התלמיד הקטן מול הגמרא האדירה
לישיבת 'רבי יצחק אלחנן' בארה"ב הזדמן ביום מן הימים הגאון רבי אהרן וולקין זצ"ל בעל ה'בית אהרן' והנהלת הישיבה ביקשה מהגאון הליטאי לבחון את התלמידים ולעמוד על סדרי הלימודים. רבי אהרן סבר וקיבל.
התלמידים ידעו את פרקם. במשך שעה ארוכה השתעשע איתם רבי אהרן בשידוד מערכותיה של בבא מציעא. הנבחנים הראו שליטה מפתיעה בתורף הדברים, התמצאו בהגדרות מורכבות ב'שנים אוחזין' והנהלת הישיבה שאבה נחת מלוא חופניים.
כולו מדושן עונג, לאור הצלחת התלמידים, שאל נשיא הישיבה את רבי אהרן כיצד הישיבה נשאה חן מלפניו.
"פלאי פלאים", מתפעל רבי אהרן התפעלות אמת. "התלמידים יודעים את אשר לפניהם".
"יאמר נא רבינו". נוהרות פניו של הנשיא, והוא מוצא את השעה להעיז פנים. "כלום הבדל יש, בין ידיעת התורה של תלמידנו, השקידה והאווירה, לבין המראות שחווה רבינו בשנות נעוריו בליטא, בוולוז'ין הגדולה לאלוקים?".
מחייך רבי אהרן לשמע ההשוואה ומנסה להמחיש לפני בן שיחו, היכן עומד ההבדל בין וולוז'ין בתפארתה, לבין ישיבה חדשה במתכונת אמריקאית.
"כאשר שנינו בוולוז'ין את המשנה הראשונה ב'שנים אוחזין', הפכה המשנה וסברותיה לעצם מעצמנו, דמנו ובשרנו. כאשר הגענו אחר
כך לדברי הגמרא "לימא מתניתין דלא כבן ננס", צרבה את ליבנו תחושת עלבון קשה".
"כיצד משנתנו שלנו, עצמינו ובשרינו, דלא כבן ננס?
מדוע זה יחלוק מישהו על משנתנו שלנו?"….
(מוסף שב"ק התשמ"ח).
לפעמים הנך יושב ליד הגמרא הגדולה ורבת ההוד וחש 'קטן'.
אתה אומר לעצמך: מי אני שבכלל אדבר, או אנסה להבין, וכל שכן להביע דעה, אל מול ענקי התורה הללו, התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים?!
וכי מה שייך בכלל שאני יבין באמת את דברי אלוקים חיים של רבי מאיר ורבי עקיבא, אביי ורבא, רש"י ותוספות, הרשב"א והריטב"א, הקצות והנתיבות, רבי עקיבא איגר ורבי חיים מבריסק?!
מי אני שאבין את עומקם של דברים, ואיך בכלל אני יכול להביע דעה, להתווכח או לחשוב אחרת?
טעות גמורה היא לחשוב כך!!!
הספרים הקדושים האריכו וכתבו שכאשר התורה ניתנה לכל אחד מישראל, ניתנה התורה בשישים ריבוא אופנים וגוונים, כאשר לכל יהודי יש חלק מיוחד בתורה, פן וסגנון מיוחד שהוא ורק הוא יכול להתגדר בו.
א"כ, בוודאי יש לך מה לומר, להעיר ולהאיר את הזווית המיוחדת לך ורק לך, בתורה הקדושה.
— "אמר רבא: הכי השתא, התם הקדוש ב"ה עלמא דיליה הוא ותורה דיליה היא – מחיל ליה ליקריה. הכא תורה דיליה היא? הדר אמר רבא: אין, תורה דיליה היא, דכתיב: "ובתורתו יהגה יומם ולילה". (קידושין לב, א-ב).
התבוננות
בסוף תפילת שמונה עשרה התפללת וביקשת הבוקר מנותן התורה ברוך הוא, ש"פתח ליבי בתורתך".
מתקני התפילה הקדושים ידעו אל נכון שהקב"ה אינו רוצה בשעת לימוד התורה שלך את המוח של ה'שאגת אריה', ההבנה של רבי שמעון שקופ או החילוק הדק של ר' חיים מבריסק. הקב"ה רוצה את נטיית הלב שלך, את ההבנה האישית שלך, המיוחדת והמתאימה אך ורק לך. יש לך מה לצפות מעצמך!!
כאשר אתה לומד בבא קמא דף ב' עמוד א', או בבא מציעא או קידושין למשל, עליך לדעת, למרות שמליוני לומדים בכל הדורות התייגעו על אותם המילים הקדושות, של הגמרא, הרש"י והתוספות, הרי יש לך את חלקך בתורה, והקב"ה מצפה לדבריך בסוגיא.
תילי תילים של ביאורים נאמרו על המשנה והגמרא, דקדוקי הרש"י וקושיות התוספות, אך הנה עדיין רבבות צורבים, צעירים ומבוגרים, תלמידי חכמים מופלגים וגם בני ישיבות עולי- ימים, עדיין מחדשים, מוסיפים נדבכים, מאירים פינות וכובשים את דף הגמרא הפרטי שלהם!!
התבונן בדף הגמרא הפרטי שלך, עיין במילים הקדושות של הגמרא, הרש"י והתוס'.
כל אות וכל שורה קדושה בקדושה עליונה
תרגיש שזו ההזדמנות שלך, להגות ולעמול בחלקך המיוחד בתורתינו הקדושה.
כן, גם אתה מאן דאמר כאן!! מותר לך לנסות לתת טעם, לחשוב כך או אחרת, ולאחר מכן לבדוק זאת בפנים.
כיצד מתבוננים
אחד מהמפתחות החשובים להצליח בלימוד תורתינו הקדושה, הוא 'ההתבוננות'.
כיצד מתבוננים?
הדבר פשוט וקל ביותר.
תתחיל להתבונן במה שאתה לומד,
פשוט, התבונן בשורות ובמילים הקדושות שכתובות לפניך.
תתחיל לחשוב, להתעניין, לחקור ולנסות להבין את הכתוב, בכשרון שהעניק לך הבורא יתברך.
תחשוב איך אני הייתי מנסח את המקרה שמובא במשנה? האם כך היית כותב זאת, האם יש לי רעיון טוב יותר? ואם כן, מדוע חכמינו לא הביאו את הדוגמא/ המקרה שלך?
כאשר אתה לומד את קושיית הגמרא, עליך לנסות ולהבין מה דעתך האישית בעניין. כשאתה רואה שאלה או אימרה של התנא או האמורא, עצור לרגע וחשוב: מה אתה היית אומר, לו היית נשאל כך.
חשוב, מה לפי דעתך הגיוני ומסתבר כאן ואיזו שיטה או איזה אימרה לא מובנת לך.
לאחר שלמדת שתי שיטות, למשל, נסה נא להבחין למי משתי השיטות לבך נוטה ומדוע.
אל תרוץ להעמיק ולנבור בדעות המפרשים, הראשונים והאחרונים, כאשר גם בדבריהם יהיה לך בודאי, מה לומר. דבר ראשון, תפעיל את כל כשרונותיך בהבנה מדוע הדברים נאמרו כפי שנאמרו. כן, גם אתה מאן דאמר כאן!! מותר לך לנסות לתת טעם, לחשוב כך או אחרת, ולאחר מכן לבדוק זאת בפנים. ואז תמשיך הלאה ותבחן את עצמך: האם אכן כיוונת לדעת המפרשים? ואם לא, מדוע? מדוע הרשב"א לא הסביר כפי הבנתך?
ועוד עצה: למד היטב קטע גמרא לא ארוך, עד שתדע אותו על בוריו. כעת כתוב את אותו הקטע, בסגנון שלך. במהלך הניסיון שלך תבין כמה חכמה גלומה בתמצית השורות של הגמרא. איך האמוראים ידעו וכללו את כל הקושיות והדיוקים שיבואו ויתעוררו לאורך השנים.
ניקח דוגמא שבהתבוננות מעטה, כל התמונה וההלכה תשתנה:
אתה מתחיל ללמוד את מסכת בבא מציעא וכולנו מכירים —
"שנים אוחזין בטלית …. יחלוקו"
האם כששניים אוחזין בטלית באמת יחלוקו?
אנו רוצים להפתיע אותך ולחדש לך שברוב הפעמים כששניים אוחזין בטלית לא! פוסקים יחלוקו..
מופתע?
שים לב היטב: המשנה שלנו נקטה מקרה נדיר ביותר.
המקרה שמובא במשנה, עוסק בשני צדיקים גמורים שכל אחד מהם אוחז בקצה הטלית, כמו שמבארת הגמרא, ואף אחד מהם אינו מנסה לתפוס יותר ממה שהחזיק בידו מרגע בו הרימו שניהם יחד את המציאה מהקרקע, וכך הם מגיעים לבית הדין כשכל אחד מהם אוחז בקצה הטלית.
כי במקרה המצוי יותר, שהם אינם מחזיקים בקצוות הטלית, תשתנה ההלכה לגמרי ולא יהיה כאן יחלוקו אלא כל אחד ואחד מהם נוטל עד מקום שידו מגעת ורק את השאר יחלוקו.
וכשאתה ממשיך הלאה במשעולי הגמרא ומגלה שהמשנה וכל המשא ומתן התלמודי הנרחב שעליה נסובים, על מקרה נדיר לכאורה, בו כל אחד מהם אחז בדיוק בשולי הבגד, ולא תפס יותר כמלוא הנימה. אז בהתבוננות נוספת תמיהתך תעלה כפליים, כי הרי כל אפשרויות השבועה שהמשנה נוקטת, עושה רושם שאין מדובר בצדיקים גמורים שהרי אנו רק חוששים משבועתם שתהיה נכונה, עם נוסחאות מיוחדות…
אכן, התבוננות תגלה לך מטמונים.
אתה לומד מסכת 'קידושין' – 'האשה נקנית בשלוש דרכים'
כבר בשורה הראשונה נתחיל לחשוב:
למה כתבו חז"ל האשה – ולא יותר פשוט: אשה נקנית
ואיך הבנת את 'נקנית' – אשה קונים? או אולי נכון יותר היה לומר שאשה מקדשים?
ומדוע לא כתבנו האיש קונה?
ומה היה שונה אם היה נכתב בשלושה 'דברים' במקום שלוש 'דרכים'?
אם תעיין היטב בכל אות, תמצא ותגיע לבדך לכל השאלות שהגמרא/רש"י/תוס'/ או הראשונים והאחרונים העירו, ובכך תראה שאתה מבין היטב את כל הסוגיה.
זכור תמיד:
לתורה יש שבעים פנים, ו"אם תחפשנה ככסף וכמטמונים תבקשנה, אז תבין"…
(פרקים מתוך החוברת המיוחדת 'גישמאק בלימוד' שבהוצאת ארגון 'אחינו')