סיפר הגר"נ איינפלד זצ"ל: ביום חם במיוחד אמר לי מרן הסטייפלער זצוק"ל ש"היום חם מאד". ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי לו שאני יכול לסדר עוד היום מזגן בחדר. צחק מרן ואמר: "אני מהדור הישן, אני לא צריך כלום. שם, בדירה השניה של הבת יש מאוורר, אני גם את זה איני רוצה". כשסיפרתי זאת לבנו מרן שר התורה הגר"ח זצ"ל, אמר לי שפעם בא אחד מחו"ל עם מזגן ואמר שבכמה דקות יכול לסדר מזגן, ושילח אותו עם המזגן…
*
כשהגאון הגדול רבי ראובן פיין זצ"ל כיהן כראש ישיבת 'בית מאיר', ניגש אליו תלמיד שליט"א והביע את צערו שלא מבין את דברי רבינו חיים הלוי בסוגיא של 'מפי כתבם'. רבי ראובן שאל אותו: "כמה זמן התייגעת על כך?" ענה לו התלמיד: "למעלה משעה". אמר לו רבי ראובן: "בשעה אחת אתה רוצה להבין? בשנחאי היה לנו 'רבי חיים' אחד, והיתה לנו תורנות. ה'רבי חיים' הזה הגיע אלי בליל האפלה בשבת, שהחום והמחנק היו נוראים. מה עשיתי? שלושים ושתיים מגבות ספוגות זיעה, משש בערב עד למחרת בשחרית, לקח לי להבין את הר' חיים הזה".
*
שח הגאון רבי אלי' שמואל שמרלר ראש ישיבת צאנז: "כשהרבי מקלויזנבורג זצוק"ל היה מתיישב לכתוב תשובה או שיעור, היה מתיישב בכוונה במקום שיש שמש על ראשו, למרות שבסמוך היה מקום מוצל. שעות על גבי שעות ישב בחום הנתנייתי המפורסם והעמיק, עוד ספר ועוד ספר, עוד חידוש ועוד חידוש. אגלי זיעה שטפו את מוחו. ובכל אותן שעות לא שתה".
*
הגאון רבי ברוך שמעון סלומון זצוק"ל התנגד נחרצות שיעשו מזגן בחדרו בישיבה. גם אחרי שכל הישיבה היתה ממוזגת, ביהמ"ד, חדר האוכל ואפילו הפנימיה, ולמרות ששם היה יושב ולומד לעיתים שעות ארוכות, וכן מוסר שיעורים ושיחות. וזה בדיוק בשביל הענין הזה, להראות שעדיין אפשר לשבת וללמוד בלי מזגן. כמו כן, בבית, בסלון שבו היה יושב ולומד לא היה מזגן במשך הרבה שנים, עד שאחד מתורמי הישיבה [דתי למחצה, בעל לב חם לתורה], ביקש ממנו ללמוד מדי פעם בחברותא, ואחרי הפעם הראשונה שלמדו הוא לא שאל שאלות, אלא פשוט שלח טכנאי שיתקין שם מזגן…
(הרב א' הכהן, מוסף שבת קודש קרח תשע"ז)