך השבת היו מחזקים את אנשי המקום וממריצים אותם לרשום את ילדיהם לבתי ספר תורניים.
הרב ישראל גליס הי"ו שהיה מחברי ה'פעילים' שהתלוו לרב יגן, מספר על שבת אחת שביקר עמו במצפה רמון:
בליל שבת, התפללנו בבית הכנסת היחיד שהיה במצפה רמון. בתום התפלה, ניגש הגבאי למתגים המכבים את אורות בית הכנסת, ובניגון של 'שבת שלום ומבורך' כיבה את האורות…!
דמי הירושלמי געש בקרבי, אך בטרם נמלטה צעקת "ש-ב-ת!!" מפי, תפסני רבי נסים יגן בידי והורה לי לשמור על שתיקה. כשהיינו מחוץ לבית הכנסת הסביר לי: "הגבאי הזה אינו מודע לאיסור שבדבר, ומן הסתם נוהג כך כבר שנים. אם תצעק עליו כעת, לא יצא מזה כלום. תן לי לטפל בזה!".
במוצאי שבת נפרד הרב לשלום מן התושבים, הותיר ביניהם את הפעילים עם הדרכה פרטנית ושב לביתו בשעה מאוחרת. והנה למחרת בבוקר עם סיום הופתענו לראות את רבי נסים יגן מופיע במצפה רמון.
הרב לא נסע לירושלים אמש?! תהיתי בפניו.
"נסעתי וחזרתי", חייך הרב יגן חיוך רחב, והציג בפני 'שעון שבת' שרכש. הלכנו לבית הגבאי, שכמובן הופתע מהביקור הלא צפוי, ורבי נסים אמר לו: "אתה כבר מבוגר וקשה עליך מלאכת הגבאות. הבאנו לך פטנט מיוחד מירושלים – 'שעון שבת' קוראים לזה, מכוונים פעם אחת מתי יכבה החשמל ומתי ידלק, ובשבת הכל מתבצע מעצמו!".
היהודי התרגש. מעולם לא פגש בהתמסרות כזו בשביל חבר, בטח לא עבור אדם שאינו מוכר. הרב יכול היה לנוח יום או יומיים – שבת תגיע רק בעוד ששה ימים?! תהיתי אחר כך בפניו על הבהילות.
"אם אתה צריך לעשות מעשה טוב", אילפני רבי נסים בינה ביסוד לכל החיים, "אל תחכה דקה אחת. בו במקום תעשה ותרוויח – לעולם לא תדע אלו קשיים עלולים להיערם בהמשך, מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה!".
(פניני הפרשה)