ברצוני לספר סיפור ששמעתי מבעל המעשה, שקיבל על עצמו לא לדבר בביהכ״נ כלל וכלל גם שלא בזמן התפילה. וכך סיפר הרב י' י' ר' הי״ו:
לפני מספר שנים פניתי לעורך דין לצורך ענין מסוים (סידור בניה וכדו'), ובסופו של דבר ה'יועץ' נתהפך ל'רועץ', העו״ד הגיש נגדי תביעה של 9000 שקל. לא סכום בשמים, אבל בכל זאת סכום די נכבד. החלטתי שאני מקבל ע״ע בל״נ לא לדבר בביהכ״נ כלל גם שלא בזמן התפילה, ושבזכות חיזוק זה תהיה לי הצלחה במשפט.
בהתחלה זה לא היה בכלל קל, ואפילו מאוד קשה, ובמיוחד שאני מדריך תיירים בבתי כנסת עתיקים בצפת, וכיון שהחלטתי לא לדבר בביהכ״נ, א"כ אני מוכרח להסביר לתיירים את כל המידע על ביהכ"נ טרם היכנסנו בו, וכשאנחנו נכנסים לביהכ״נ באימת כבוד 'לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו' אינני מדבר כלל ורק מסמן באצבעי לתיירים על מה שהסברתי להם קודם כניסתנו לביהכ״נ, דבר שאינו פשוט כלל וכלל.
והנה יום המשפט הגיע, ואני בטוח שהתחזקותי בשמירת 'קדושת ביהכ"נ' תעמוד לי לזכות במשפט. והנה אני רואה שהעניינים מתחילים להתנהל לרעתי, ואז אני מתפלל בלחש לרבש״ע שיציל אותי בזכות התחזקותי בשמירת ביהכ"נ.
השופט מתחיל להקריא את פסק הדין, ואני שומע שהוא מדבר לרעתי, אך לפתע הוא מודיע את סכום החיוב ומקריא 900 במקום 9000. הוא השמיט ספרת אפס אחת! לאחר עיון במסמכי התביעה התברר שהעו״ד הוא זה שהשמיט בטעות את הספרה 'אפס', ובמקום 9000 רשם 900.
העו״ד ניסה להצטדק שברור שלא היה מגיש תלונה על סכום של פחות מאלף שקל, אך טענותיו לא התקבלו אצל השופט, ובס״ד ניצלתי מ-90 אחוז מהתביעה. הקב״ה הראה לי 90 אחוז הצלחה במשפט, אבל למעשה זה אחוז של הצלחה, לראות עין בעין איך שבזכות הקבלה הזאת הקב"ה עושה שגם עו"ד מלומד משמיט ׳אפס׳ בתביעתו לבית המשפט.
מכאן נתחזק כולנו בתוספת שמירת קדושת ביהכ״נ ובזכות כך נזכה לראות בישועת אין עוד מלבדו 'אפס' זולתו.
(גיליון 'קדושת בתי מקדש מעט')