דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע שלח סיפר לי שכני וידידי, שאביו הגאון הצדיק רבי וועלוול צ'צ'יק זצ"ל, תלמידו ומקורבו של הבריסקער רב, אמר פעם לפניו, שאילו היה בא לכאן עשיר אחד, ותורם תרומה נכבדה של רבע מיליון לירות, ניתן לסגור את הכסף בתכנית חיסכון טובה, ובפירות אחוזי הרווח החודשיים אפשר לכסות הוצאות הכולל, כך לא יצטרך הרב להיות מוטרד מידי חודש בהשגת הסכום, ענה לו הרב בגודל אמונתו…

סיפר לי שכני וידידי, שאביו הגאון הצדיק רבי וועלוול צ'צ'יק זצ"ל, תלמידו ומקורבו של הבריסקער רב, אמר פעם לפניו, שאילו היה בא לכאן עשיר אחד, ותורם תרומה נכבדה של רבע מיליון לירות, ניתן לסגור את הכסף בתכנית חיסכון טובה, ובפירות אחוזי הרווח החודשיים אפשר לכסות הוצאות הכולל, כך לא יצטרך הרב להיות מוטרד מידי חודש בהשגת הסכום, ענה לו הרב בגודל אמונתו…

הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א על האמונה והבטחון בהקב"ה
י"ט סיון תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"ויהס כלב את העם אל משה, ויאמר: עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה" (יג, ל)

בספר הקדוש 'באר מים חיים' מפרש כאן יפה המחבר זצוק"ל, זכותו תגן עלינו, פנימיות כוונת מאמר כלב וזעקתו, בהסותו את העם 'אל משה'. נעתיק כאן מתק לשונו הזהב, שהוא כקילורין לעיניים בקנין מידת הביטחון בהשם יתברך, בכל עת ומצב וזה לשון קדשו: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וגו' כלומר, השתיק את כולם והראם 'אל משה', לומר הן זה ודאי אמת, אשר תוקף העמים וחוזקם גדולה עד מאד. אבל הביטו אל משה, וכי יש דבר בעולם שיעמוד נגדו, הלא הוא המשדד ומשבר בכוחו של שמו יתברך, את כל מערכת השמים וכוכביהם, ומכל שכן את כל טבע עולם הזה.

"מה עשה בפרעה ובכל עבדיו, להכותם עשר מכות שלא בטבע העולם, וגער בים סוף ויחרב, וכו'. וכיון שהוא עושה דברים שלא בטבע העולם, כי אם במאמר פיו יתברך, ודאי הלא כל הגויים כאין נגדו, כאפס ותוהו נחשבו לו, וכל דיירי ארעה כלא חשובין, ובזה ודאי עלה נעלה וירשנו אותה וכו'. והנה בדברים האלה השתיק כל העם, כי מי מהם לא ראה את מעשה ה' הגדול והנורא, אשר עשה עמהם מעת צאתם ממצרים עד היום הזה, ומה יענו כל הדבר מה שלמעלה מהטבע" וכו' עד כאן לשונו הטהור.

למדנו אם כן, פרק חשוב בדרכי אמונה וביטחון בצור עולמים ברוך הוא, המנהיג ומשגיח בעולמו בכל רגע, אפילו בניקוף אצבע קטנה (חולין ז:), 'והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים'. והרי הוא 'כל יכול', תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, וכל דיירי ארעה כלא חשובין לפניו. ובקנין מידת הביטחון 'עלה נעלה' במסילה הישרה, 'וירשנו אותה' בקרבת אלוקים חיים, ודבקות תורה ויראת שמים, בהצלחה נכונה ברוחניות ובגשמיות ובכל העניינים לטובה, אמן".

מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצוק"ל – הבריסקער רב, החזיק כידוע בבית מדרשו 'כולל אברכים' של תלמידי חכמים חשובים. הוא הקפיד מאוד שלא לאחר בתשלום המילגות, והיה משלם לכולם עד הפרוטה האחרונה ביום ראש חודש עצמו!

כיצד השיג את הכסף ובמה התבטאה השתדלותו לכך? הוא היה מפורסם בשלמות מידת האמונה והביטחון שבו [כפי שהעיד פעם על עצמו, שבכח הביטחון עבר את מוראות השואה האיומה וניצלו חייו, על פי מה שכתב זקנו הקדוש ב'נפש החיים' (שער ג פרק יב) 'ענין גדול וסגולה נפלאה' בזה, עיין שם] ולפיכך עד אחר תפילת מעריב דראש חודש, לא נתן אל ליבו ולא היה חושב ודואג כלל להמציא הממון.

אולם בהגיעו לביתו אחר מעריב, היו תכף מתחילים בעסק השתדלות נמרצת, לחשוב ולחשב כיצד להשיג תכף ומיד סכומים רבים ונכבדים, הכל בתוך שעות ספורות… באותן שעות היו אנשי שלומו ובעיקר בנו הגאון ר' רפאל זצ"ל, נחלצים מאד לעזרתו. הם לא נחו ולא שקטו עד אשר הושג כל הסכום, ובכל חודש ראו נפלאות עין בעין השגחת הבורא, וברוב רחמיו וחסדיו אל ייראיו ומייחלים לחסדו.

סיפר לי שכני וידידי הרב ר' שמואל צ'ציק שליט"א, שאביו הגאון הצדיק רבי וועלוול צ'ציק זצ"ל, תלמידו ומקורבו של הבריסקער רב, אמר פעם לפניו, שאילו היה בא לכאן עשיר אחד ותורם תרומה נכבדה של רבע מיליון לירות, היתה לו זכות גדולה, שכן ניתן לסגור את הכסף בתכנית חיסכון טובה, ובפירות אחוזי הרווח החודשיים אפשר לכסות חלק גדול מן הסכום מידי חודש חדשו, כשהקרן כולה שמורה ועומדת לימים רבים! כך לא יצטרך הרב להיות מוטרד מידי חודש בהשגת הסכום, עבודה שלפעמים לקחה לו לילה שלם.

ענה לו הרב בגודל אמונתו: "גם אם תבוא לפני הצעה כזו, לא אסכים לקבל את התרומה! שהרי כך מרוויח אני מידי חודש, לחזק יותר ויותר את מצוות הבטחון בהשם יתברך!".

ומי יכול לתאר גודל מידת בטחונו בהשם יתברך. בכל יום הם היו גומרים את כל האוכל שבבית, בלא להשאיר שום דבר לצורך מחר! בגודל הביטחון בחסדו יתברך, שודאי ימציא להם למחר כל צרכם. [כדאיתא להדיא בזוהר הקודש ח"ב דף סב.): "לא לבעי ליה לאיניש לבשלא מזונא מן יומא ליומא אחרינא, ולא לעכב מיומא ליומא אחרא" וכו' עד כאן לשון קדשו עיין שם. וכן מנהג הרבה צדיקים, עיין מה שכתו בזה במשנה ברורה (סימן ר"נ סעיף קטן ב) עיין שם].

קרה פעם, ביום שלפני ערב יום הכיפורים, אמרו לו שאולי ביום זה מן הראוי להשאיר מעט אוכל למחר – ערב יום הכיפורים, שאכילתו מצוה כאילו התענה תשיעי ועשירי (יומא פא:). חכך הרב בדעתו, והחליט להשאיר כזית אחד של פת למצוות אכילת ערב יום הכיפורים.

והנה למחרת נודע שאותו כזית, שהכינו לסעודת היום – נשרף בתנור… אמר הרב שהוא סימן מן השמים שלא היה צריך להשאיר הפת לצורך מחר.

****

אחד מחסידיו של הרב הקדוש בעל 'דברי חיים' מצאנז זצוק"ל היה איש אמיד, מגדולי התומכים בחצר הקודש. תדיר היה מביא אל הרבי ממון רב, בשביל ענייני הצדקה הרבים והמסועפים שהיה עוסק בהם, כידוע.

באחד מביקוריו בצאנז, בהכנסו בקודש פנימה, לאחר שהגיש 'פתקא' (קויטל) עם 'פדיון נפש' הגון כנהוג, היתה בפיו בקשה מוזרה מעט, היות שיהודי אחד בעירו פתח לאחרונה חנות סמוך לחנות שלו, והרי זו ממש הסגת גבול – הוא מקלקל לו את פרנסתו, לפיכך מבקש הוא שהרבי יקלל את אותו יהודי!

"סהדי במרומים" – הוסיף הגביר – "שכל כוונתי היא רק לשם שמים… כדי שתהיה הפרנסה מצויה ברווח לבני ביתי, וגם להחזיק כאן את חצר הקודש כמנהגי מימים ימימה…".

תמה ה'דברי חיים' והתפלא: "וכי עולה על דעתך שהצאנזער-רב יקלל יהודי?"

אמר האיש: "אם כן, שיקלל נא הרבי לפחות את הפרנסה שלו, אם לא אותו בעצמו… ואם לא את פרנסתו, לפחות את החנות הזאת שפתח על ידי, שהורסת לי את כל הפרנסה!".

אבל הרבי באחת: "כיצד יתכן לקלל ממונו של איש יהודי?"

כראות הרבי שהאיש אינו מניח, ומודאג מאוד על פרנסתו, פנה ואמר לו: "הסכת ושמע, ואסביר לך הענין לאשורו:

"תאמר נא לי יהודי יקר, הרי נוסע אתה רבות בדרכים עם חמורך, מנין יש לו לחמור כח לנסיעות ארוכות שכאלו, ולנסוע קילומטרים רבים בדהירה רצופה?"

אמר האיש: "הלא בשביל כך עוצרים אנו בתחנות שעל אם הדרך ונכנסים לפוש קמעא באכסניות ובפונדקי דרכים, שם יש גם מקום מיוחד לתזונת הבהמות. מכניסים, אפוא, את החמור אל האורווה, תולים לו על צוארו שק מלא שעורים, וכך משביע הוא רעבונו וצובר כוחות להמשך הדרך…"

– "ומה עם השתיה?"

– "לשם כך לוקחים את החמור אל הנהרות ואל האגמים שבדרך, שם מרווה החמור את צמאונו!"

– "האם שמת לב אולי, מה עושה החמור ברגליו כשהוא שותה מן הנהר?"

"כן" עונה האיש, "אמנם שמתי לב לתופעה משונה, בכל פעם שמרכין החמור את ראשו אל הנהר לשתות, מיד מתחיל הוא לרקוע ברגליו על המים. מתחילה היה זה מוזר לי, חששתי שמא קורה לו משהו, אבל עם הזמן הכרתי שכך היא דרך שתיית החמור, וכך נוהגים כל החמורים בשתייתם!"

אמר הרבי: "וכי מדוע לא תבין? הרי זה פשוט ביותר – כשמגיע החמור אל הנהר, רואה הוא במים הצלולים המשקפים הכל כמו מראה, שמתחתיו ממש ניצב לו חמור נוסף, הבא גם הוא לשתות מאותם מים… חושש הוא מאוד שמא חלילה יגמור החמור שמתחתיו [שאינו אלא הוא בעצמו…] את כל המים כולם, ולא ישאיר לו כלום! לכן רוקע עליו ברגליו כדי לדחותו…

"ברם אין החמור הטיפש מבין, שאף אם יש כאן חמור נוסף כטעותו – על אף שהגיע אותו חמור מסיג גבול לשתות דווקא בתחום טריטוריית המים שלו, הרי יש בנהר מים די והותר, בשביל כל החמורים כולם!

אבל חמור נשאר חמור, ובבערותו הוא אינו קולט זאת, ורוקע כל העת ברגליו על חברו [על עצמו…] ומלכלך לעצמו את מימיו בטיט. עד שלבסוף שותה בוץ… והכל מחמת דמיון בעלמא".

 

('מתוך הספר 'טיב המעשיות)

 

 

 

הגה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א פרשת השבוע פרשת שלח שלח

אולי גם יעניין אותך

"אם המשגיח מקדיש מזמנולבחון ילד בחומש, ודאי מדובר פה במיוחס"
כאשר נכנסנו לפני ה'סטייפלער', זכינו ממנו לחביבות יוצאת דופן...
באותו רגע נמלך האיש בדעתו והכהו לבבו, מה עשיתי, את מי הטרחתי ולצורך מה? פניו החווירו כסיד מרוב צער ודאגה. וכאשר שב הרבי לחדרו עם הכסף, הבחין מיד במראהו המבוהל, וישאל אותו בחרדה מה קרה לך?
תיעוד נדיר: מדוע לא נרדם מרן כל הלילה?
הנסיון הקשה חיכה לי דווקא בערב...
רק החלטתי להוריד חצי שעה מהכתיבה בעבור לימוד!!

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
על דא ועל הא

ביום שישי אחד, לפני סגירת הדואר, נכנס לבנין מיסיונר ידוע והניח שק מכתבים גדול, כדי שיביילוהו וישלחוהו. ׳ידעתי שבין המכתבים יש גם כאלה המכילים חומר מיסיונרי מסוכן, שיישלח ליהודים המתגוררים באזור'

המבצע הלילי של מנהל הדואר

על דא ועל הא

ביום שלמחרת בשעה תשע בדיוק נפתח שער הארמון, ובמרכבת חצר המלכות הובל הדייג בשבילי הארמון היישר אל בית האוצרות המלכותי. נרגש ונרעד הוא ירד מהמרכבה, מחזיק בידו שק גדול וריק

רגע של חיזוק // ערב ראש השנה

על דא ועל הא

אחד הסיפורים המופלאים התרחש באחת מהפלגותיו של רבי מאיר שפירא באונייה, מצרפת לאנגליה. גם הפלגה זו, נועדה לאיסוף כספים עבור הישיבה. בדרך קמה לפתע רוח סערה אדירה, והספינה עמדה לטבוע..

על גדלותו וצדקתו של הגה"צ רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין

על דא ועל הא

עד היום כשמזכירים את שמו של בעל התפילה ר' יענק'ל פעסטער אצל זקני ירושלים, ניתן לראות את הניצוץ והזיק דקדושה שנדלק בעיניהם ואת הכמיהה והערגה לתפילתו שהייתה שובה כל לב

הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב: על תפילותיו של החזן הירושלמי הרה"ח ר' יעקב פעסטער זצ"ל

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר