סיפר הגאון רבי עזריאל מנצור ראש ישיבת 'שובי נפשי' שליט"א:
בישיבת פורת יוסף למד בחור מאוד בעייתי בהרבה תחומים ורבני הישיבה נאספו והחליטו שאין אפשרות להשאיר אותו בישיבה ומוכרחים להוציאו, וזאת מחמת שכנראה גם גרם לקלקול לתלמידים אחרים.
אביו של אותו בחור הגיע לפני ראש הישיבה רבי יהודה צדקה זצוק"ל להתחנן בעד בנו אך לא הצליח לשכנעו. המשיך האבא והגיע לרבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל להתחנן בעד בנו, אך כידוע חכם בן ציון לא חלק אף פעם על דעתו של חכם יהודה, והיה אומר שרק הוא ראש הישיבה והוא קובע.
במר נפשו הלך האבא והשתטח לפני רבי מרדכי שרעבי ע"ה והתחנן עבור בנו. שמע רבינו וריחם על נפש הילד, ושלח מסר לחכם בן ציון ואמר לו: "אני אעבוד מהשמים וכבודו יעבוד מהארץ".
עם כזו אמירה, כבר לא יכלו בישיבה להמשיך ולסרב לקבלו, והתלמיד חזר להימנות על תלמידי הישיבה. אלא שמני אז הוא התהפך מן הקצה אל הקצה, ישב ועמל ללא הרף בשקידה והתמדה והפך להיות זוהר ונוצץ. אני מכיר את התלמיד הזה מאז ועד היום, ויכול אני לומר בוודאות גמורה שכיום הוא נחשב כאחד מהתלמידי חכמים הכי גדולים של הדור.
לא אשכח איך לעיתים היה חכם בן ציון תופס בידי ואומר לי: "חכם עזריאל, תראה איך לא נכשלנו בנשמה גדולה כזו".
(גיליון יביע אומר)
הוא הרב יצחק ברכה ר"י עטרת יצחק ומח"ס ברכת יצחק ועוד ספרים בתורת הרש"ש