בספר שהוציא נכדו של מרן רה״י הגרא״מ שך זצ״ל, סיפורים ששמע מסבו, הוא מספר על הגאון ר' ברוך בער זצ״ל שהמשטרה הרוסית רצתה לעצרו, וכשבאו השוטרים הגיעה איזו אישה והתחילה לצעוק עליהם שיעזבו את גאון ישראל, והזהירה אותם שיש להם עסק עם אדם קדוש וזה יכול לפגוע בהם קשות. השוטרים אכן פחדו והסכימו לשחרר את ר' ברוך בער, אבל בתנאי שהוא לא ישאר עוד במקום… "יש לו שעתיים לעזוב" – הצהירו.
איך ששמע ר' ברוך בער שיש לו שעתיים, רץ לחדר הלימוד שלו וסגר את הדלת…
הזמן כבר אוזל ור' ברוך בער לא יוצא. חצי שעה, עשר דקות, ואין שום סממן של התארגנות ליציאה. אחד התלמידים הציץ מאיזשהו חור, ולמולו הוא רואה את ר' ברוך בער נלהב, תופס את הרשב״א ומחבק ומנשק אותו וכן את הריטב״א ואת שאר הספרים, ולא יכול להפרד מהם…
השעה היא שעת סכנה וזה פיקוח נפש. התלמידים שחששו לחיי רבם פרצו את הדלת והזהירו אותו: "עוד מעט הם מגיעים, רב'ה זה פיקוח נפש"… ואת ר' ברוך בער לא מעניין שום דבר, הוא לא יכול להפרד מהרשב״א… בלית ברירה תפסו אותו התלמידים בכח ולקחו אותו למכונית שתוציא אותו מהאזור…
*
ישנו תלמיד חכם בבני ברק שכתב ספרים לדון בדבריו של הגרעק״א. הוא סיפר לי שפעם הוא בא למרן ראש הישיבה זיע״א וסיפר לו שיש לו כתבים על דברי רעק״א והוא רוצה להוציאם לאור.
מרן רה״י שאל: "בן כמה אתה?" והוא ענה: "בן שלושים וחמש". אמר לו רה״י: "תחכה לגיל ארבעים".
תלמיד נאמן – חיכה לגיל ארבעים. ואז הוא חזר שוב ושאל האם כבר אפשר להוציא לאור. שאל אותו מרן רה״י: "תגיד לי את האמת, כשאתה רואה קושיה של רעק״א אתה הולך לישון בלילה או לא?"
אמר לו: "האמת היא שאני לא מצליח לישון".
א"ל מרן רה״י: "אם זה ככה אתה באמת מבין מה זה קושיה של רעק״א, אתה ראוי להוציא את הספר".
*
כשהוא סיפר לי את זה היה יהודי נוסף לידינו, שסיפר גם הוא על אביו.
אבא שלו פעם ניגש לגאון ר' גדליה נדל ושאל אותו איזו שאלה. בעלות השחר ר' גדליה דופק בדלת ביתם, אביו פתח את הדלת ור' גדליה נדהם: "מה, אתה עם פיג'מה?! זה אומר שהלכת לישון. הא, הקושיה לא באמת קשה לך. טוב, מצאתי תרוץ אבל אין לי מה לדבר איתך, שלום!"
– "לא, אבל הרב, מה…"
"אין לי מה לדבר איתך, שלום! אם הקושיה הייתה מעניינת אותך לא היית נכנס לישון"…
ר' גדליה הלך. אבא שלו היה חכם, הלך לג״ר יחזקאל ברטלר ושאל אותו, וחזר לר' גדליה עם התירוץ.
אמר לו ר' גדליה: "כן, זה התירוץ, אבל איך נרדמים עם כזו קושיה?!"
*
היה לנו בישיבה נין של מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל. פעם הוא שאל את הגרי״ש: אם בחור נרדם על הגמרא, מה עדיף – שימשיך לישון כך, או לומר לו ללכת לישון במיטה כמו שצריך.
הרב אלישיב העיר לו: "מה אתה מבזבז לי את הזמן לשווא, על סתם שאלות לא מעשיות".
שאל הנכד: "למה זה לא מעשי?"
"כי בחור לא יכול להירדם ליד הגמרא. על דף גמרא אי אפשר להירדם".
הרב אלישיב עצמו היה נרדם בזמן שהכפית היתה בדרך מהצלחת לפה… זה היה אצלו הזמן להירדם.
(מתוך שיחת הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א, גיליון 'ארחות חיים')