"ויהס כלב את העם אל משה, ויאמר: עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה" (יג, ל)
בספר הקדוש 'באר מים חיים' מפרש כאן יפה המחבר זצוק"ל, זכותו תגן עלינו, פנימיות כוונת מאמר כלב וזעקתו, בהסותו את העם 'אל משה'. נעתיק כאן מתק לשונו הזהב, שהוא כקילורין לעיניים בקנין מידת הביטחון בהשם יתברך, בכל עת ומצב וזה לשון קדשו: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וגו' כלומר, השתיק את כולם והראם 'אל משה', לומר הן זה ודאי אמת, אשר תוקף העמים וחוזקם גדולה עד מאד. אבל הביטו אל משה, וכי יש דבר בעולם שיעמוד נגדו, הלא הוא המשדד ומשבר בכוחו של שמו יתברך, את כל מערכת השמים וכוכביהם, ומכל שכן את כל טבע עולם הזה.
"מה עשה בפרעה ובכל עבדיו, להכותם עשר מכות שלא בטבע העולם, וגער בים סוף ויחרב, וכו'. וכיון שהוא עושה דברים שלא בטבע העולם, כי אם במאמר פיו יתברך, ודאי הלא כל הגויים כאין נגדו, כאפס ותוהו נחשבו לו, וכל דיירי ארעה כלא חשובין, ובזה ודאי עלה נעלה וירשנו אותה וכו'. והנה בדברים האלה השתיק כל העם, כי מי מהם לא ראה את מעשה ה' הגדול והנורא, אשר עשה עמהם מעת צאתם ממצרים עד היום הזה, ומה יענו כל הדבר מה שלמעלה מהטבע" וכו' עד כאן לשונו הטהור.
למדנו אם כן, פרק חשוב בדרכי אמונה וביטחון בצור עולמים ברוך הוא, המנהיג ומשגיח בעולמו בכל רגע, אפילו בניקוף אצבע קטנה (חולין ז:), 'והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים'. והרי הוא 'כל יכול', תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, וכל דיירי ארעה כלא חשובין לפניו. ובקנין מידת הביטחון 'עלה נעלה' במסילה הישרה, 'וירשנו אותה' בקרבת אלוקים חיים, ודבקות תורה ויראת שמים, בהצלחה נכונה ברוחניות ובגשמיות ובכל העניינים לטובה, אמן".
מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצוק"ל – הבריסקער רב, החזיק כידוע בבית מדרשו 'כולל אברכים' של תלמידי חכמים חשובים. הוא הקפיד מאוד שלא לאחר בתשלום המילגות, והיה משלם לכולם עד הפרוטה האחרונה ביום ראש חודש עצמו!
כיצד השיג את הכסף ובמה התבטאה השתדלותו לכך? הוא היה מפורסם בשלמות מידת האמונה והביטחון שבו [כפי שהעיד פעם על עצמו, שבכח הביטחון עבר את מוראות השואה האיומה וניצלו חייו, על פי מה שכתב זקנו הקדוש ב'נפש החיים' (שער ג פרק יב) 'ענין גדול וסגולה נפלאה' בזה, עיין שם] ולפיכך עד אחר תפילת מעריב דראש חודש, לא נתן אל ליבו ולא היה חושב ודואג כלל להמציא הממון.
אולם בהגיעו לביתו אחר מעריב, היו תכף מתחילים בעסק השתדלות נמרצת, לחשוב ולחשב כיצד להשיג תכף ומיד סכומים רבים ונכבדים, הכל בתוך שעות ספורות… באותן שעות היו אנשי שלומו ובעיקר בנו הגאון ר' רפאל זצ"ל, נחלצים מאד לעזרתו. הם לא נחו ולא שקטו עד אשר הושג כל הסכום, ובכל חודש ראו נפלאות עין בעין השגחת הבורא, וברוב רחמיו וחסדיו אל ייראיו ומייחלים לחסדו.
סיפר לי שכני וידידי הרב ר' שמואל צ'ציק שליט"א, שאביו הגאון הצדיק רבי וועלוול צ'ציק זצ"ל, תלמידו ומקורבו של הבריסקער רב, אמר פעם לפניו, שאילו היה בא לכאן עשיר אחד ותורם תרומה נכבדה של רבע מיליון לירות, היתה לו זכות גדולה, שכן ניתן לסגור את הכסף בתכנית חיסכון טובה, ובפירות אחוזי הרווח החודשיים אפשר לכסות חלק גדול מן הסכום מידי חודש חדשו, כשהקרן כולה שמורה ועומדת לימים רבים! כך לא יצטרך הרב להיות מוטרד מידי חודש בהשגת הסכום, עבודה שלפעמים לקחה לו לילה שלם.
ענה לו הרב בגודל אמונתו: "גם אם תבוא לפני הצעה כזו, לא אסכים לקבל את התרומה! שהרי כך מרוויח אני מידי חודש, לחזק יותר ויותר את מצוות הבטחון בהשם יתברך!".
ומי יכול לתאר גודל מידת בטחונו בהשם יתברך. בכל יום הם היו גומרים את כל האוכל שבבית, בלא להשאיר שום דבר לצורך מחר! בגודל הביטחון בחסדו יתברך, שודאי ימציא להם למחר כל צרכם. [כדאיתא להדיא בזוהר הקודש ח"ב דף סב.): "לא לבעי ליה לאיניש לבשלא מזונא מן יומא ליומא אחרינא, ולא לעכב מיומא ליומא אחרא" וכו' עד כאן לשון קדשו עיין שם. וכן מנהג הרבה צדיקים, עיין מה שכתו בזה במשנה ברורה (סימן ר"נ סעיף קטן ב) עיין שם].
קרה פעם, ביום שלפני ערב יום הכיפורים, אמרו לו שאולי ביום זה מן הראוי להשאיר מעט אוכל למחר – ערב יום הכיפורים, שאכילתו מצוה כאילו התענה תשיעי ועשירי (יומא פא:). חכך הרב בדעתו, והחליט להשאיר כזית אחד של פת למצוות אכילת ערב יום הכיפורים.
והנה למחרת נודע שאותו כזית, שהכינו לסעודת היום – נשרף בתנור… אמר הרב שהוא סימן מן השמים שלא היה צריך להשאיר הפת לצורך מחר.
****
אחד מחסידיו של הרב הקדוש בעל 'דברי חיים' מצאנז זצוק"ל היה איש אמיד, מגדולי התומכים בחצר הקודש. תדיר היה מביא אל הרבי ממון רב, בשביל ענייני הצדקה הרבים והמסועפים שהיה עוסק בהם, כידוע.
באחד מביקוריו בצאנז, בהכנסו בקודש פנימה, לאחר שהגיש 'פתקא' (קויטל) עם 'פדיון נפש' הגון כנהוג, היתה בפיו בקשה מוזרה מעט, היות שיהודי אחד בעירו פתח לאחרונה חנות סמוך לחנות שלו, והרי זו ממש הסגת גבול – הוא מקלקל לו את פרנסתו, לפיכך מבקש הוא שהרבי יקלל את אותו יהודי!
"סהדי במרומים" – הוסיף הגביר – "שכל כוונתי היא רק לשם שמים… כדי שתהיה הפרנסה מצויה ברווח לבני ביתי, וגם להחזיק כאן את חצר הקודש כמנהגי מימים ימימה…".
תמה ה'דברי חיים' והתפלא: "וכי עולה על דעתך שהצאנזער-רב יקלל יהודי?"
אמר האיש: "אם כן, שיקלל נא הרבי לפחות את הפרנסה שלו, אם לא אותו בעצמו… ואם לא את פרנסתו, לפחות את החנות הזאת שפתח על ידי, שהורסת לי את כל הפרנסה!".
אבל הרבי באחת: "כיצד יתכן לקלל ממונו של איש יהודי?"
כראות הרבי שהאיש אינו מניח, ומודאג מאוד על פרנסתו, פנה ואמר לו: "הסכת ושמע, ואסביר לך הענין לאשורו:
"תאמר נא לי יהודי יקר, הרי נוסע אתה רבות בדרכים עם חמורך, מנין יש לו לחמור כח לנסיעות ארוכות שכאלו, ולנסוע קילומטרים רבים בדהירה רצופה?"
אמר האיש: "הלא בשביל כך עוצרים אנו בתחנות שעל אם הדרך ונכנסים לפוש קמעא באכסניות ובפונדקי דרכים, שם יש גם מקום מיוחד לתזונת הבהמות. מכניסים, אפוא, את החמור אל האורווה, תולים לו על צוארו שק מלא שעורים, וכך משביע הוא רעבונו וצובר כוחות להמשך הדרך…"
– "ומה עם השתיה?"
– "לשם כך לוקחים את החמור אל הנהרות ואל האגמים שבדרך, שם מרווה החמור את צמאונו!"
– "האם שמת לב אולי, מה עושה החמור ברגליו כשהוא שותה מן הנהר?"
"כן" עונה האיש, "אמנם שמתי לב לתופעה משונה, בכל פעם שמרכין החמור את ראשו אל הנהר לשתות, מיד מתחיל הוא לרקוע ברגליו על המים. מתחילה היה זה מוזר לי, חששתי שמא קורה לו משהו, אבל עם הזמן הכרתי שכך היא דרך שתיית החמור, וכך נוהגים כל החמורים בשתייתם!"
אמר הרבי: "וכי מדוע לא תבין? הרי זה פשוט ביותר – כשמגיע החמור אל הנהר, רואה הוא במים הצלולים המשקפים הכל כמו מראה, שמתחתיו ממש ניצב לו חמור נוסף, הבא גם הוא לשתות מאותם מים… חושש הוא מאוד שמא חלילה יגמור החמור שמתחתיו [שאינו אלא הוא בעצמו…] את כל המים כולם, ולא ישאיר לו כלום! לכן רוקע עליו ברגליו כדי לדחותו…
"ברם אין החמור הטיפש מבין, שאף אם יש כאן חמור נוסף כטעותו – על אף שהגיע אותו חמור מסיג גבול לשתות דווקא בתחום טריטוריית המים שלו, הרי יש בנהר מים די והותר, בשביל כל החמורים כולם!
אבל חמור נשאר חמור, ובבערותו הוא אינו קולט זאת, ורוקע כל העת ברגליו על חברו [על עצמו…] ומלכלך לעצמו את מימיו בטיט. עד שלבסוף שותה בוץ… והכל מחמת דמיון בעלמא".
('מתוך הספר 'טיב המעשיות)